צרתן
צָרְתָן (גם: צָרְתַנָה, צְרֵרָתָה, צְרֵדָה, ו-צְרֵדָתָה) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט מנשה, ששכנה בסמוך לנהר הירדן, חלוקות הדעות אם בעברו המזרחי או המערבי. ככל הנראה שכנה בסמיכות לשפך נחל יבוק לנהר הירדן ובקרבת העיר אדם.
אזכורים במקרא
העיר נזכרת לראשונה בתיאור מעבר הירדן בספר יהושע: ”וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן”[1].
לאחר מכן, העיר נזכרת בסיפור רדיפת גדעון בן יואש אחרי המדיינים: ”וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת”[2].
כמו כן, נזכרת העיר כמקום שבו יצק שלמה המלך את כלי בית המקדש הראשון: ”בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן”[3].
בתיאור מקביל של האירוע בספר דברי הימים נזכרת העיר בצורה "צרדתה": ”בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה”[4].
כמו כן, נזכרת העיר בצורה "צרתנה", בתיאור נציבויות שלמה המלך: ”בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמְעָם”[5].
העיר מוזכרת גם בצורה "צרדה", כעיר הולדתו של ירבעם בן נבט: ”וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ.”[6][7]. אם כי חוקרים רבים, ביניהם ויליאם פוקסוול אולברייט ורולאן דה וו, מזהים את צרדה כעיר אחרת בשם זה, באזור השומרון[8].
העיר נזכרת גם אצל חז"ל בדיון על סיפור חציית הירדן במקום: ”אמר ר' יוחנן אדם קרייה וצרתן קרייה - שנים עשר מיל מזו לזו”[9].
זיהוי
לעיר הקדומה מספר הצעות זיהוי כיום:
החוקר ויליאם פוקסוול אולברייט הציע לזהות את העיר הקדומה עם "תל צליחאת", כ- 15 ק"מ צפונית לתל דיר עלא (המזוהה עם סוכות המקראית)[10].
החוקר בנימין מזר הציע לזהותה עם "תל אם-חמאד", כשישה ק"מ צפונית מערבית לגשר דאמיה (המזוהה עם אדם המקראית)[10].
החוקר נלסון גליק הציע לזהות את העיר עם "תל א-סעידיה", כ- 18 ק"מ צפונית לגשר דאמיה, ותשעה ק"מ צפונית מערבית ל"תל דיר עלא". זאת, באופן התואם לתיאור חז"ל בדבר המרחק בין אדם וצרתן - 12 מיל[11][10].
פרופסור שמואל קליין שיער שישבה בראש קרן סרטבה או בסביבתה[12]. גם היא, כתל א-סעידיה, רחוקה 12 מיל מאדם[13].
במדריך ישראל החדש נקראה בקעת צרתן האזור בבקעת הירדן הישראלית ה'צרה'[דרושה הבהרה] בין מחולה לגשר אדם והנמצא אל מול הזיהויים האפשריים במזרח הירדן .
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תל אם-חאמד באתר עמוד ענן.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק ט"ז.
- ^ ספר שופטים, פרק ז', פסוק כ"ב.
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק י"ז.
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ב.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו
- ^ זיהוי זה נתמך על ידי שמואל קליין, וראו בכל זה בדעת מקרא למלכים א, פרק י"א עמ' רנ"ג, וערכים צרדה, צררה, צרתן, באנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמוד 766.
- ^ צבי אילן, נחל שילה המקסים, למרחב, 19 במרץ 1971
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ה'.
- ^ 10.0 10.1 10.2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 765-768.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ה'.
- ^ דעת מקרא לספר מלכים א פרק ד', עמ' ע"ה ופרק ז עמ' קנ"ב.
- ^ דעת מקרא ליהושוע עמ' כ"ד.
36329361צרתן