נחל ניצנה
נַחַל נִצָּנָה הוא מן הגדולים שבנחלי הר הנגב המערבי. בערבית הוא נקרא "ואדי אלעג'רם" ("נחל היפרוק"). אורכו של נחל ניצנה, מהר רמון עד גבול ישראל-מצרים, הוא כ-65 קילומטר.
ראשיתו של נחל ניצנה סמוך לפסגת הר רמון, שבפינתו הדרומית-מערבית נמצא מכתש רמון. מכאן נמשך הנחל בעמק רחב ושטוח, שלאורכו יש שרידי חקלאות עתיקה. במקביל לנחל עובר בחלק זה כביש 171, אך באפיק עוברת דרך עפר מעניינת, שהוכשרה בשנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי חברת הנפט הבריטית, לצורך חיפושי נפט במכתש רמון. בדרך זו עברו כוחות מבצע עובדה, במרץ 1948, בדרך לשדה אברהם ולמפרץ אילת.
לאחר חציית הכביש, פונה הנחל לצפון-מערב, ומשם הנחל חוצה את רמות הגיר של מערב רמת עבדת. לאורך כ-30 קילומטר פזורים שרידים רבים: מדרגות חקלאיות עתיקות, מאוגורות מים, מבנים מתקופת הברזל ומן התקופה הרומית וריכוזים של ציורי סלע.
מעט מצפון לעיר הקדומה ניצנה, יוצא הנחל מתחום רמת עבדת הגירנית אל מישורי חולות עגור. שם, ליד באר מלכה, הוא מתחבר עם נחל לבן. ממפגש הנחלים ממשיך נחל ניצנה לתחום סיני, ושם הוא נקרא "ואדי אלחרידין". לאחר כמה קילומטרים נבלע הנחל בדיונות החול ונעלם.
ב-18 בינואר 2010, במהלך שטפונות שאירעו בנחל, קרס הגשר שמעליו המוליך את כביש 211, ויישובי פתחת ניצנה נותקו.[1] באגן נחל ניצנה (הגשר מעל נחל ניצנה אשר קרס בשיטפון זה), נמדדה ספיקת שיא של 1,420 מ"ק/שנייה. על פי חישובים ראשוניים מדובר בספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל. זוהי ספיקה של יותר ממחצית הספיקה הממוצעת של נהרות כדוגמת הריין (2,290 מ"ק/שנייה) והנילוס 2,830 (מ"ק/שנייה).[2] לשם השוואה הספיקה הממוצעת בירדן העליון היא 16 מ"ק/שנייה.
