יחסי בלגיה–גרמניה
| יחסי בלגיה–גרמניה | |
|---|---|
|
|
| |
| בלגיה | גרמניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 30,528 | 357,022 |
| אוכלוסייה | |
| 11,747,076 | 84,351,895 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,217 | 4,456,081 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,819 | 52,827 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה פדרלית |
בין ממלכת בלגיה לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
שטחי בלגיה המודרנית היו במשך ימי הביניים חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה", ולקראת סוף המאה ה-15 עברו תחת שלטון בית הבסבורג. בשנת 1556 חילק קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את נחלותיו, וארצות השפלה עברו לשליטת ספרד ההבסבורגית.
בשנת 1568 פרצה מלחמת העצמאות של מדינות השפלה, "מרד ארצות השפלה". מלחמה זו ארכה 80 שנה, ובסופה גירשו הולנד והמחוזות בני בריתה את הספרדים מעל אדמתם, ואילו בלגיה ולוקסמבורג נותרו בשליטת ספרד הקתולית ונודעו כארצות השפלה הדרומיות או ארצות השפלה הספרדיות. במסגרת חוזה אוטרכט (1713), שסיים את מלחמת הירושה הספרדית, עברו ארצות השפלה הספרדיות לידי אוסטריה. בעקבות המהפכה הצרפתית פלשו הצרפתים לאזור, ובשנת 1794 כבשו את ארצות השפלה האוסטריות. הכיבוש הצרפתי היה הזרז להתבססות התנועה הלאומית הפלמית, שהתנגדה לשלטון צרפת. ארצות השפלה לשעבר הפכו לחלק אינטגרלי מצרפת, שחילקה אותן מחדש לתשעה חבלים.
בקונגרס וינה, אחרי תבוסת נפוליון בשנת 1815, האזור ניתן לשליטת וילם הראשון, מלך הולנד כהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, אך כעבור 15 שנה, בשנת 1830, התרחשה המהפכה הבלגית: המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה מרדו בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי. הם זכו בעצמאות, והקימו לראשונה את ממלכתם הנפרדת תוך כדי אימוץ השם הרומי של האזור בלגיקה/בלגיה. הבלגים שאפו להקים ממלכה עצמאית ופנו למלך צרפת בבקשה להכתיר את בנו למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). ב-21 ביולי 1831, יום העצמאות הבלגי, הוכתר הנסיך לאופולד כלאופולד הראשון, מלך הבלגים, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית.
בשנת 1839 נחתם הסכם לונדון, ובו הכירה הולנד בעצמאות בלגיה, והמעצמות וביניהם פרוסיה, ערבו לשלום בלגיה ולנייטרליות שלה.
בשנת 1914 פלשו הגרמנים לבלגיה, ובעקבות כך הצטרפה בריטניה למלחמת העולם הראשונה, אולם רוב שטח בלגיה נשאר תחת שלטון גרמני עד לשנת 1918. לאחר תבוסת גרמניה במלחמה, קיבלה בלגיה שטחים מסוימים באזור אופן-מלמדי שהשתייכו לגרמניה.
בשנת 1940 נכבשה בלגיה על ידי גרמניה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ונותרה תחת כיבוש גרמני עד לשנת 1944. בדצמבר 1944 התחולל בשטחי בלגיה הקרב על הבליטה, שבו ניסו הגרמנים להתקדם לעבר אנטוורפן מחדש, אך נבלמו על ידי בעלות הברית.
לאחר המלחמה הצטרפו בלגיה וגרמניה (כגרמניה המערבית) לנאט"ו ולאיחוד האירופי. כיום היחסים בין שתי המדינות מוגדרים "מצוינים", ונהנים מקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מינהליים ואישיים.
בהנאו וקלן שבגרמניה קיימות קהילה בלגית די גדולה, ואילו בבלגיה האזורים המזרחיים מיושבים בדוברי גרמנית, והם מהווים את הקהילה השלישית בגודלה במדינה, אחרי הפלמים והואלונים.
יחסים דיפלומטיים
בלגיה מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, ו-8 קונסוליות באאכן, ברמן, דואיסבורג, פרנקפורט, המבורג, הנובר, מינכן ושטוטגרט. מאידך, גרמניה מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל, ו-5 קונסוליות בבריסל, אנטוורפן, אופן, האסלט וליאז' [1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
23123867יחסי בלגיה-גרמניה