רבי ירוחם ליבוביץ
 | |
| לידה | ה'תרל"ד |
|---|---|
| פטירה | י"ח בסיוון ה'תרצ"ו (בגיל 62 בערך) |
| כינוי | משגיח |
| מקום קבורה | מיר, בלארוס |
רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (בכתב יידי ליוואוויץ[1]) (מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (ה'תרל"ד - י"ח בסיוון ה'תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר. בשנות כהונתו עיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה. בחלק משנות כהונתו השתתף בנשיאת העול הכלכלי של קיום הישיבה[דרוש מקור].
תולדותיו
נולד בעיירה ליובאן הסמוכה לסלוצק, במחוז מינסק, בלארוס לאברהם וחסיה ליבוביץ. התחנך בישיבת סלבודקה ובישיבת קלם. רבותיו היו רבי נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה"), רבי שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם"), חתנו רבי צבי הירש ברוידא ורבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים).
כבן שש עשרה החל ללמוד בישיבת סלבודקה. בתחילת דרכו היה ממתנגדי תנועת המוסר, אך בהמשך התקרב לרבו רבי נתן צבי פינקל והפך לאחד ממקורביו ואף היה לשליחו ועושי דברו בפעולותיו של ה"סבא" כנגד מתנגדי תנועת המוסר[2].
בגיל עשרים ושתיים, בשנת תרנ"ז, נשלח על ידי הרב פינקל ללמוד אצל רבי שמחה זיסל זיו בישיבת קלם. ממנו הספיק ללמוד רק מעט יותר ממחצית השנה[3]. ועם פטירתו בכה במשך לילה שלם, בעיקר על עצמו שרק כעת התחיל ללמוד ממנו כיצד לחיות כ"אדם". ר' ירוחם העיד על עצמו שהרגיש כל ימיו שהבנתו נבעה ממעמד אותו יום[4].
כהונתו בישיבת מיר
לאחר נישואיו לרבנית רבקה אחייניתו של הסבא מקלם, סיכם עם אשתו כי היא תישאר בעיר מגוריה באוזבנט שבליטא, שם התפרנסה מניהול בית מרזח, כשהוא עזב את ביתו ללמוד ב"כולל קדשים" בראדין, שם למד עם רבי אלחנן וסרמן וכן למד בחברותא עם רבי נפתלי טרופ, הוא נהג לחזור לביתו רק פעמיים בשנה לפסח וסוכות. ומשנת תרס"ז (1907) כיהן כמשגיח בישיבת ראדין, שם למד באותה עת רבי יחזקאל לוינשטיין. בשנת תר"ע עזב את ישיבת ראדין. עמו עזבו קבוצה מתלמידיו ביניהם רבי יחזקאל לוינשטיין וכן חתנו לעתיד רבי ישראל חיים קפלן. יחד איתו הם עברו לישיבת מיר, שם כיהן החל משנת ה'תרע"א[5] כמשגיח. בזמן מלחמת העולם הראשונה נאלצה ישיבת מיר, כמו רוב הישיבות שהיו באותו אזור[6] לעקור ממקומה, מחמת סכנת המלחמה המתקרבת. רבי ירוחם חזר אז לביתו לשהות עם בני משפחתו בעת המלחמה, במקומו שימש כמשגיח בתקופת היעדרותו רבי יחזקאל לוינשטיין, אז נתבקש לנהל את ישיבת סלבודקה ממנה נאלץ ראש הישיבה הסבא מסלבודקה[7] להיעדר בעקבות המלחמה, בתום המלחמה כאשר חזר הסבא לישיבה, עזב אותה ר' ירוחם והמשיך לנדוד לישיבות אחרות, ביניהם ישיבת פוניבז'. בשנת ה'תרפ"ג[8] הוא חזר למיר, כאשר הפעם הביא עמו את בני משפחתו, ועמו קבוצת בחורים מובחרת מישיבת פוניבז', בה כיהן קודם לכן.
בסוף שנות ה-30 הגיעו לישיבת מיר תלמידים רבים מארצות הברית. הם היוו אתגר חינוכי עבור ר' ירוחם. במקביל הגיעו גם תלמידים מקהילותיה החרדיות של גרמניה ואף כלפיהם נצרך היה יחס שונה. עבור תלמידים אלו בשנתיים האחרונות לחייו ייסד 'ועד' מיוחד שבו מסר שיעורים בחומש עם פירוש רש"י. בשונה משיחותיו הכלליות לשאר בחורי הישיבה, שעסקו ביסודות חכמת המוסר, שיעורי החומש עסקו בעיקר בהקניית יסודות היהדות והאמונה. לימים שימשו ועדים אלו את הבסיס לסדרת הספרים דעת תורה[9].
פטירתו
בחורף של שנת תרצ"ו החלה ממשלת פולין לאסור בחקיקה את השחיטה היהודית. רבי ירוחם הצטער מאוד באותם ימים והנהיג בישיבה אמירת תהלים ואבינו מלכנו כמו בעשרת ימי תשובה באמרו ש”גזירה כזאת מחייבת תשובה והזמן אינו נופל מעשרת ימי תשובה” בתקופה זו הרצה שיחות וגילויים נדירים אודות ענייני הגלות, דרכי זכיית התורה ונטילתה ועוד. רבי ירוחם הצטער מאוד מגזירה זו ולבו חלה ונחלש עד שמצבו הוחמר מאוד[10].
בקיץ תרצ"ו לקה בדלקת קרום המוח[דרוש מקור]. הוא נפטר בי"ח בסיוון, כבן שישים ואחת. שיחתו האחרונה נאמרה בכ"ד באייר ועסקה בנושא "בעל הבית דוחק" - על ניצול הזמן[11].
לאחר פטירתו נקרא רבי יחזקאל לוינשטיין, כדי למלא את מקומו כמשגיח[12].
עיקרי משנתו
שיטתו מתאפיינת באינדיבידואליות. על פיה, הכרת תכונות נפשו האישיות וטבעו הייחודי העצמי של האדם מהווים פירוש להבנת עומקה של תורה, מפני שטבע האדם מותאם עם התורה[13]. אף שיש לקבל ולשמוע מרב, את עיקר הצמיחה יכול האדם רק להעלות מעצמו. בכמה מקומות בכתביו הוא קורא לנקודה העצמית של האדם בשמות קבליים למחצה, כגון "שורש הנשמה המגיע לכיסא הכבוד".
לגישה זו ישנן השלכות לתחום העבודה המוסרית. לדוגמה, סבר שאין מקום לקנאה, מכיוון שכל אדם הוא במהותו יחידי[14] ומעלתו של אדם באה לידי ביטוי רק ברגע שבו הוא מעלה את דרגת ה"יחידות" שלו ומגיע למקום בו הוא לבדו. בעקבות המדרש הוא מדמה את יחידות האדם ליחידותו של הקב"ה. דרגה זו היא המאפיין המרכזי של מהותו של 'בן ישיבה' או בן תורה. גם ביחס לתשובה כתב: ”היא המדרגה היותר גבוהה ורמה, מפני שהיא מעלת האדם עצמו, היינו ששב אל עצמו, והעצמו הוא המעלה היותר גבוהה ורמה מכל המעלות באדם” (דעת חכמה ומוסר, חלק ג', סי' קסא).
לגישה זו ישנן השלכות תאולוגיות. האמונה אינה זקוקה להוכחה, אלא היא חוויה שחש אותה הקרוב לה'. בלשונו: "סוד הכל הוא בקירוב ובריחוק, כי בהיותו קרוב אשר לו אלוקים קרובים אליו בקרב הארץ, השוכן איתו בתוכו, יראהו עין בעין", ו"לא כמו שסוברים וכאשר מוסכם הוא בעולם שמתוך ההבנה על ידי חקירות אמיתיות מזה נובעת האמונה"[15].
הדרך לגלות את עצמיות האדם היא שבירת הרצון ועשיית מעשים בפועל.
מתלמידיו
- רבי יחזקאל לוינשטיין אשר היה עומד על ספסל ומצטופף יחד עם תלמידיו שלו לשמוע את שיחתו של רבי ירוחם בתקופת ישיבת מיר[16].
- רבי ישראל חיים קפלן - חתנו, ראש ישיבת תורת חסד בבריסק, ראש ישיבה ומשגיח בישיבת בית מדרש עליון במונסי.
- רבי שלמה הרכבי, המשגיח בישיבת שער התורה בגרודנה.
- רבי דוד פוברסקי
- רבי יוסף ביגון
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
- רבי שלמה וולבה - בהקדמת ספרו "עלי שור", כותב הרב וולבה כי ר' ירוחם "החיה אותי ממיתה רוחנית ממש".
- רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר
- רבי אריה לייב מאלין
ספריו
- דעת חכמה ומוסר – שלשה חלקים שיצאו בין השנים תרצ"ט עד תשל"ב, המלקטים את שיחותיו מכתבי תלמידים, למעט החלק השלישי ששם נמצאים כתביו שלו. (חלקו הראשון נקרא 'חבר מאמרים').
- דעת תורה – לימוד מוסרי התורה, ששה כרכים.
- מאמרי המשגיח – אלול תשרי – שני חלקים, שיחות על הימים הנוראים שיצאו לאור לזכר בנו, נכתבו מפי השמועה.
- שביבי דעת – מאמרים על מועדים זמנים וימים נוראים, ונוסף לזה עניינים שונים, [תשע"ד].
- שפתי דעת – על אבות, בתוך מאורי אורות המוסר על אבות כרך א' [תשס"ט]. בכרך ב' הובאו בפירוש דעת זקנים מאות משמועותיו [תשע"א].
משפחתו
אשתו רבקה, קרובת משפחת הסבא מקלם רבי שמחה זיסל זיו. בשידוכין נקבע שבעלה רבי ירוחם ילמד שמונה שנים בפרישות ולאחר מכן יסייע בפרנסה. בשנים אלו ניהלה מסעדה בעירה אוזבנט שבליטא לכלכלת המשפחה, כששב לביתו תכנן לסייע בידה בניהול אך היא התנגדה לכך[17]. בשנותיו האחרונות של בעלה הסכימה לקבל משכורת מקופת ישיבת מיר במקום לפרנס את המשפחה. כאשר חלה את מחלתו האחרונה ראתה בכך אצבע אלוקים וקיבלה על עצמה לכשיקום ממיטתו לוותר על המשכורת ולשוב לפרנס את המשפחה בכוחות עצמה[18]. היא נפטרה בב' דר"ח אדר ב' תש"ח[19] בארצות הברית.
- בנו ישראל היה נשוי לחוה, בת רבי יצחק קוסובסקי[20]. היה ראש ישיבת רמיילס בוילנה, בני הזוג וילדיהם נספו בשואה[21].
- בנו הרב שמחה זיסל ייסד ישיבה בארצות הברית[22]. נשא לאישה את שולמית בת הרב ד"ר הרטוויג נפתלי קרליבך ואחותו של הזמר שלמה קרליבך[23]. הוא עסק בעריכת והדפסת כתבי אביו וכן השלים את מלאכתו של אביו בהוצאה לאור של הספר חכמה ומוסר לרבי שמחה זיסל זיו[24]. כתב אזהרה שלא להדפיס דברים בשם אביו בלי רשות, שכן הרבה לא ירדו לעומק כוונתו ועלול לצאת מכך מכשול[25]. את העיסוק בכתבי אביו הוריש לבנו ישראל[26].
- בנו הרב אברהם, ברח עם משפחתו דרך יפן והגיע לארצות הברית. היה ר"מ וראש ישיבה בישיבת רבי חיים ברלין[27]. טמון בהר הזיתים. על מצבתו כתוב: "חכם נשגב ומופלא בצניעותו".
- בנו הרב משה ליב, היה רב בקהילה קטנה בפנסילבניה שבארצות הברית וגם שימש כשו"ב[28]. בנו, הרב נחמן ליבוביץ נישא לבתו של רבי ביינוש פינקל (לימים ראש ישיבת מיר) ומשמש כר"מ בישיבה.
- בתו חסיה נישאה לרבי ישראל חיים קפלן, ראש ישיבת תורת חסד בבריסק, ראש ישיבה ומשגיח בישיבת בית מדרש עליון במונסי.
לקריאה נוספת
- בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית – אישים ורעיונות, פרק י.
- הרב שלמה וולבה, האדם ביקר: קווים לתולדות חייו ולתורת... מרן ר’ ירוחם הלוי ליוואוויץ ממיר, בהוצאת "בית המוסר", ירושלים תשמ"ב.
- הקדמות בניו לדעת חכמה ומוסר
קישורים חיצוניים
- 'ליבוביץ, ר' ירוחם ("ר' ירוחם מאוז'וונט")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 63 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1261).
- רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל ממיר, אשכול בפורום אוצר החכמה
- מאמרי המשגיח, שיחותיו לחודשים אלול ותשרי, מרשימות השומעים, תשע"א, באתר Hebrewbooks
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 10: המוסר החוויתי של מיר, באתר iCast
הערות שוליים
- ^ כך רשום שם משפחתו גם בספריו דעת תורה ודעת חכמה ומוסר
- ^ 'האדם ביקר' עמ' ח
- ^ האדם ביקר, עמ' ח
- ^ דעת חכמה ומוסר, חלק א', בשער הדעת עמ' 6; השמש בגבורתו, עמ' 78
- ^ האדם ביקר, עמ' 40
- ^ בלארוס של היום
- ^ רבו של ר' ירוחם לשעבר
- ^ האדם ביקר, עמ' טו
- ^ האדם ביקר, עמ' יז-יט; השמש בגבורתו, עמ' 34-35
- ^ 'האדם ביקר' עמ'יט
- ^ האדם ביקר, עמ' יט; השמש בגבורתו, עמ' 78
- ^ השמש בגבורתו, עמ' 79
- ^ הקדמת בניו לספר דעת חכמה ומוסר עמוד 23
- ^ דעת חכמה ומוסר, חלק א', סי' צ"ו והלאה
- ^ מאמרי המשגיח, חלק א', סי' קנו, עמ' רעט)
- ^ אף לאחר שהוא עצמו שימש כמשגיח בישיבה בהעדרו של ר' ירוחם בתקופת המלחמה, לאחר שחזר ר' ירוחם התנהג כתלמיד מן המניין.
- ^ מפי בניהם, הובא בהאדם ביקר, עמ' י–יא
- ^ האדם ביקר, עמ' כו
- ^ דעת חכמה ומוסר, מזכרת נצח בהקדמת הספר, עמ' 22
- ^ בירחון כנסת ישראל חוברת ט' כסלו תרצ"ב מובאת ברכת מזל טוב לרגל נישואיהם
- ^ מכתבים אחרונים ממחנה קייליס בוילנה תש"ג תש"ד, נפתלי בר אילן, תשע"ט
- ^ דעת תורה בראשית, חלק א, בפתח השער, עמ' 21
- ^ בהקדמה לספר אור ישראל שבמהדורת מאורי אורות המוסר, שבהוצאת בנה ר' ישראל
- ^ כנכתב בשער הספר חכמה ומוסר
- ^ דעת תורה דברים, חלק ה-א, קונטרס סוף דבר עמ' ס
- ^ מכתב בראש הספר שביבי דעת
- ^ הפרדס, כסלו תשנ"ג חוברת ג שנה ס"ז
- ^ ר' מאיר ברינבאום בספרו (באנגלית) לוטננט בירנבאום -Lieutenant Birnbaum: A Soldier's Story
| רבני ישיבת מיר | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בארץ ישראל | הרב אליעזר יהודה פינקל • הרב יצחק אזרחי • הרב יעקב שמואלביץ • הרב צבי פרצוביץ • הרב נועם אלון | 
|
| ראשי הישיבה בארצות הברית | הרב אברהם יעקב נלקנבאום • הרב צבי יעקב ז'ולטי • הרב אשר דב בירנבוים • הרב אשר אליהו קלמנוביץ' | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | ||
| משגיחים בהווה | הרב ראובן הכסטר • הרב בנימין פינקל • הרב אפרים חדש | |
| משגיחים שנפטרו | באירופה רבי זלמן דולינסקי • רבי ירוחם הלוי ליבוביץ בארץ ישראל רבי יחזקאל לוינשטיין • רבי חיים זאב פינקל • רבי אהרן חדש | |
- המכלול: השלמה - ספרות
- המכלול: השלמה - מחשוב
- תבניות ניווט - תולדות עם ישראל
- רבנים ליטאים
- בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
- בוגרי תלמוד תורה (קלם)
- משגיחי ישיבת מיר
- משגיחי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
- תנועת המוסר: אישים
- מחברי ספרי מוסר ומחשבה
- רבני ישיבת ראדין
- משגיחי ישיבת פוניבז'
- ילידי 1873
- נפטרים ב-1936
- משפחת רבי ירוחם ליבוביץ
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- יהודים הקבורים במיר