דעם
 | |
| מנהיגים | יואב גל טמיר |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־29 שנים) |
| אפיון | סוציאליסטית רדיקלית |
| אידאולוגיות | סוציאליזם רב מפלגתי, התנגדות לכיבוש ולהתנחלויות, שוויון זכויות מלא לכל הישראלים והפלסטינים בין הירדן לים, צדק חברתי, פתרון המדינה האחת |
| כנסות | לא נבחרה לכנסת |
| אותיות |
ד (הבחירות לכנסת ה-14) קם (הבחירות לכנסת ה-15) ק (הבחירות לכנסת ה-16, ה-17, ה-18 וה-19) ץ (הבחירות לכנסת ה-21, ה-22, ה-23 וה-24) |
| שיא כוחה | לא נבחרה לכנסת, קיבלה 3,692 קולות בבחירות לכנסת ה-17 |
| נוצרה מתוך | דרך הניצוץ |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | — |
| http://www.daam.org.il/ | |
דַעַם – (בערבית: حزب دعم العمالي) היא מפלגה סוציאליסטית רדיקלית ישראלית.
אידיאולוגיה ומצע המפלגה
בתחילת דרכה היא רצה כמפלגת פועלים אך היום היא שינתה את הגדרתה והיא הצטרפה למה שקרוי בעולם, הסדר הירוק החדש או גרין ניו דיל. דעם מציגה תפיסת עולם סוציאליסטית, קוראת לסיום כיבוש השטחים, הקמת מדינה אחת לשני עמים, פלסטיני ויהודי, על בסיס כלכלה ירוקה ושיתופית. דעם טוענת כי יש לחזק את מעמד הפועלים הישראלי והפלסטיני כאחד, דבר שישקף את המשותף בין העמים, ויאפשר קיום חברה סולידארית וצודקת[1].
מתוך תפיסה שמאלנית, דעם התנגדה להסכמי אוסלו, וטענה כי הסכמים אלה משמרים את העליונות הישראלית ואת הסדר הקפיטליסטי הקיים באזור. דעם מתנגדת גם לסחף האיסלאמי החזק באזור.
עיקרי מצע המפלגה כוללים:
- סולידריות גלובלית הבנויה על שיתוף פעולה להצלת כדור הארץ. כל זאת על בסיס ערכים של דמוקרטיה, זכויות אדם, פלורליזם, שוויון כלכלי ושותפות גורל בין העמים.
- "הסדר הירוק החדש" A new green deal., הווה אומר: כלכלה ירוקה ושיתופית מבוססת על יסודות המהפכה התעשייתית הרביעית: מהפכת האינטרנט, האנרגיות המתחדשות, התחבורה האוטונומית, הדמוקרטיזציה של פלטפורמות אינטרנטיות כמו של פייסבוק וגוגל, החינוך המקוון, הרובוטיקה וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. דעם מאמינה שביכולת המהפכה לעיל לשים קץ לפערים החברתיים הקיימים, ולהעביר את הכלכלה לידי קואופרטיבים מאורגנים או רשתות חברתיות.
- דעם קוראת למדינה דמוקרטית אחת, משותפת לישראלים ולפלסטינים, המבוססת על שוויון, על כלכלה אחת, חוקה אחת, ועתיד משותף.
היסטוריה
דעם הוקמה בשנת 1995 על ידי פעילים חברתיים ערבים ויהודים שחלקם היו חברים לשעבר בתנועת "דרך הניצוץ". הסניף הראשון של המפלגה הוקם ביפו כחלק ממאבק לפתרון בעיות הדיור של התושבים הערבים בעיר. בתחילת דרכה עמד בראש הרשימה אסף אדיב. בשנת 2002 מונתה לעמוד בראש המפלגה אסמא זחאלקה אגבארייה[2].
התמודדות בבחירות לכנסת
מעת הקמתה התמודדה המפלגה 10 פעמים בבחירות לכנסת, אך לא הצליחה להיבחר. בפעם הראשונה שהמפלגה התמודדה לכנסת היא הייתה המפלגה הקטנה בישראל, שיא כוחה היה בשנת 2006, בבחירות לכנסת ה-17. לקראת הבחירות לכנסת העשרים הודיעה המפלגה שלא תתמודד בבחירות האלו[3] לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיעה שתתמודד שוב, הפעם בכינוי "כלכלה ירוקה - מדינה אחת" ובראשות יואב גל טמיר, ומהבחירות שאחריהן היא מתמודדת בכינוי "דעם - כלכלה ירוקה מדינה אחת".
הכנסת ה-14 (1996)
אסף אדיב, סמיה נאסר, קמל אלג'עפרי (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-15 (1999)
סאמיה ח'טיב, והבה בדארנה, אסמא אגבארייה (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-16 (2003)
אסמא אגבארייה, ניר נאדר, סאמיה ח'טיב (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-17 (2006)
אסמא אגבארייה, ניר נאדר, סאמיה ח'טיב (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-18 (2009)
אסמא אגבארייה-זחאלקה, ניר נאדר, מאלכ מוראד (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-19 (2013)
אסמא זחאלקה אגבארייה, ניר נאדר, דני בן שמחון (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-21 (2019) בשם כלכלה ירוקה - מדינה אחת
יואב גל טמיר, חנאן מנאדרה זועבי, מיכל שוורץ בן אפרת (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הבחירות לכנסת ה-22 (2019)
יואב גל טמיר, ופא טייארה, חנאן זועבי, ארז וגנר (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הבחירות לכנסת ה-23 (2020)
יואב גל טמיר, ופא טייארה, חנאן זועבי, ארז וגנר (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הבחירות לכנסת ה-24 (2021)
יואב גל טמיר, חנאן זועבי, מיכל שוורץ בן אפרת, סאמיה נאסר (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
התמודדות בבחירות מקומיות
בשנת 2008 התמודדה המפלגה בפעם הראשונה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל והציגה רשימת מועמדים למועצת העיר תל אביב-יפו. כמו כן הציגה ראש המפלגה אסמא אגבארייה-זחאלקה, תושבת יפו, את מועמדותה לראשות העיר (בסוף לא נרשמה למועמדות). אגברייה עצמה קיבלה 0.45% מקולות הבוחרים, והרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולא הכניסה נציג למועצה.
בשנת 2013 התמודדה אסמא אגברייה זחאלקה בבחירות למועצת העיר במסגרת רשימת "עיר ללא גבולות" שיסדה אשת התקשורת והפעילה הפמיניסטית אמילי מואטי. ברשימה התמודדו דן חיימוביץ, הפסיכולוגית עירא ענר וכן השחקן ישי גולן. אגבארייה-זחאלקה הוצבה במקום הראשון ברשימה כאשר סוכם מראש על רוטציה בין חברי הרשימה השונים[4]. הרשימה קיבלה כ-1900 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דעם- מאיר עמור, המרחק בין דעם ופוליטיקה מזרחית, באתר "העוקץ", 28 בדצמבר 2012
אבנר כהן, למה דעם, באתר הארץ, 3 בינואר 2013- שני ליטמן, "אסמא אגבארייה זחאלקה: "אני לא הייתי עולה על המרמרה", באתר הארץ, 5 בינואר 2013
- חסן שעלאן, אני לא חנין זועבי. הכירו את יו"ר מפלגת דעם, באתר ynet, 11 בינואר 2013
- איריס חפץ, פעולת המחיקה הכפולה של דעם, באתר "העוקץ", 21 בינואר 2013
הערות שוליים
- ^ אילן ליאור, בדעם מקווים שהפעם, המחאה החברתית תכניס אותם לכנסת, באתר הארץ, 3 בינואר 2013
- ^ שני ליטמן, "דקארט פירק לי הכל", באתר הארץ, 3 בפברואר 2009
- ^ עמית סלונים, "המהפכה צריכה להיות שיתוף פעולה של יהודים וערבים", באתר מאקו, 8 במרץ 2015
- ^ אלה תמרי, "יש שוביניזם בעירייה", באתר גלובס, 9 באוקטובר 2013
| דעם - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דעם31773185