רבי שלמה הרכבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי שלמה הרכבי (מכונה: ר' שלמה גרודנער; בערך 1890–בערך 1942) היה המשגיח של ישיבת שער התורה בגרודנה. נספה בשואה יחד עם תלמידי ישיבתו.

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת ה'תרנ"א (1890), בנם של נחום משה וחיה שיינא שרה הרכבי. למד בישיבת ראדין, והיה מתלמידיו של רבי ירוחם ליבוביץ. בשנת ה'תרס"ט (1908), כשרבי ירוחם התמנה כמנהל הרוחני בישיבת מיר, עברה אתו קבוצת תלמידים מישיבת ראדין ובהם הרב הרכבי. למד כמה שנים בישיבת מיר, ולאחר מכן, בהמלצת רבו רבי ירוחם, נסע למשך תקופה לתלמוד תורה בקלם.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה בין תלמידי הישיבה שברחו לפולין, ולאחר מכן נסע לגרודנה. נישא לפרידא בילא, בתו הבכורה של חיים בער גרינגרס מקרמנצ'וג. לחותנו היו שבעה בנים ושבע בנות. חתנים נוספים שלו היו הרב דוד רפפורט, בעל "מקדש דוד", הרב אברהם יעקב גורדון והרב ברוך יעקב זמודזאק. לאחר נישואיו של הרב הרכבי הוא לימד תורה בקרמנצ'וג.

בתחילת שנות העשרים של המאה ה-19 התמנה הרב הרכבי למנהלה הרוחני של ישיבת ישיבת שער התורה בגרודנה. בעקבות מינויו חדל ראש הישיבה הרב שמעון שקופ למסור שיחות בפני התלמידים.

הרב הרכבי היה מוסר שיחות כלליות בישיבה ארבע פעמים בשבוע. בשיחותיו היה מוסר מתורתם של הסבא מקלם ורבו רבי ירוחם ליבוביץ. הוא הנהיג סדרים חדשים בישיבה, חילק את תלמידי הישיבה למספר קבוצות ("ועדים") והיה מכוין כל קבוצה לפי דרגת משתתפיה והישגיהם הרוחניים.

בתחילת שנת ת"ש נכבשה גרודנה בידי הצבא האדום, ולמחרת הכיבוש הוצא צו לסגירת הישיבה. הרב הרכבי ותלמידיו ברחו לווילנה. ראש הישיבה הרב שקופ, בשל גילו ומצבו הבריאותי, לא הצטרף לפליטי הישיבות ונשאר בגרודנה. כחודש לאחר מכן, בט' בחשוון ת"ש, נפטר הרב שקופ.

בה'ת"ש (קיץ 1940) כבש הצבא האדום את ליטא וסיפח אותה לברית המועצות. באותה תקופה המשיך הרב הרכבי לעודד את תלמידיו.

עם פלישת הנאצים לברית המועצות, בה'תש"א (קיץ 1941), כונסו היהודים בגטו וילנה, משם נשלחו במספר אקציות להשמדה. הרב הרכבי וכל בני משפחתו נספו בווילנה, יחד עם רוב תלמידי ישיבת גרודנה.

מתלמידיו

ספרו

  • מאמרי שלמה - בשנת תשל"ז הוציא לאור תלמידו הרב זיידל אפשטיין ספר המכיל שיחות של הרב הרכבי שנערכו מכתבי תלמידיו. בשנת ה'תשס"א יצאה מהדורה שנייה של הספר, בשני כרכים המכילים כ-700 עמודים.

לקריאה נוספת

  • רבי שמעון ותורתו, עמ' קפ

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0