שרה כפרי

שרה כפרי

לידה	26 ביולי 1900 מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	1 ביוני 1983 (בגיל 82)
מדינה
תאריך עלייה	1920
מקום קבורה	בית העלמין כפר יהושע
השכלה	סמינר לוינסקי, האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה	מפא"י
חברת הכנסת 20 באוגוסט 1951 – 30 בנובמבר 1959 (8 שנים ו־14 שבועות) כנסות 2 - 3

שרה כפרי (לעיתים: כפרית) (קוקסו) (26 ביולי 1900 – 1 ביוני 1983) הייתה אשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת השנייה והשלישית (1951–1956) בסיעת מפא"י, פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים והגננת הראשונה של נהלל, ממייסדי מושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

נולדה ב-26 ביולי 1900 בעיר הפלך מינסק שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי), בתם הצעירה של פרומה ומאיר קפלן ואחותו של אליעזר קפלן (לימים סגן ראש הממשלה ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל). משפחת קפלן הייתה משפחת סוחרים אמידה שחינכה את ילדיה חינוך יהודי והנחילה בהם אידאולוגיה ציונית.

מגיל צעיר השתייכה לקבוצה הציונית "קדימה" שמדריכה היה חיים קוגל, והייתה חברה במפלגת צעירי ציון במינסק. בימי מלחמת העולם הראשונה, בהיותה נערה, דאגה לצורכי הפליטים היהודים^{[דרושה הבהרה]} וכן הקימה במינסק מוסד חינוכי לילדים יהודים עזובים. לקראת עלייתה ארצה למדה בקורס לגננות.

בשנת 1919 הייתה צפויה לעלות לארץ ישראל יחד עם בן משפחתה, הדוד אברהם קפלן, שקנה שטח אדמה בתל אביב, אך הוא חלה בטיפוס ומת. היא החליטה אף על פי כן לעלות ארצה; לאישור לעלייה המתינה בחוות ההכשרה בגרוכוב. משם עברה הקבוצה לווינה, שם חייתה עם אחיה אליעזר קפלן ותקופה מסוימת התגוררה בחדר אחד עם עדה פישמן-מיימון.

עלייה לארץ ישראל: מלימודי גננות בתל אביב לתפקיד הגננת הראשונה בנהלל

בשנת 1920 עלתה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב הקטנה, שם התגוררה בביתו של משה שרת (שרתוק). לאחר שסיימה את לימודי הגננות בסמינר לוינסקי ייסדה גן קטן לילדי המורים במקווה ישראל. בשנת 1922 התקבלה כגננת ראשונה במושב נהלל, שם עבדה כחמש שנים. על כך כתבה לימים:

בבואי לנהלל מצאתי את הגן במצב נורא. צריף נמוך בלי חלונות וגג. רצפת אדמה מלאה בורות ובליטות. שולחן ענקי שתופס כמעט את כל השטח. כיסאות ערבים עקומים ושבורים ועל הקירות תמונות קרועות. כלים וצעצועים שבורים ומלוכלכים מפוזרים מתגוללים פה ושם. הכל הפקר. חשבתי אז בליבי: האם לזה יקרא גן ילדים? האם בתנאים כאלה אפשר ליצור לילדים סביבה טובה שיתפתחו ויגדלו בה כפרחים בגן? אולם נגשתי לעבודה. את השולחן הגדול הוצאתי ובמקומו השגתי שני שולחנות וספסלים קטנים. ישרתי את רצפת האדמה, סידרתי את כל החפצים, רחצתי, כבסתי, קשטתי. בינתיים באים ילדים, נכנסים לגן יחידים יחידים סוקרים בי. אני מציעה להם להשתתף בעבודתי. ההצעה מתקבלת בחפץ לב ובעבודה. אנו מתקרבים ומכירים איש את רעהו. וכעבור מספר ימים ב- ט' חשון אספתי את כל הילדים.

הקמת המשק בכפר יהושע

בנהלל פגשה שרה קפלן במיכאל קוקסו (כפרי), בן למושבה היהודית החקלאית "נהר-טוב" באוקראינה, ממייסדי קיבוץ תל יוסף, שעזב את המשק במטרה להרוויח כסף על מנת להביא לארץ ישראל את משפחתו, שסבלה מרעב ברוסיה, ועבר לנהלל, שם עבד כפועל בניין וכנגר. השניים, שנפגשו לראשונה בחדר האוכל של הרווקים והרווקות צעירי נהלל, נישאו בפסח 1922. בני הזוג העדיפו את חיי המושב על פני החיים המשותפים במסגרת הקיבוצית, ובשנת 1927 נמנו עם מייסדי מושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שם התגוררה כפרי עד מותה. בשנים הראשונות המשיכה לעבוד בגן הילדים בנהלל, לבנות את משקם בכפר יהושע ולגדל את ארבעת ילדיהם. בד בבד השתתפה בוועדת החינוך בכפר. במסגרת פועלה בארגון אמהות עובדות יצאה להדריך נשים במושבים, פעלה לקידום מעמדן בהתיישבות זו ועודדה אותן להשתלב בפעילות ציבורית. וכך כתבה:

תפקיד האישה בחברתנו אינו מתמצה בטיפול בילדים, היא חברה שווה לכל, בעלת זכויות וחובות שוות. היא עצמה צריכה להכיר בכך, ואז תשתחרר מכל אותן מסורות והנטיות הטבועות באופייה והמרתקות אותה רק למשק הבית. החברה במושב עדיין אינה עומדת במעלה שווה עם החבר בכל תחומי החיים, עדיין לא תפסה את העמדה הראויה לה. דווקא במושב, המיוסד על הפרט, הבונה את חייו ואת משקו לפי נטיותיו הנפשיות, חייבת החברה להיות שווה עם החבר ביצירת המשק, וכן לשאת על שכמה את עול קיום המשפחה.

פעילות ציבורית

החלה את פעילותה הציבורית עוד בנעוריה, והמשיכה בה בארץ ישראל. הייתה פעילה שנים רבות במושבי התנועה בנושאי חינוך, בעיות חברתיות ומקום החברה במושב, ובה בעת טיפלה בארבעת ילדיה הקטנים ובמשק החקלאי הצעיר בכפר יהושע. מעמד האישה במושב העסיק אותה והיא הקדישה לו רבות במסגרת פועלה הציבורי. בין היתר פעלה לקידום השוויון בין מעמד החבר למעמד החברה במשק. בשנות ה-40 הייתה צירה של מפא"י באספת הנבחרים הרביעית, ושימשה צירה בקונגרס הציוני ה-20 (1937) וה-21 (אוגוסט 1939). בסוף שנת 1945 יצאה בשליחות מועצת הפועלות לארצות הברית וקנדה, שם הופיעה בפני פעילות Pioneer Women (נשות החלוץ; תנועת האחות של מועצת הפועלות בארצות הברית), ונשים בקהילות היהודיות שם וגייסה כספים להסתדרות ולמועצת הפועלות. היא סירבה להאריך את שהותה בחו"ל, ושבה ארצה כעבור תשעה חודשים. בשנת 1951 התגייסה לפעילות מועצת הפועלות לסיוע במעברות, שם התמקדה בסיוע חינוכי במסגרת הכשרת מורים ובסיוע בתחום הבריאות, בין היתר בהדרכת נשים במעברות בנושאי תזונה ושמירה על תברואה.

פעילות בכנסת

לקראת הבחירות לכנסת השנייה, בשנת 1951, הוצע לה למלא את מקומה של חברת הכנסת חסיה דרורי כנציגת תנועת המושבים ברשימת מפא"י לכנסת. היא עצמה חששה שהניסיון שצברה אינו מספיק לטיפול בענייני המדינה, אך קיבלה עליה את צו התנועה. כפרי כיהנה כחברת הכנסת במשך שבע שנים והייתה חברה בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת השירותים הציבוריים. במאי 1953, במהלך הקדנציה הראשונה שלה כחברת הכנסת, נהרג בעלה מיכאל בתאונת דרכים. לאחר מותו הקדישה את כל זמנה לפעילות בכנסת. פעילותה בכנסת הייתה בעיקר בתחומים של חינוך וסעד, על פי רוב בנוגע להתיישבות החקלאית. בתוקף תפקידה כנציגה של תנועת המושבים, דאגה לחוק המושבים ואמרה:

יש להצטער שעניין חוק המושבים שהוא חשוב מאד לחברי המושבים מבחינה חברתית ומשקית, הופך למחלוקת ציבורית פוליטית ולוויכוח בין אנשים שאינם חיים במושבים ואינם מבינים את חייהם. עשרות שנים ידענו בעמל רב ליצור מושב המיוסד על עקרונות אידיאיים, על עבודה עצמית מלאה או חלקית ועזרה ואחריות הדדית, על מנת להבטיח יכולתו של כל חבר להוציא את לחמו בכבוד ולספק צרכיו הדרושים לפיתוח משקו ביצירת חיים תרבותיים ומתן השכלה נאותה לילדיו ובדרך זו לחזק את העדה העובדת, מקדמת החקלאות בחברה ובארץ. לא שלילת זכות הפרט, אלא דאגה לקיומו.^{[דרוש מקור: האם בוועידה העשירית של ההסתדרות (1966)?]}

כחברת הכנסת דאגה לקידומם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. במסגרת פועלה למען קידום אוכלוסייה חלשה זו יזמה הקמת מפעלים מוגנים, הקצאת סיוע להורים שילדיהם סובלים מפיגור שכלי והרחבת תמיכתה של המדינה בילדים מוגבלים עד גיל 21.

מציאותו של ילד כזה במשפחה, המבהיל בחיצוניותו ומפריע קשות בהתנהגותו, גורמת להתמוטטות גופנית ונפשית של ההורים ואף לאיבוד מקור פרנסה קשה מנשוא. הוא גם מצבם של שאר בני הבית הגדלים באווירה טראגית ומדכאה. אין לשכוח אף את המצב הכלכלי הקשה ותנאי הדיור הגרועים של חלק גדול מהמשפחות הללו. לאור התמונה המחרידה ייפלא, אם לעיתים נוטשים הורים את ילדיהם, נפרדים זוגות, אחד מבני הזוג בורח מהבית וכו'. בני משפחות מוכות גורל אלה נוהרים בלי הרף ללשכות הסוציאליות ותובעים בכל תוקף את הצלת משפחותיהם על ידי הוצאת הילד המפגר מהבית... מה הפתרון שמדינת ישראל נותנת לנפשות אומללות אלה, המצפות שנים לסידורן? והתור הולך וגדל.

כחברה בוועדת השירותים הציבוריים פעלה לגיבוש חוק אימוץ ילדים. פעלה להקמת אגף מיוחד של שוטרים לטיפול בעבריינות נוער והורדת הגיל שבו מופיע נוער עבריין בבית המשפט מגיל 12 לגיל 9 שנים.

ערוב ימיה

בשנת 1959 פרשה מתפקידה כחברת הכנסת, עזבה את כפר יהושע ועברה לגור בירושלים. היא למדה חינוך, היסטוריה, פסיכולוגיה ואנגלית באוניברסיטה העברית. בתום לימודיה המשיכה את פועלה הציבורי במסגרת מועצת הפועלות כמנהלת מחלקות התרבות והחינוך החקלאי ובארגון אמהות עובדות. ב-1968 פרשה מהפעילות הציבורית וחזרה לכפר יהושע.

נפטרה בכ' בסיוון תשמ"ג, 1 ביוני 1983, ונטמנה בכפר יהושע. הייתה אם לארבעה, והותירה נכדים ונינים.

ב-1985, לאחר מותה, ראה אור הקובץ "חיים של משמעות", בעריכת שלמה אבן-שושן, ובו מאמרים משלה ולזכרה.

לקריאה נוספת

• שרה כפרי, חיים של משמעות; ערך: שלמה אבן-שושן, תל אביב: הדר, 1985. (משלה ולזכרה)
• לבי במזרח: אגרות קטנות מגולת ברית-המועצות לאחות בציון; שיגרן אברהם קפלן איש מינסק, כפר יהושע: הוצאת המשפחה, תשל"ב. ("מכתביו שנועדו ברובם לאחותו שרה כפרי בכפר יהושע ... נכתבו ברוסית ותורגמו על ידיה לעברית. המכתבים לצעירי המשפחה נכתבו עברית")
• שביט בן-אריה, שרה כפרי, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, ישראל: מדיה 10, 2011, עמ' 227–229.

קישורים חיצוניים

• שרה כפרי, באתר הכנסת
• שרה כפרי, באתר כנסת פתוחה.
• דוד תדהר (עורך), "שרה כפרית (קוקסו-כפרי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2859.
• שרה כפרי, באתר תנועת העבודה הישראלית
• עדה כהן, חברות כנסת מספרות: חקלאית ואם לחקלאים, דבר, 25 בספטמבר 1959.
• בנימין הדר, ספֵּר לנינים, דבר, 19 במאי 1978.
• שרון גבע, איך קוראים לך תזכירי לי? בעקבות הערך שרה כפרי/ת בוויקיפדיה בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה.

ממאמריה:

• עשר שנות ההתישבות החדשה, דבר, 24 בינואר 1960.
• נגול את חרפת עלובי החיים, דבר, 17 בפברואר 1958.
• עבודה בטבע משנה את האדם, דבר, 2 באפריל 1970, המשך.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24693445שרה כפרי