הר ארדון

מכתש רמון ממצפה רמון. ברקע נראה הר ארדון בין בקעת ארדון מימין ובקעת מחמל משמאל

הר ארדון הוא הר הנמצא בחלקו המזרחי של מכתש רמון. גובהו 722 מטרים מעל פני הים.

מקור שמו העברי של הר ארדון- מהתנ"ך. בספר דברי הימים א', בפרק ב', פסוק 18, מצוין שמו של ארדון, שהיה בנו של כלב בן-חצרון: "...ואלה בניה, ישר ושובב וארדון". שמותיו הערביים של ההר הם "ראס א-רדידה" (راس الرديدة), או "ראס א-רדיחה".

מראה ההר הוא כשל טרפז, המתנשא מעל "רצפת" המכתש ומהווה חלק מדפנו המזרחית. מדרונותיו תלולים ומשופעים.

בשנת 1980 הוכרז שמורת טבע מצוק הצינים, הכולל בתוכו את הר ארדון^[1].

לקריאה נוספת

פרופ' עקיבא פלכסר, "שיחות על הגאולוגיה של ישראל", משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1989
ערן דורון, יעקב עיני, "מטיילים בנגב", מדרשת שדה בוקר וטבע הדברים, 2004
ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה אריאל לידיעת הארץ", עם עובד, 1978