פרא
 פרא
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| תת־סוג: | חמור |
| מין: | פרא |
| שם מדעי | |
 Equus hemionus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), המכונה גם חמור הבר האסיאני, הוא מין בתת-סוג חמור. הפרא דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי, וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו לבנים.
בפרא ידועים כיום ובעבר שישה תת-מינים:
- פרא אנטולי (נכחד; Equus hemionus anatoliensis)
- פרא מונגולי (Equus hemionus hemionus)
- פרא פרסי (Equus hemionus onager)
- פרא הודי (Equus hemionus khur)
- פרא טורקמני (Equus hemionus kulan)
- פרא סורי (Equus hemionus hemippus) - נכחד בשנות העשרים של המאה ה-20
בעבר סיווגו את הקיאנג, חמור הבר הטיבטי, כתת-מין של הפרא, אך כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו.
מאפיינים
הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה.
מקום מחיה אופייני: נוף פתוח במדבר, נחלים עתירי צומח עשבוני ושיחי, עם מקורות מים קבועים.
אורך ההיריון הוא 13 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים בהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העייר יונק מאמו כ-10 חודשים וממשיך להיות תלוי בה עוד כחודשיים לאחר מכן. בגיל שנתיים עוזב העייר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אמה.
כסותו של הפרא מתאימה למדבריות אסיה בהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.
בעבר נחשבו הפראים לבעלי מבנה חברתי של הרמון (עדר הכולל זכר דומיננטי ומספר נקבות) בדומה לסוסים[1] אך מחקרים מתקדמים יותר בארץ ובעולם הראו כי הפראים חיים במבנה חברתי אשר נקרא fission-fusion. במבנה זה הנקבות חיות כל חייהן בקבוצות אשר משתנות בגודלן ומורכבות מנקבות בעלות צאצאים ונקבות ללא צאצאים, ואילו הזכרים עוזבים עם הגיעם לבגרות את העדר בו נולדו, ואז הם מצטרפים לעדרי רווקים או חיים כבודדים (סוליטריים) ואז הם נחשבים דומיננטיים ובעלי טריטוריות[2][3].
מחקרים חישוביים וגנטיים על אוכלוסיית הפראים בארץ הראו כי הזכר הדומיננטי הוא בעל הגישה העיקרית לנקבות וכי שלטונו נמשך מספר שנים[4]. הקרבות בין הזכרים אכזריים מאוד וזכרים אף עלולים לאבד חלק מזנבם או חלקים מאוזניהם, בנוסף אין זה נדיר לראות פראים בעלי צלקות על צווארם. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, כשכל אחד מנסה לנשוך את צוואר יריבו.
מצב שימור
הפרא חשוף לסיכון חמור של הכחדה בטבע. גודל האוכלוסייה בעולם מוערך בכמה עשרות אלפי פרטים[5]. הסיבה העיקרית להתמעטות אוכלוסייתו היא ציד בשל בשרו ועורו ותחרות עם עדרי בקר וצאן מבויתים על מקורות מים[5]. הפרא הסורי, תת-המין שהתקיים בעבר באזור המדברי נעלם לגמרי מנופי ארץ ישראל. הפרט האחרון בגני חיות מת ב-1927 ומעריכים כי באותה תקופה נכחד גם הפרט האחרון בטבע[6]. דבר שקרה בעקבות ציד מוגזם של התושבים באותה תקופה.
אוכלוסיית הפראים בישראל
ב-1968 הובאו מאיראן אחד-עשר פרטים של פרא פרסי ופרא תורכמני לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2016, מוערכת אוכלוסיית הפראים בכלמעלה מ-300 פראים. שטח התפוצה שלהם מתפרס מצפון הר הנגב ועד לפארן.[4]
כיוון שתת-המינים שהושבו לארץ גדולים יותר מתת המין הסורי נראה כי אין להם טורפים טבעיים בארצנו. עם זאת ייתכן כי פרטים צעירים נמצאים בסיכון מצד הזאב המצוי.
אזכורים בתנ"ך ובחז"ל
כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים:
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב:
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר, בְּאַוַּת נפשו שָׁאֲפָה רוּחַ--תַּאֲנָתָהּ, מִי יְשִׁיבֶנָּה; כָּל-מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ, בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ:
כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים:
יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:
הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ:
וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד:
מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ:
לפי הפירושים המסורתיים, הערוד הנזכר בתנ"ך הוא בעצם שם אחר לפרא, כך שהערוד הנזכר בספרות חז"ל מספר פעמים (ראו כאן), הוא בעצם הפרא. במינוח המודרני משתמשים בשם ערוד לחמור הבר האפריקני, שהוא מין נבדל מהפרא.
קישורים חיצוניים
- פרא, באתר ITIS (באנגלית)
- פרא, באתר NCBI (באנגלית)
- פרא, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פרא, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרא, באתר GBIF (באנגלית)
- אורי צאן, חלום שהתגשם, עולם החי של ארץ התנ"ך "חי-בר", עמ' 73, הוצאת אר-אין, 1990
- זהר עמר, פרא וחמור — ומה שביניהם, באתר האקדמיה ללשון העברית
אילון גלעד, אז איזו מן חיה היא פֶּרֶא?, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2016- רועי צ'יקי ארד, האם הפראים שהועלו לישראל מאיראן הם תקוות הר הנגב או אסון אקולוגי?, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017
- אילנית אדלר, תיעוד של עדר פראים בישראל, באתר N12, 19 במרץ 2022
הערות שוליים
- ^ C. Feh, B. Munkhtuya, S. Enkhbold, T. Sukhbaatar, Ecology and social structure of the Gobi khulan Equus hemionus subsp. in the Gobi B National Park, Mongolia, Biological Conservation 101, 2001-09-01, עמ' 51-61 doi: 10.1016/S0006-3207(01)00051-9
- ^ P. Kaczensky, O. Ganbaatar, H. Von Wehrden, C. Walzer, Resource selection by sympatric wild equids in the Mongolian Gobi, Journal of Applied Ecology 45, 2008-12-01, עמ' 1762-1769 doi: 10.1111/j.1365-2664.2008.01565.x
- ^ David Saltz, Mary Rowen, Daniel I. Rubenstein, The Effect of Space-Use Patterns of Reintroduced Asiatic Wild Ass on Effective Population Size, Conservation Biology 14, 2000-12-18, עמ' 1852-1861 doi: 10.1111/j.1523-1739.2000.99227.x
- ^ 4.0 4.1 Sharon Renan, Gili Greenbaum, Naama Shahar, Alan R. Templeton, Stochastic modelling of shifts in allele frequencies reveals a strongly polygynous mating system in the re-introduced Asiatic wild ass, Molecular Ecology 24, 2015-04-01, עמ' 1433-1446 doi: 10.1111/mec.13131
- ^ 5.0 5.1 Equus hemionus (Asian Wild Ass, Asiatic Wild Ass), www.iucnredlist.org
- ^ The Donkey Companion
.jpg)
| מפריטי פרסה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוסיים | ||||||||
| סוס |
|
 .jpg)
| ||||||
| קרנפים (קרנפיים) | ||||||||
| קרנף רחב שפה | קרנף רחב-שפה | |||||||
| דיצרוס | קרנף צר-שפה | |||||||
| דיצרורינוס | קרנף סומטרה | |||||||
| קרנף אסייתי | קרנף הודי • קרנף ג'אווה | |||||||
| טפיריים | ||||||||
| טפיר | טפיר בירדי • טפיר הרים • טפיר ברזילאי • טפיר אסייתי • טפיר קבומני | |||||||
35997723פרא