רבי סעדיה עדני
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני לפני כ-550 שנה. פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה לרמב"ם, פילוסוף ורופא.
חיבר כ-25 חיבורים בנושאים רבים. יש הסוברים כי חיבר גם את הפירוש על התורה בשם "מדרש הביאור" לר' סעדיה דמארי. קרוב לוודאי שממנו הגיעו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף"[1].
בתימן
נולד וגדל בתימן, ככל הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ. לא ידוע במדויק היכן נולד וחי, אך סביר להניח שבעיר עדן, מפני שבאחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי[2], ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" בכך שמוצא משפחתו בעדן.
בשלב כלשהו עלה לארץ ישראל וחי בצפת, שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי בסוריה וישב בדמשק ובחלב. בכ"ט באלול ה'רמ"ה סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו בגליל העליון.
סופר ומעתיק ספרים
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. ההעתקה המוקדמת ביותר הידועה היא משנת ה'רי"א בעיר עדן שבתימן. בקולופון: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלקים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".
ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".
שהותו בדמשק ובחלב שבסוריה
בהגיעו לדמשק, היה המקום מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בישראל. הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג. ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, לפי דברים שכתב בחיבוריו.
שהותו בצפת
כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד ולפני תור הזהב של המקובלים בצפת, היה היישוב במקום עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות יהודים. הרב עדני הגיע לצפת בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. את חיבורו על ספר זמנים סיים בצפת.
רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו, כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים מאת משה בן יהושע נרבוני.
חיבוריו
במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים בנושאים רבים ושונים.
- פירוש ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.
- נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש על פרשיות התורה וההפטרות (בראשית). שמו המלא "נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין". הרב עדני חיבר את הספר בשנת ה'רמ"ב. רובו כתוב בערבית, לעיתים מוסיף משפטים בעברית[3].
- מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית[4].
- גידולין, לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כתב יד שהועתק בדמשק ונסתיים בכ"ח בניסן א'תשע"ט לשטרות, שהיא שנת ה'רכ"ח לפי הספירה היהודית המקובלת. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
- הרב עדני כתב גם שירים. שניים משיריו נשתמרו בהעתקת כתב היד שבו השתמר גם חלק מלוח עיבור הזמנים של עדני. האחד, שיר פילוסופי בערבית שמתחיל כך: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בעברית המתחיל כך: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'.
בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין' ציין רשימה של חיבורים שכתב. ברשימתו:
- אלתשויק לאלגאפלין ("מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם"), עוסק בביאור למילות הגיון הדקדוק והתכונה.
- חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
- ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
- אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
- מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
- גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
- לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בענייני רפואה).
- צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בענייני רפואה).
- דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
- צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
- נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].
- אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
- פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].
- פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].
- נור עלאקול [=אור השכלים].
- חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].
- פרקים.
- פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].
- ספר השאלות.
- עיבור סאיר [=עיבור שוטף].
- גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].
- אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.
- בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
- אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
- כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].
רק מעטים מחיבוריו נמצאו, ומעטים אף יותר הודפסו. בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור ראשון שכתב, מתוך "הלכות תפלה וברכת כהנים" מספר אהבה על משנה תורה לרמב"ם על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצא לאור המשכו "הלכות קריית שמע וברכות".
| תקופת חייו של רבי סעדיה עדני על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
- פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
- רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
- משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427–428.
- י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254–260.
הערות שוליים
- ^ כך כתב פרופ' יהודה רצהבי במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21
- ^ כת"י אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 1521
- ^ כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198
- ^ כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |