יחסי בלגיה – הממלכה המאוחדת
יחסי בלגיה – הממלכה המאוחדת | |
---|---|
בלגיה | הממלכה המאוחדת |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
30,528 | 243,610 |
אוכלוסייה | |
11,745,446 | 69,277,140 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
632,217 | 3,340,032 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
53,827 | 48,213 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי בלגיה-הממלכה המאוחדת, הן יחסי החוץ בין בלגיה לבין הממלכה המאוחדת.
שתי המדינות הן חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו, עם זאת, בריטניה אמורה לעזוב את האיחוד האירופי בשנת 2019. בנוסף, משפחות המלוכה בשתי המדינות הם צאצאים של בית סקסה-קובורג-גותה, כאשר הסניף הבריטי מכונה בית וינדזור.
היסטוריה
בשנים הראשונות של מלחמת מאה השנים, אדוארד השלישי, מלך אנגליה היה בברית עם האצילים של ארצות השפלה והעירוניים של פלנדריה נגד צרפת.
בלגיה כוננה את עצמאותה במהלך המהפכה בשנת 1830. כמו שאר מעצמות אירופה, בריטניה לא מיהרה להכיר במדינה החדשה, ואפילו בחירתו של ליאופולד, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה, לשעבר חתנו של המלך ג'ורג' הרביעי ודודה לעתיד המלכה ויקטוריה, כמלך הבלגים, לא הצליחה להשיג הכרה דיפלומטית מלונדון. הקמת בלגיה גרמה להתפרקותה של הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, אחת ממספר מדינות חיץ שהוקמו לאחר תום מלחמת נפוליאון, כמו גם חשש להתרחבות צרפתית בעתיד, ולונדון חששה כי האומה החדשה לא תוכל לשרוד את ההתפשטות העוינת של שכנותיה. קונגרס אירופי שאורגן על ידי בריטניה יצר את הסכם לונדון של 1839, שבה הכריזו המעצמות הגדולות (והולנד) רשמית על עצמאותה של בלגיה, ובהתעקשותה של בריטניה הבטיחו את נייטרליותה.[1]
בועידת ברלין (1884), בריטניה הכירה במדינה החופשית קונגו, כתחום אישי של מלך בלגיה. בריטניה הפכה לאחר מכן למרכז של התנגדות לשלטון האישי של לאופולד השני בשטח, באמצעות ארגונים כגון אגודת הרפורמה בקונגו. בשלב מסוים, בריטניה אף דרשה מ -14 המדינות החתומות על ועידת ברלין להיפגש שוב כדי לדון במצב. בשנת 1908 השתלט הפרלמנט הבלגי על קונגו, שהפכה למושבה אירופית קונבנציונלית.
ערבויות אלה של נייטרליות משנת 1839 לא מנעו את פלישת גרמניה לבלגיה בשנת 1914, והובילו את בריטניה להיכנס למלחמת העולם הראשונה. הכוחות הבריטיים המשיכו להילחם בבלגיה במהלך המלחמה (ראה החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה). במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשלת בלגיה הגולה התמקמה בלונדון.
כ-250,000 פליטים בלגים הגיעו לבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכ-90% מהם חזרו לבלגיה קצר אחרי שהמלחמה הסתיימה.[2]
סחר
מבחינה היסטורית, יש ראיות לסחר בין האזור של דרום מזרח בריטניה ובין האזור של בלגיה כיום, מאז המאה ה-1 וליצוא צמר מבריטניה ויבוא בד לפלנדריה מאז המאה ה-10. לבנים פלמיות שימשו בבניית מגדל לונדון בשנת 1278.[3] כיום, כ-7.8% מהיצוא של בלגיה הוא לבריטניה.[4] וקצת יותר מ-5% של היבוא הבלגי, בשווי מעל ל-12 מיליון אירו מגיע מבריטניה.[5] בלגיה היא שוק הייצוא השישי בגודלו בבריטניה, בשווי של 10 מיליארד ליש"ט בשנה. בריטניה היא שוק הייצוא הרביעי בגודלו בבלגיה עם שווי סחר דו-כיווני באזור של 22 מיליארד ליש"ט, מתוכם כ-2 מיליארד ליש"ט.[6] פרסי גשרי הזהב כוננו בשנת 2012 עבור הצלחת הייצוא הבריטי בבלגיה וכן עבור הכרת החשיבות של פיתוח השוק.[7]
היחסים כיום
כיום, יש כ-30,000 בריטים שחיים בבלגיה, ו-30,000 בלגים החיים בבריטניה.[8] בשנת 2014 ממשלת בריטניה הודיעה שתתן 5 מיליון אירו, עבור שחזור הקברים ממלחמת העולם הראשונה בפלנדריה[9]
המלכה אליזבת השנייה, ביקרה ארבע פעמים בבלגיה במהלך שלטונה, בשנים 1966, 1993, 1998, לאחרונה בשנת 2007, כאשר היא התקבלה על ידי המלך אלברט השני.
יחסים דיפלומטיים
בלגיה מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון, ו-5 קונסוליות באדינבורו, האל, ג'רזי, מנצ'סטר, וניוקאסל. מאידך, בריטניה מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל בלבד[10].
הערות שוליים
- ^ Paul Hayes, Modern British Foreign Policy: The Nineteenth Century 1814-80 (1975) pp. 174-93.
- ^ https://www.bbc.co.uk/news/magazine-28857769
- ^ http://nhbg.org.uk/getmedia/05a6315a-56ea-4911-8489-e35dfa9cad7d/No-11-Web-Spring-2006.aspx
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2016-07-10. נבדק ב-2016-07-10.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ http://www.ukti.gov.uk/download/107161_143640/Doing%20business%20in%20Belgium.pdf.html
- ^ http://www.cobcoe.eu/membership/cobcoe-members/british-chamber-of-commerce-in-belgium/
- ^ http://britishchamber.be/what-we-do/international-trade-investments/golden-bridge-awards
- ^ Belgium Country Profile, Foreign and Commonwealth Office (אורכב 04.06.2011 בארכיון Wayback Machine)
- ^ https://www.gov.uk/government/news/millions-of-pounds-to-support-restoration-and-repair-of-first-world-war-memorials
- ^ אתר על יחסי מדינות