זיהום אור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השוואה בין אזור כפרי בו זיהום האור מועט (למעלה), וניתן לראות כוכבים רבים בשמי הלילה (ובפרט את שביל החלב), לבין אזור עירוני בו זיהום האור רב (למטה), הרחובות מוארים, וניתן לראות מספר מצומצם של כוכבים.

זיהום אור (באנגלית: Light pollution, Photo pollution, Luminous pollution), הוא מונח המתאר עודף, אי-כיוון, או בזבוז מאסיבי של אור (בדרך כלל אור מלאכותי). צורתו הנפוצה ביותר של זיהום אור היא הסתרת הכוכבים בשמי הלילה, והמונח מתאר, אלא אם צוין במפורש אחרת, סוג זה של הזיהום. זיהום אור יכול להחריף עקב גורמים נוספים המצטרפים אליו ומתווכים את השפעתו בהקשרים שונים (כגון החשכת שמי הלילה), דוגמאות לגורמים אלה הן עננים, ערפל, אירוסול, ופחמן דו-חמצני.

בישראל אין מקום שחופשי מזיהום אור מאופק לאופק, אך קיימים שטחים בהם תצפית לזנית וסביבתה חופשיים למדי מזיהום אור.

השלכות

השפעתו העיקרית של זיהום אור היא ביצירת מיסוך זֹהַר שָׁמַיִם (הגורם להסתרת גרמי השמים כגון גלקסיות וכוכבים מעל ריכוזים עירוניים ובסביבתם ובפועל גורם להופעתם של כוכבים ספורים ובהירים מאד בלבד), אך מלבד זאת קיימות השפעות נוספות, חלקן טרם נחשפו על ידי מדעי הטבע - ידוע שמחזור אור-חושך מתזמן מערכות רבות בבעלי חיים וצמחים, אבל היקף המחקר רחוק מלספק תשובה סופית כמה נזק נגרם ולאילו אורגניזמים. רק חלק מהפגיעה ידוע ומוכר.
בין השפעות זיהום האור יימנו:

  • גרימת הרס אקולוגי של סביבות מחיה על ידי אור מלאכותי[1][2]. דוגמה אחת מני רבות היא תאורת הגחליליות - הבזקי הגחלילית משמשים לצורך רבייה, אך בסביבה מוצפת אור פעולה זאת נפגעת.
  • פגיעה בקבלת אור טבעי מהכוכבים (כפונקציה של השמת אור מלאכותי מוגזם ולא מחושב)[3]
  • תאורת חוץ ופנים[4] לא מבוקרת הגורמת לבעיות נוירופסיכולוגיות שונות או מחריפה כאלה.[6]

לפי אמת מידה הגיונית של שימור אנרגיה, הפחתת זיהום האור בראש ובראשונה כרוכה בשינוי הרגלי החברה, הרגלים הנוגעים להשמת מערכות תאורה בריכוזי אוכלוסייה, כמו למשל הצבת תאורה מוקרנת למטרה, ולא בעלת סימטריה כדורית, ובזבוז אנרגטי (אור שאינו מוקרן נקודתית ומתפזר במרחב ללא סיבה מוצדקת מהווה בזבוז אנרגיה שהייתה יכולה לשמש למטרות שונות, כמו למשל ציבוריות). מספר איגודים תעשייתיים התריעו נגד הבעייתיות שבזיהום האור, כך למשל, מוסד מהנדסי האור לממלכה המאוחדת (The institute of light engineers, United kingdom) משלים את הידע של חבריו בנושא תכנון מערכות תאורה משמרות-אנרגיה ולפיכך מניעה של זיהום אור מנקודה זו.[7]

מבחינה פסיכולוגית זיהום אור עלול להשליך שלילית ברמה האישית[8] והבין-אישית כאחד. מקורות אור רחוביים וביתיים כמו למשל פנס כביש או זרקור חצר הדולקים במהלך הלילה, עלולים להוות מטרד לגרים בקרבתם. בדיקות שונות העלו שתאורה כזו היא במקרים רבים בזבזנית (באנרגיה) מתוקף היותה זורקת אור בצורה נרחבת מאוד, כזו שמפריעה לחי, במגוון הקשרים.

השיטה המשמשת לתכנון והערכה של איכותו וכמותו של האור הנדרש לסביבה מסוימת היא מודל מתמטי, אשר תוצאותיו בדרך כלל מוצגות איסופוטית, או בעקומת גובה קו (Contour map).

תקנות מדיניות ועירוניות ההולכות ונעשות מבוקשות בעשורים האחרונים, משמשות למנוע זיהום אור.

חיבור של תמונות לוויין המראה את כמות האור המגיעה מכדור הארץ לחלל. האזורים המוארים יותר סובלים מזיהום אור חמור יותר.

השפעה על בני אדם ובעלי חיים

לבני האדם קיים שעון ביולוגי שמסנכרן את עצמו, בין השאר, עם מקצב היום והלילה. מקצב זה נקרא "מקצב צירקדי". המקצב מתאים את עצמו לשעות האור, ומשפיע על ההפרשות ההורמונאליות בגוף האדם.

בעין האנושית קיימים קולטנים מיוחדים הרגישים במיוחד לאורכי הגל הכחולים. לפני המצאת התאורה המלאכותית, היה האור הכחול סימן מובהק ליום. המקור היחיד בטבע לאורכי הגל הכחול הוא השמיים בשעות היום.

בחיים במדינות מערביות נחשף אדם לשעות רבות של אור גם לאחר רדת החשכה. כל מכשיר מסמארטפון עד נורת שולחן בחדר העבודה פולטות אור הפוגע במקצב הצירקדי התקין בגוף האדם. חשיפה גדולה לאור, בעיקר באורכי הגל הכחולים, בשעות הלילה גורמת לעיכוב הפרשת המלטונין. המלטונין הוא הורמון שאחראי על הרגשת העייפות ומופרש בחושך. העדר המלטונין בשעות הלילה עלול לגרום לבעיות בשינה, לעיכובי התהליכים הטבעיים המתבצעים בגוף בזמן השינה ולהרגשת עייפות בבוקר שלמחרת.

שימוש במחשב, יציאה למסיבות או נוכחות במשמרות עד השעות הקטנות של הלילה ושינה ביום גורמים להפיכת סדר היום והלילה. הרגלים מסוג זה הוכחו כגורם לסרטן השד וסרטן הערמונית.[דרוש מקור]

הבעיה רק מחריפה בשנים האחרונות, אך ייתכן ולא עבר מספיק זמן מאז על מנת שייראו שינויים בשיעורי המחלות הנגרמות מכך. ההחרפה נובעת משימוש מוגבר של האוכלוסייה במדינות המערביות במוצרי אלקטרוניקה ותאורה הפולטים בשיעור גבוה יותר את אורך הגל הכחול, שהוא הבעייתי. מסכים שטוחים - צג פלזמה, צג LCD וכן צג OLED - פולטים יותר אור באורך הגל הכחול מאשר צגים "עבים" - שפופרת קרן קתודית. נורות פלואורסצנטיות, ובמיוחד נורות LED, פולטות יותר אור כחול מאשר נורות להט והלוגן.

חוקים שעברו במדינות רבות בעולם האוסרים על ייצור, מכירה ושימוש של נורות להט עקב העובדה שהן צורכות חשמל רב יותר, ובמיוחד קידום השימוש בתאורת LED על פני מקורות תאורה אחרים, עלולים להשפיע על בריאות האוכלוסייה בעוד שנים לא רבות.[9][10][11]

מקורות זיהום האור

זיהום האור הוא מונח כללי המתאר מספר מצבים, משמעותיים יותר ופחות, שהם על תקן זיהום סביבתי, או נזק לסביבה הנובע מאור. אור-מזהם הוא תוצר-לוואי של התרבות המודרנית-תעשייתית. הזיהום נובע מתאורה מלאכותית לקויה שאינה ממוקדת במטרתה בלבד וגורמת להפצת אור מיותר (ובכך גם לבזבוז אנרגיה), כגון תאורה ביתית, פרסומות, משרדים, אזורי תעשייה, תאורת רחוב, תאורת מגרשי ספורט וכדומה. זיהום האור בולט ובעייתי במיוחד באזורים העירוניים בארצות הברית, ביפן ובאירופה אך קיים למעשה לפחות בכל מדינה מתועשת או מרוכז באוכלוסייתה.

סוגי הזיהום

בדרך כלל מתייחס המונח "זיהום אור" לבעיית הֶסְתֵּר כּוֹכָבים, (הנגרמת מ זֹהַר שָׁמַיִם, Skyglow), והיא המצב הנפוץ היום בעולם בו בריכוזי אוכלוסייה, כמות האור ממסכת את השמיים ומונעת צפייה טבעית בכוכבי החלל שהיא דבר חיוני לאדם ולבעלי חיים ממספר סיבות נוירופסיכולוגית, פיזיולוגית, אסתטיות, וכדומה, שהרקע להן הוא אבולוציוני. להלן יוצגו סוגי זיהום אור, מהעיקרי למשני, כשבראש ובראשונה יתוארו הגורמים להסתרת הכוכבים, ובהדרגה יוצגו סוגים אחרים של זיהום אור, שגם הם תורמים (באופן עקיף יחסית) להחשכת השמיים.

זהר שמיים

תמונה של העיר ניו יורק. זיהום האור בעיר רב, ושמי הערב מוארים עד כדי כך שלא ניתן לראות את הכוכבים.

זֹהַר שָׁמַיִם הוא מצב הנפוץ כיום בעולם הגורם לאי יכולת להבחין בגרמי שמיים (כוכבים וכוכבי לכת) הנצפים בשמי הלילה, מאדמת הארץ, וזאת בשל ריכוזי אור הגורמים להסתרתם בפני עין בלתי-מזוינת, באזורים עירוניים או מיושבים היטב. המיסוך הזה מסתיר את רובם העצום והמוחלט של הכוכבים המאירים ומחזירי-האור כאחד, הוא סך כל האור שנפלט מאזור נתון, כגון עיר, ויישובים סמוכים אשר התאורה בהם לקויה, והאור בהם בורח כלפי מעלה מתוקף תאורה לא מכוונת, אך גם מפיזור כלפי מטה של אור שכבר הגיע לשכבת האטמוספירה (פיזור זה מתווך יפה על ידי אורך הגל של האור עצמה). זוהר השמיים מלבד השלכותיו השליליות על מחזור היממה (מקצב צירקדי), ושאר שעונים ביולוגיים, מהווה תגרה פסיכולוגית, ראשית-כל ברמה האסתטית, וכן גורע מבני אדם לצפות בכוכבים, הן פופוליסטית, והן מקצועית,[12] כך שעם עין בלתי מזוינת אי אפשר לצפות, אלא בכוכבים הבהירים ביותר (שהם מיעוט מוחץ), וכן, נוצרת בעיה בבניית מתקני צפייה בכוכבים שכן נגזר לבנותם במקומות מרוחקים, נקיים מאור-מלאכותי, וריחוק זה בעייתי מסיבות שונות.

סולם בורטל למיסוך שמי הלילה. משמש למדידת רמת המיסוך שלהם. הסולם פורסם לראשונה במגזין Sky & Telescope.[13][14] ומשמש קבוצות כמו שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הסולם בן תשעה שלבים, משמש לסיווג חומרת הזיהום על פי חשכת השמיים, תוך מדידת פרמטרים דוגמת מבריקות-שכנגד (Gegenschine) או אור-מזלי (Zodiacal light, כלומר אור המגיח מהכוכבים המשמשים את האסטרולוגיה) שממוסכים היטב בלילה. שלב 1 בסולם הוא הציון הטוב ביותר, ומשקף צפייה מעולה בכוכבים בשמי הלילה.

זֹהַר שָׁמַיִם בעייתי במיוחד לציבור האסטרונומים החובבים המבקשים להביט בכוכבים בצורה קרובה ככל הניתן לזו של אסטרונום מקצועי. עצם העובדה שהציוד בו משתמשים האסטרונומים החובבים אינו מקצועי במיוחד מקשה עליהם עוד יותר את צפייתם, שכן הנסיעה החוזרת לאזורים מבודדים מאור (כמו למשל באמצע מדבר לא מיושב) אינה דבר קל.

צמצום של זוהר השמים ייעשה למשל בבחירת פנסים עם זכוכית שטוחה ואופטיקה שמייצרת אלומת אור בעלת רוחב של 90 מעלות או פחות מכך. כמו כן, על המנורות עצמן להפיץ אור בסימטריה ליניארית ככל הניתן, קרי, באופן ממוקד.

ניתן גם להשתמש בנורות בעלות עוצמת אור נמוכה יותר (לדוגמה: רוב הכבישים בישראל, מוארים על ידי נורות נתרן לחץ גבוה בהספקים של 250W ומעלה כאשר אותה נורה בהספק של 150W לכבישים עירוניים ו-100W ואף 70W לרחובות מגורים עשויה להספיק).

קיימת בעיה לצמצם את האור הנפלט מגופים אופקיים הזורקים אור לרוחב, דוגמת מסילות תאורה גרנדיוזיות כמו אלו הנפוצות באצטדיונים או בניינים גבוהי-קומה בעלי תחימה חשופה (כמו קירות זכוכית וכו') אשר התאורה יוצאת מהם בקלות. כך קורה שהשיטה היעילה היחידה להיאבק בזוהר שמים הנגרם מגופי תאורה אופקיים הוא צמצום של תאורת יתר (גורם מזהם בפני עצמו עליו יורחב בהמשך).

לאחרונה מחקרים הוכיחו, כי המעבר לתאורת LED החמיר את זיהום האור באופן ניכר.[15][16][17]

השפעות מצטברות

נידוף אירוסול מן הקרקע למעלה עלול להחמיר את מיסוך האור המלאכותי הקיים.

מספר גורמים משחקים תפקיד בהגברת המיסוך התאורני של זוהר השמים כפונקציה של השפעות מצטברות, בין אלו ניתן למנות:

  • עננים.[18] לילות מעוננים בהירים פי עשרה מלילות שאינם.
  • אירוסול; אירוסול הוא מצבור של גורמים כמו אבק, זיהום אוויר שכאשר הם מתחברים עם מסך האור המפריע לשמי הלילה, הרי שברמת ההשפעה המצטברת הם מחמירים את הנזק שלו בכך שהם תורמים להחשכת השמיים (אירוסול כשלעצמו אינו גורם מספיק להחשכת השמים).

תאורת יתר (Overillumination)

בחנויות קוסמטיקה רבות יש תאורה החזקה פי 2 מהמומלץ.

תאורת יתר היא שימוש מוגזם באור. בארצות הברית, התופעה אחראית לבזבוז של כ-2 מיליון חביות נפט ליום.[דרוש מקור] זה מבוסס על שיעור צריכה יומי של 18.8 מיליון חביות פטרולאום.[19] כמו כן נזכר בדו"ח של משרד האנרגיה האמריקני שלמעלה מ 30% מצריכת האנרגיה במדינה הולכת לבתי מסחר ותעשייה, ולינה.[20]) וש 30%-60% מהאנרגיה מתבזבזת לחינם.[21]

תאורת יתר כתופעה נגרמת מהכשלים הניהוליים הבאים:

  • שימוש בנורות בעלות עוצמת אור גבוהה מדי לשימוש הרצוי.
  • שימוש במספר רב מדי של גופי תאורה לשימוש הרצוי.
  • תכנון לקוי, בעיקר של סביבות עבודה, אשר יכול לנבוע מהסתמכות על ארכטיטקט שאינו בקיא מספיק בתאורה או שאינו מוכשר לפרויקט הספציפי.
  • שימוש במנורות בעלות פיזור אור נרחב, שאינן ממוקדות לאזור נתון (דוגמה לכך היא שימוש במתקן-תאורה שולחני, יש מהן הבנויות כך שיקרינו אור באופן קונקרטי או ליניארי, אך יש כאלה המאפשרים להתקין עליהם כל מנורה וכך קורה שהצרכן מתקין עליהן מנורה המתאימה לתאורה תקרתית וכאשר סביבת עבודה מלאה במתקנים כאלה הרי שהדבר יגרום לפיזור אור באוויר, ולהיעדר שימוש יעיל באור שבמנורה האישית של כל עובד).
  • בורות בקרב הציבור, ואף עסקנים שונים המייעצים למקומות עבודה אודות התופעה בעצמם המביאה לתאורת יתר (שלה עצמה השלכות שליליות פוטנציאליות, בפרט לעובדים רגישים לאור), ובזבוז אנרגיה.
  • דרישת "תאורת יום"[22] מצד לקוחות ובהזמנת בעלי העסקים עצמם (כדי לצמצם הסיכוי לפשיעה כביכול, כמו בגני משחקים, או כדי למשוך לקוחות, כמו במרכולים, רשתות בתי מרקחת בשירות עצמי וכן חנויות אופנה).

הטיפול בתאורת-יתר אינו יקר, והוא כרוך בהחלפת התאורה לבעלת עוצמת אור נמוכה יותר, לממוקדת, ולבעלת ויסות.

בֹּהַק (Glare)

בֹּהַק הוא קרינה רבת עוצמה של אור רב-בהירות. מבט ישיר אל השמש לגרום לבוהק השמש לחדור לעין, דבר שיגרום לאי נוחות מיידית. דוגמה לבוהק מלאכותי הוא אור הנובע מתאורת זרקורים או פנסי-אצטדיונים.

האסטרונום הבריטי בוב מייזון מחלק את הבֹּהַק לשני סוגים:[24]

  1. בֹּהַק מסמא - זהו בֹּהַק הנצפה במבט לשמש או מתוקף הבזק אור חזק ופתאומי אחר. סוג זה גורם לקשיי ראייה למספר שניות ואף יותר.
  2. בֹּהַק קל - נתפס מגורמים פחות קשים לכאורה, כמו פנסי רכב, ואפילו ירידה בניגוד הצבע של גוונים או תמונות,[25] או של טעויות דפוס כגון אות המחוקה מעט.

בעוד שבֹּהַק בכלל והסוג הראשון בפרט אינו מסוכן, הוא מהווה תגרה, ועלול לגרום לעייפות (Fatigue) אם הוא עקבי ונצפה לזמן-מה.

לפי מריו מוטה, נשיא האחווה הרפואית של מסצ'וסטס, בֹּהַק מסכן בעיקר נהגים, משום שהוא מכיל בהירות במידה שכמות-מה של אנשים רגישים אליה, וההתאוששות ממנו מסכנת את התמרון.[26]

מחקרים הראו כי הבוהק המגיע מפנסים המבוססים על LED, גבוה באופן ניכר מפנסים המבוססים על סוגים אחרים של נורות כמו מתכת הלייד ונתרן.[27][28]

הסגת-גבול תאוּרתית (Light trespass)

מצב בו אור רחובי או מבית שכן, "מסיג גבול" לבית מגורים ובכך גורם לדיירי הבית ביודעין או שלא ביודעין בעיות שונות כגון אי-נוחות (או הגדלת אי נוחות קיימת), וכן, אינסומניה מסוגים שונים. הדבר גורם לעיתים לסכסוכי שכנים שלא היו מתקיימים אילו הנדסת האור בבית המאיר הייתה נעשית נאמנה. במספר ערים בארצות הברית, הוצבו סטנדרטים מחמירים למניעת זיהום אור בין שכנים. אגודת IDA (אנ') פועלת איתן בארצות הברית להבטיח יישום התקנים השנים ברשויות המונציפליות שם.[29] מטרת האגודה לצמצם את כמות מיסוך הכוכבים הנגרם מ"טיפוס" של אור מעל הגובה הטיפוסי של תאורה ביתית בכלל (לפי איגוד זה, הקריטריון להחשיב מקור-תאורה כבעייתי וכראוי לטיפול הוא אם האור שהוא פולט עולה על 90-מעלות מתחום הנדיר[30] (כאשר יש לו סטייה משמעותית כלפי מעלה), מצב זה מפריע לראיית כוכבי לכת נוספים לירח, וכוכבים נוספים מלבד הכוכבים הספורים הנצפים בתנאים של זיהום אור. ולקבלת האור הטבעי מהחלל.

מועצת הבנייה הירוקה בארצות הברית פיתחה את מערך התכנון "Leadership in Energy and Environmental Design" שמטרתו להנחות ארכיטקטים ומהנדסים לצמצום הסגת גבול תאורתית, ומיסוך שמים, בפרויקטים שלהם.

הסגת גבול תאורתית ניתנת לצמצום גם על ידי התקנת מנורות שאינה על 80 מעלות מעל נקודת השפל. תקנות הIES, מכילות קיצוץ מלא (0%), קיצוץ (10%), וסמי-קיצוץ (20%). גם אור שפולט אור בשפל של למעלה מ-90 מעלות זכה לתקנון ובכל מקרה אינו מיועד לידיים פרטיות ומשמש בהתקנים רשמיים עד למציאת חלופות כמו אלו שנמצאו לתאורה רחובית וביתית).

מקור נוסף, אמנם פחות משמעותי מהנזכרים לעיל הוא סטרבוסקופ-לבן (White strobe), הנמצא בדרך כלל על מגדלי תקשורת תעופתיים ומשמש סמן לטייסים. נעשים מאמצים מצד רשות התעופה הפדרלית האמריקאית לחדש מכשירים אלה לגרסאות שיפלטו כמות מינימלית של אור.[31]

תאורה מעורבת (Light clutter)

המונח נוגע לתופעה נדירה יחסית של התערבבות אורות, עד כדי יצירת בלבול (שהוא מזהם סביבתי בפני עצמו); מצב כזה בעייתי בפרט בשדות תעופה מיושנים, בהם אין תאורה אחידה במסלולי ה Runaway, דבר הנחוץ להמראה\נחיתה תקינות.[32]

טיפול בזיהום אור

על מנת להימנע מיצירת זיהום וחיסכון בחשמל ניתן לנקוט מספר צעדים פשוטים:

  • כיבוי אורות לא נחוצים
  • בחוץ - שימוש בתאורה המכוונת אל פני הקרקע ולא בתאורה בעלת סימטריה כדורית.
  • שימוש בתאורה מבוססת עירור גז (כתאורת נתרן) שחסכונית בחשמל ובנוסף קל לחסום את השפעתה על ידי שימוש בפילטרים.
  • שימוש בתאורה בעוצמה נמוכה יותר (לדוגמה: ברוב הכבישים העירוניים וכן ברחובות בישראל, משתמשים בנורות נתרן לחץ גבוה בהספקים של 250-400W, כאשר אותה הנורה בהספק של 100-150W ואף 70W מספיקה לאותו יישום).
  • הימנעות משימוש בכמויות גדולות מדי של פנסים להארת כבישים ורחובות, וכן זרקורים להארת שטחים.
  • כיוון נכון של זרקורים, כך שהאור שלהם לא יזרק קדימה או לשמים (למשל זרקורים עם אופטיקה אסימטרית, צריכים להיות מכוונים כלפי הקרקע).

חקיקה ותקנות כנגד זיהום אור

בישראל לא קיימת חקיקה נגד זיהום אור, אך מספר עשרות רשויות מקומיות אימצו מסמך תקנות שהופץ על ידי "אור מכוון" - קבוצה להפחתת זיהום האור והתייעלות אנרגטית בישראל, הפועלת בתחום ההסברה, הגדרת תקנות וייעוץ מקצועי. בנוסף ישנו מאמץ לא ממוקד מצד המשרד לאיכות הסביבה לחקיקה בנושא, אך מדובר בשלב ראשוני מאוד. ביישובים מכבים ומצפה רמון נקבעו בעבר מספר ימים בהם התאורה העירונית הופחתה על מנת לאפשר צפייה בשמים. הוקם סניף מקומי של האיגוד הבינלאומי למלחמה בזיהום אור על ידי מצפה הכוכבים של מכבים-רעות והושגו מספר הצלחות צנועות, כמו תקנות לחסכון בתאורה במחנות צבא. בספטמבר 2017 הוכרז מכתש רמון כ"שמורת אור כוכבים" על ידי איגוד ה-IDA.[33] במועד ההכרזה היו 54 אתרים ב-15 מדינות בעולם, ומכתש רמון הוא האתר הראשון במזרח התיכון שמוכרז.

בשנת 2002 צ'כיה הייתה למדינה הראשונה שהוציאה חוק כנגד זיהום אור. החוק קובע שמקור תאורה חייב להיות מופנה כלפי האופק ומטה. לתאורה חריגה נדרש אישור מיוחד. עם זאת לא הוסדרה אכיפה בחוק והוא עדיין רחוק מיישום מלא. רשויות מקומיות קבעו תקנות כנגד זיהום אור עוד קודם לחוק הצ'כי. בפלגסטף, אריזונה קיימת תקנה מסוג זה בתוקף עשרות שנים. רשויות מקומיות ומדינות נוספות קבעו תקנות וחוקקו חוקים, ורבות נוספות שוקלות זאת. למגמה זו תרמה עליית מחיר הנפט בשנת 2008, שכן הוצאות ייצור החשמל של רשויות קטנות באופן ניכר עם אכיפת תקנות כנגד זיהום אור.

שמורת שמיים חשוכים

שמורת שמיים חשוכים (Dark-sky preserve) היא אזור מוגן (שמורת טבע) בה נמנעים מזיהום אור, באמצעות מניעת הקמת מוקדי תאורה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ורלין קלינקנבורג, מלחמת הכוכבים - זיהום האור באזורים עירוניים רבים מסתירים את הכוכבים ופוגע בבעלי חיים רבים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 126, נובמבר 2008

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיהום אור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Verheijen, F. J. (1985). "Photopollution: Artificial light optic spatial control systems fail to cope with. Incidents, causation, remedies". Experimental biology. 44 (1): 1–18. PMID 3896840.
  2. ^ Marín, C. and Orlando, G. (eds.): Starlight Reserves and World Heritage. Starlight Initiative, IAC and the UNESCO World Heritage Centre. Fuerteventura, Spain, June 2009.
  3. ^ Cinzano, P.; Falchi, F.; Elvidge, C. D.; Baugh, K. E. (2000). "The artificial night sky brightness mapped from DMSP Operational Linescan System measurements" (PDF). Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 318 (3): 641. arXiv:astro-ph/0003412. Bibcode:2000MNRAS.318..641C. doi:10.1046/j.1365-8711.2000.03562.x.
  4. ^ Indoor & Outdorr
  5. ^ Hollan, J: What is light pollution, and how do we quantify it?. Darksky2008 conference paper, Vienna, August 2008. Updated April 2009.
  6. ^ [5]
  7. ^ Light Nuisance. Institution of Light Engineers
  8. ^ זאת אומרת, על התפתחות האישיות בתקופות חיים שונות בהן הסטרסור (גורם העקה הזה) מופיע ומשבש במודע או שלא במודע את החיים בכלל והשינה בפרט.
  9. ^ EHP – Hidden Blue Hazard? LED Lighting and Retinal Damage in Rats, ehp.niehs.nih.gov
  10. ^ Blue LEDs: A health hazard? | Texyt, texyt.com
  11. ^ Light Impacts: Science News Online, May 27, 2006, ‏2007-05-01
  12. ^ להרחבה ראו אסטרונומיה.
  13. ^ Bortle, John E. (בפברואר 2001). "Observer's Log — Introducing the Bortle Dark-Sky Scale". Sky & Telescope. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Bortle, John E. (בפברואר 2001). "The Bortle Dark-Sky Scale". Sky & Telescope. Sky Publishing Corporation. נבדק ב-2007-09-08. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "These Energy-Saving Bulbs Are Making One Pollutant Much Worse". 2017-11-22. נבדק ב-2018-04-25.
  16. ^ "The unfortunate side effect of LED lighting". The Verge. נבדק ב-2018-04-25.
  17. ^ Jan Hattenbach, The Lost LED Revolution: Light Pollution Is Increasing, Sky & Telescope, ‏2017-11-22 (ב־American English)
  18. ^ C. C. M. Kyba and T. Ruhtz and J. Fischer and F Hölker (2011). Añel, Juan (ed.). "Cloud Coverage Acts as an Amplifier for Ecological Light Pollution". PLoS ONE. 6 (3): e17307. doi:10.1371/journal.pone.0017307. PMC 3047560. PMID 21399694.
  19. ^ "Oil: Crude and Petroleum Products Explained", Energy Explained, Energy Information Administration, Data & Statistics: Consumption and Disposition, 23 באפריל 2012, נבדק ב-16 בפברואר 2013 {{citation}}: (עזרה)
  20. ^ Irby Circuit – Energy Savings. Irby.com. Retrieved on 2011-12-03.(הקישור אינו פעיל, 18 בדצמבר 2016)
  21. ^ Lumina Technologies, Santa Rosa, California, Survey of 156 California commercial buildings energy use, August, 1996
  22. ^ מונח המתאר "תאורה יום-יומית" בגרסתה המלאכותית, כלומר, המתקבלת משימוש מאסיבי בתאורה מלאכותית, וחזקה עד כדי שהיא מזכירה כביכול את אור היום עצמו. בפועל, אין עוצמת האור אינה בהכרח תשקף את אור השמש, שכן לאור זה תכונת גוון ייחודית, שתאורה מלאכותית לא בהכרח תשקף.
  23. ^ "Light Pollution: Responses and Remedies" By Bob Mizon. מסת"ב 1-85233-497-5 (Springer, 2001)
  24. ^ [23]
  25. ^ שלמיות
  26. ^ Motta, Mario (2009-06-22). "U.S. Physicians Join Light-Pollution Fight". news. Sky & Telescope. נבדק ב-2009-06-23.
  27. ^ "Super-efficient street lights are taking over the world — and they could be terrible for us". Business Insider. נבדק ב-2018-05-10.
  28. ^ Ching-Cherng Sun, Chong-Jhih Jiang, Yi-Chun Chen, Tsung-Hsun Yang, Glare effect for three types of street lamps based on White LEDs, Optical Review 21, 2014-05-01, עמ' 215–219 doi: 10.1007/s10043-014-0031-z
  29. ^ International Dark-Sky Association
  30. ^ נדיר, מילה ממקור שמי שפירושה "ההפך" או "שפל המדרגה"
  31. ^ "AC 70/7460-1K Obstruction Marking and Lighting" (PDF). 2007-02-01. נבדק ב-2009-07-04.
  32. ^ Chapter 2. Aeronautical Lighting and Other Airport Visual Aids. faa.gov
  33. ^ גלעד כרמלי, "שמורת אור כוכבים" בינלאומית: התואר החדש של מכתש רמון, באתר ynet, 26 בספטמבר 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זיהום_אור&oldid=742663"