הלוויית הרב עובדיה יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודעות אבל בירושלים על פטירת הרב עובדיה

הלוויית הרב עובדיה יוסף התקיימה בירושלים ביום שני ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013). ההערכות לגבי מספר המשתתפים בהלוויה נעו בין 273,000 ל-850,000. מסע ההלוויה הועבר בשידור חי בכלי תקשורת רבים בישראל.

ימיו האחרונים וסדר ההלוויה

ב-21 בספטמבר 2013 (חול המועד סוכות ה'תשע"ד), בעקבות החמרה במצבו הבריאותי, אושפז הרב עובדיה, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כעבור שבועיים נפטר בשעות הצהריים של יום שני 7 באוקטובר 2013, ג' בחשוון ה'תשע"ד, בגיל 93. הלווייתו ומשא ההספדים החלו בשעה שש בערב באותו יום והסתיימו כעבור חמש שעות.

מיטתו של הרב עובדיה הובאה מבית החולים לבית הלוויות שמגר, שם ספדו לו נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן השתתפו בהלוויה ראש עיריית ירושלים ניר ברקת והשרים גדעון סער ויובל שטייניץ.

לאחר מכן הובאה המיטה לישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה. לפני התיבה עבר חתנו הרב אהרן בוטבול שקרא פרקי תהילים וי"ג מידות, ולאחריו קרא הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר הרב שלמה משה עמאר פרקי תהילים נוספים. ראשון המספידים היה הרב שמואל אויערבאך[1]. עוד הספידוהו חברי מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן והרב שמעון בעדני, הרבנים הראשיים לשעבר הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו, הרב ראובן אלבז, הרב משה צדקה והרב בניהו שמואלי, וכן ארבעת בניו, הרב אברהם, הרב יצחק, הרב דוד ומשה. מאחרוני המספידים היה יו"ר ש"ס, אריה דרעי. לאחר מכן נערכה קבלת עול מלכות שמים על ידי הרב יעקב עדס[2]. המספידים דיברו על שקדנותו בתורה, על חיבוריו ועל פעילותו התורנית והציבורית הענפה. ההספדים הושמעו באמצעות רמקולים שהוצבו ברחובות הסמוכים ומקלטי רדיו שהפעילו תושבי השכונה.

מסע ההלוויה יצא מישיבת פורת יוסף ועבר ברחובות יוסף בן מתתיהו, מלכי ישראל, ברנדייס, ירמיהו ולאורך רחוב בר-אילן. עקב הדוחק העצום שנבע ממספר המלווים, נע רכב החברה קדישא ובו מיטת הרב עובדיה באיטיות רבה, בסיוע כוחות משטרה. ברמקולים הושמעו בקשות חוזרות ונשנות לזוז ולאפשר את התקדמות הרכב. מסע ההלוויה ארך כשלוש שעות. הרב עובדיה נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים, לצד קבר רעייתו מרגלית. רבים ממשתתפי ההלוויה קרעו את דש בגדיהם, כמנהג המובא בהלכה על פטירת רב גדול שבדור.

המצבה שהונחה על קברו

בהלוויה השתתפו אנשים מכל המגזרים ביהדות החרדית והדתית. אדמו"רים וראשי ישיבות רבים הורו לתלמידיהם להגיע להלוויה. בין המלווים היו רבנים חברי מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ובהם: הרב אהרן לייב שטיינמן והאדמו"רים מגור, מבעלז ומוויז'ניץ.

מסע ההלויה הועבר בשידור חי בערוץ הלווין דר וסוחרת ובערוצי הרדיו קול ברמה וקול חי.כמו כן מספר ערוצי טלוויזיה ממלכתיים שידרו חלקים מההלוויה בשידור חי. כ-4,000 שוטרים הוצבו לאבטחת ההלוויה ומשתתפיה. כוחות הצלה טיפלו בכ-300 איש שנזקקו לטיפול רפואי עקב הדוחק הרב.

מספר המשתתפים

בהלוויה השתתפו, לפי הערכה של משטרת ישראל, כ-750–800 אלף איש[3], והיא ההלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל[4]. עם זאת, קציני משטרה אחרים התייחסו בספקנות למספרים וטענו כי בפרק זמן של שש שעות ניתן להסיע לירושלים כ-200 אלף איש בלבד, ומשום כך העריכו שבהלוויה השתתפו כ-450 אלף איש: כ-200 אלף שהגיעו מחוץ לעיר ו-250 אלף מתושבי ירושלים (מתוך כ-600 אלף תושבי ירושלים היהודים, בכלל זה חילונים, נשים וילדים)[3][5]. חברה שמתמחה בהערכת מספר המשתתפים באירועים המוניים העריכה ש-273,000 איש השתתפו בהלוויה ברגעי השיא שלה[6]. כלי תקשורת חרדים עיגלו את מספר המשתתפים וכינו את ההלוויה "הלוויית המיליון"[7].

תחבורה

קודם להלוויה ובמהלכה סגרה משטרת ישראל לתנועה את מרבית הכבישים באזור, מאזור רחוב שרי ישראל (בסמוך לבנייני האומה) ועד גבעת התחמושת. בשני הכבישים המובילים לירושלים ממערב (כביש 1 וכביש 443) נוצרו עומסי תנועה כבדים, עקב ריבוי תנועה של אנשים שבאו להשתתף בהלוויה. בשלב מאוחר יותר סגרה המשטרה את מחלף הראל לרכבים פרטיים, ואפשרה מעבר לכיוון ירושלים רק לאוטובוסים ולתחבורה ציבורית. חברות התחבורה הציבורית תגברו את הקווים לירושלים וחברות הסעה פרטיות הוציאו אוטובוסים בהתאם להזמנות, אך במספר מקומות ההיצע היה נמוך מהביקוש הרב. עקב עומסי התנועה בכניסות לעיר, החלו רבים לצעוד רגלית לעבר ההלוויה, מאזור מוצא ומאזור רמות. כלי רכב פרטיים רבים ואוטובוסים הוחנו לאורך צירי התנועה. הרכבת הקלה בירושלים פעלה באופן חלקי, עקב הערכה לחסימת דרך בר-לב. מאוחר יותר חודשה פעילות הרכבת הקלה, לאחר שהרחוב לא נחסם בפועל. התחבורה הציבורית בירושלים פסקה לפעול בהדרגה, בשל חסימת רחובות ראשיים. רכבת ישראל תגברה את הרכבות בקו הרכבת תל אביב - ירושלים[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0