יחסי ישראל–תאילנד
| יחסי ישראל–תאילנד | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | תאילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 513,120 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 71,651,782 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 514,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 7,187 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | משטר צבאי |
בין מדינת ישראל ותאילנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1954, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בבנגקוק החל משנת 1958, בעוד שלתאילנד יש שגרירות רשמית בתל אביב החל משנת 1996.
היסטוריה
בעת ההצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947 נעדר שגריר תאילנד (שנקראה אז סיאם) מההצבעה, עקב הפיכה שהתחוללה במדינה.
ב-26 בספטמבר 1950, הכירה תאילנד במדינת ישראל. שלוש שנים אחרי כן, בנובמבר 1953 מונה פרץ יעקובסון כקונסול הכבוד הישראלי הראשון בתאילנד. בשנת 1954, פנתה תאילנד לישראל בבקשה לתמוך במועמד שלה לתפקיד מזכ"ל האו"ם. מאוחר יותר בשנה זו, מונה ציר יפן דאז, יוסף לינטון, כציר הראשון של ישראל בתאילנד, כאשר עם מינויו של לינטון לציר ישראל בתאילנד החלו בפועל היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
בפברואר 1958 מונה פיירוט יאיאנאמה, שגריר תאילנד באיטליה דאז, לציר הראשון של תאילנד בישראל. כעבור מספר חודשים, ביולי 1958, אישרה ממשלת תאילנד את הצעת ממשלת ישראל להפיכת הצירות הישראלית בבנגקוק לשגרירות ובאוגוסט, מונה מרדכי קדרון לשגריר-תושב הראשון של ישראל בתאילנד.
ב-1962, ביקרה לראשונה שרת החוץ, גולדה מאיר בתאילנד והתארחה אצל מלך תאילנד, ראמה התשיעי וכן נפגשה עם ראש ממשלת תאילנד. בהמשך השנה, ביקרו בתאילנד גם רמטכ"ל צה"ל, צבי צור ומנכ"ל משרד הביטחון, אשר בן נתן.
בדצמבר 1972, הסתננו מחבלים פלסטינים אשר השתייכו לארגן "ספטמבר השחור" לשגרירות ישראל בבנגקוק. במהלך הפיגוע החזיקו המחבלים את צוות שגרירות ישראל כבני ערובה. לאחר 19 שעות של משא ומתן, החוטפים הסכימו לעזוב את השגרירות ובתמורה הם הוטסו בבטחה למצרים.
בשנת 1988 החלה לפעול נספחות כלכלית במדינה. הנספח הכלכלי הראשון היה גבי בר. כיום, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות בבנגקוק, שמטרתה לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הנספח הכלכלי בתאילנד הוא ברק שרעבי[1].
לאחר שיטפונות שאירעו בתאילנד באוקטובר 2011 שלחה ישראל משלחת סיוע.
תיירות בתאילנד ועובדים תאים בישראל
תאילנד היא יעד תיירותי מבוקש על ידי ישראלים. על פי נתוני משרד התיירות ביקרו ב-2011 כ-125,000 ישראלים שם[2].
בישראל כ-25,000 עובדים מתאילנד המועסקים במגזר החקלאי. לאחר שנים בהם גויסו העובדים על ידי חברות כח אדם נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ותאילנד לגיוס עובדים בתחום החקלאות ישירות בין המדינות[3].
משפט
אין הסכם הסגרה בין ישראל ובין תאילנד והאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים אינה חלה בתאילנד[4].
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בתאילנד
- תאילנד: סקירה כללית ויחסי הסחר עם ישראל באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי
נשיא המדינה, יצחק בן צבי, מקבל את כתב ההאמנה של ציר תאילנד, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 1:40)
הערות שוליים
23490225יחסי ישראל-תאילנד