לייז'
| ה-Perron בכיכר השוק בלייז' | |
| מדינה |
 בלגיה |
|---|---|
| מחוז |
 ולוניה |
| פרובינציה |
 לייז' |
| ראש העיר | ווילי דמאייר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 197,885 |
| קואורדינטות | 50°38′00″N 5°34′00″E / 50.6333333333333°N 5.56666666666667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.liege.be | |
לייז' (בצרפתית: Liège, אך עד 1946 נכתב השם Liége; בהולנדית Luik; בגרמנית Lüttich; בוולונית Lidje) היא העיר השלישית בגודלה בבלגיה והעיר דוברת הצרפתית הגדולה ביותר במדינה. העיר היא בירת המחוז הקרוי באותו שם, וממוקמת בעמק נהר המז (Meuse ובהולנדית Maas), במקום בו הוא מתמזג עם נהר האורת (Ourthe).
אוכלוסייה
נכון לתאריך 1 בינואר 2005 מנתה אוכלוסיית לייז' 185,574 איש בצפיפות ממוצעת של 2675 איש לקמ"ר. אוכלוסיית לייז' רבתי מנתה כ-600,000 איש.
לייז' היא המרכז התרבותי של ולוניה ורוב תושביה דוברי צרפתית. בעיר גם קהילה גדולה של מהגרים מאיטליה (ראשית המאה ה-20) וכן מהגרים חדשים יותר מארצות אחרות, בעיקר מאפריקה.
שדה תעופה
נמל התעופה לייז' ממוקם בבירסט כמה קילומטרים ממערב לעיר. זהו הציר העיקרי למסירת מטענים באירופה ובשנת 2011 היה שדה התעופה ה -33 העמוס ביותר בעולם.
נמל ימי
נמל לייז' הממוקם על נהר מיוז, הוא הנמל השלישי בגודלו באירופה. כולל קישורים לאנטוורפן ולרוטרדם דרך תעלותיו.
רכבת
לייז' מקושרת באמצעות רכבת ישירה עם שאר חלקי מערב אירופה. שלוש התחנות העיקריות שלה הן תחנת הרכבת לייז'-גילינס, לייז' ג'ונפוס, ולייז'-פאלאס. בתחנות אלו מופעלים קווים ישירים לקלן,פרנקפורט ופריז.
כבישים
לייז' מקושרת באמצעות מספר כבישים מהירים, כולל הכבישים האירופיים E25, E411, כביש E40, ו-E313.
היסטוריה
ערך מורחב – בישופות לייז'
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על קיום יישוב רומאי בלייז', אך סימוכין אחרים מצביעים על יישוב משנת 558. במאה השמינית נבנתה בעיר בזיליקה אשר הפכה לגרעינה של העיר לייז', ואשר לצידה נבנה ארמון הנסיכים-בישופים. בימי הביניים הפכה העיר למרכז אינטלקטואלי חשוב.
נסיכים-בישופים שלטו בלייז' בין השנים 985 ו-1794, והצליחו לשמור על מידה רבה של עצמאות גם כאשר השלטון היה להלכה בידי שליטים זרים.
מיקומה האסטרטגי של העיר הביא לכך שהיא סבלה מפלישות של צבאות זרים לעיתים קרובות. בימי הביניים היא בוצרה והוקם מבצר על גבעה החולשת על העיר ממערב. ב-1345 התמרדו אזרחי לייז' כנגד הנסיך-בישופ אנגלברט דה לה מארק והביסו אותו בקרב שנערך בקרבת העיר. ב-1486 התמרדו תושבי העיר כנגד השלטון הבורגונדי, וכתוצאה מכך נחרבה העיר במצור שהטילו עליה לואי האחד עשר, מלך צרפת, ושארל הראשון, דוכס בורגונדיה. כחלק מן האימפריה הרומית ה"קדושה" עברה לייז' ב-1477 לשלטון בית האבסבורג וב-1555 לשלטון ספרד, אם כי הסמכות המקומית נשארה תמיד בידי הנסיכים-בישופים. בזמן הרפורמציה התפלגה הנסיכות וחלקים ממנה (אזור מאסטריכט) הצטרפו להולנד. כתוצאה מכך איבדה הנסיכות מכוחה והשפעתה.
המהפכה הצרפתית נתנה אותותיה גם בלייז', וב-1794 השתלט הצבא הצרפתי על העיר והשליט בה משטר רודני אנטי-דתי והרס כמה מן הכנסיות, כולל כנסיית סן למבר. ב-1801 חתמו נפוליאון והאפיפיור פיוס השביעי על הסכם שהפך את הנסיכות-לשעבר לחלק מצרפת. ב-1815, בעקבות קונגרס וינה, עברה לייז' לשליטת הולנד, אך 15 שנה מאוחר יותר, ב-1830, השתתפה במהפכה הבלגית והתנתקה מהולנד, יחד עם שאר בלגיה. לאחר מכן התפתחה לייז' במהירות והפכה במהלך המאה התשע עשרה למרכז האירופי החשוב ביותר לייצור פלדה.
מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה
- ערך מורחב – קרב לייז'
בשנות ה-80 של המאה ה-19 בנה אַנְרִי אלקסיס בְּרִיאַלְמוֹן מחדש את ההגנה על העיר בדמותה של שרשרת של 12 מבצרים סביב העיר. מבצרים אלו היוו מכשול חשוב ב-1914 בפני התקדמות הצבא הגרמני, אשר על-פי תוכנית שליפן היה אמור לכבוש את צרפת באמצעות התקדמות דרך עמק הנהר מז, והתעלמות מן הנייטרליות של בלגיה (ראו גם: בלגיה במלחמת העולם הראשונה). כאשר הגיעו הכוחות הגרמניים לשערי לייז' ב-5 באוגוסט הם מצאו עיר מבוצרת ומוגנת על ידי 30,000 חיילים, תחת פיקודו של הגנרל ז'ראר למאן. מולם שלחו הגרמנים כוח התקפה בן 100,000 איש, אשר חיסלו את ההגנה לאחר קרב בן חמישה ימים והפצצות בלתי פוסקות בתותחי הוביצר. כניעתם הסופית של הכוחות הבלגיים באה לאחר פגיעה ישירה בתעלות המגן מתחת למבצר המרכזי, שהביאה, בשל תכנון לקוי של מערכת האוורור, לפיצוץ אדיר.
אף כי קרב המגן נמשך זמן קצר יותר מן המתוכנן, הוא הצליח לעכב את המשך הפלישה הגרמנית ב-12 יום, ובכך נתן שהות למדינות ההסכמה להתארגן מחדש בחזית המערבית, ומנע את כיבוש צרפת. לייז' נשארה תחת כיבוש גרמני עד תום המלחמה. לאחר המלחמה זכתה העיר באות לגיון הכבוד הצרפתי, ובאותות דומים של כמה מדינות נוספות.
במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר בתוך שלושה ימים. הנאצים שלחו רבים מיהודי העיר למחנות עבודה בארדנים ובצפון צרפת, שם הועסקו בעבודות כפייה ובבניית החומה האטלנטית, ורבים מתו שם מתשישות או ממחלות. בתום המלחמה נרשמו 1200 יהודים בלייז', מתוך כ-3000 בתחילתה. יהודים רבים הוסתרו בבתי לא-יהודים, וכן במנזרים.
העיר שוחררה בידי הצבא האמריקאי בספטמבר 1944, אך בין השחרור ותום המלחמה הופגזה בידי הגרמנים ביותר מ-1500 טילי V-1 ו-V-2, שגרמו להרס רב.
לאחר המלחמה
בשנות ה-60 סבלה לייז' בעקבות התמוטטות תעשיות הפחם והפלדה, שהביאה לאבטלה גבוהה, מהומות ומתחים חברתיים. בינואר 1961 יצאו פועלים ממורמרים למסע הרס וגרמו נזקים חמורים למוסדות ממשלתיים ולתחנת הרכבת של לייז'. כמו ערים רבות בולוניה, גם לייז' טרם התאוששה מן השפל הכלכלי של אותה תקופה, אם-כי בשנים האחרונות ניכרים סימני צמיחה כלכלית בעקבות עליית מחירי הפלדה, פתיחת הגבולות עם המדינות השכנות ושיפור בשלטון המקומי. בניינים ציבוריים משופצים וכסף מושקע בשיפור חזות העיר. תחנת רכבת חדשה, בתכנון הארכיטקט סנטיאגו קלטרווה, נמצאת בבנייה, ופרנסי העיר מקווים כי היא תהפוך לאבן-שואבת לתיירים.
לייז' היא מרכז חשוב של תעשיית השוקולד הבלגי רב המוניטין.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לייז' |
23724427לייז'