יחסי גאורגיה–גרמניה
| יחסי גאורגיה–גרמניה | |
|---|---|
|
|
| |
| גאורגיה | גרמניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 69,700 | 357,022 |
| אוכלוסייה | |
| 3,807,251 | 84,351,895 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 30,536 | 4,456,081 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,020 | 52,827 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי גאורגיה-גרמניה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין גאורגיה לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
היסטוריה
הרפובליקה הראשונה
כאשר גאורגיה קיבלה לראשונה עצמאות בשנת 1918 המצב הגאופוליטי באזור היה מורכב מתמיד. כדי לשמור על ריבונותה מפני שתי המעצמות באותה העת - האימפריה הרוסית וטורקיה (האימפריה העות'מאנית דאז), הפכה גאורגיה לפרוטוקטורט של האימפריה הגרמנית, ששלחה יחידות של חיילים לגאורגיה תחת הנהגתו של הגנרל פרידריך פרייהר קרס פון קרשנשטיין.[1]
המעורבות הגרמנית בגאורגיה הייתה קצרת ימים אך יעילה במיוחד - ברלין לחצה על טורקיה לכבד את גבולותיה של גאורגיה, וביולי 1918 העבירה טורקיה לגאורגיה את כל הנמלים והרכבות בהן שלטה בתחום המדינה החדשה. גרמניה הלוותה מיליוני מארקים גרמניים למדינה החדשה. למרות היחסים הלבביים שהתפתחו בין גרמניה לגאורגיה, נאלצה גרמניה לסגת מהארץ זמן קצר לאחר שהפסידה במלחמת העולם הראשונה.[2] בריטניה החליפה אותה בשמירה על האינטרסים של המדינה - עד לכיבוש הסובייטי.
התקופה הסובייטית
בשנות הארבעים של המאה העשרים התגוררו בגאורגיה יותר מ-24,000 גרמנים שהתפרשו על פני 20 ערים.[3] כתוצאה ממדיניות אנטי גרמנית במלחמת העולם השנייה של הממשלה הסובייטית, מאוקטובר 1941 ועד אפריל 1942 רוב הגרמנים בגאורגיה, בסה"כ 19,186, גורשו מהרפובליקה על ידי השלטונות הסובייטים.[4]
גרמנים בגאורגיה
ב-21 בספטמבר 1818 הוקם על ידי קבוצת גרמנים שוואבים היישוב הגרמני הראשון בגאורגיה - מרינפלד, כיום חלק מהבירה טביליסי. חודשיים לאחר מכן הקימה קבוצה נוספת של מתיישבים התנחלות על גדת הנהר אסורטי וקראה לה אליזבטל, על שם אשתו של הקיסר - אליזבת אלכסייבה. בשנה הקרובה הוקמו עוד חמש מושבות: ניו טיפליס ואלכסנדרסדורף (שתיהן חלק מטביליסי המודרנית), פטרסדורף (כיום חלק מסרטיצ'אלה) וקתריננפלד (כיום נקראת בולניסי).[5] שלוש מושבות נוספות הוקמו באבחזיה: נאודורף, גנאדנברג ולינדאו.
בין השנים 1906–1922 פרסם קורט פון קוטשנבאך את העיתון הגרמני "Kaukasische Post", שכונה "העיתון הגרמני היחיד בקווקז". העורך הראשי היה הסופר והעיתונאי ארתור לייסט.
נציגויות דיפלומטיות
- גאורגיה מיוצגת בגרמניה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בברלין, בירת המדינה.[6] גאורגיה מיוצגת בגרמניה גם בדרג הקונסולרי באמצעות שתי קונסוליות שהיא מחזיקה בערים: פרנקפורט,[7] ומינכן.[8]
- גרמניה מיוצגת בגאורגיה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בטביליסי, בירת המדינה.[9]
קישורים חיצוניים
- Georgian Ministry of Foreign Affairs about relations with Germany
- Georgian embassy in Berlin (in Georgian and German only)
- German Federal Foreign Office about relations with Georgia
- German embassy in Tbilissi (in Georgian and German only)
הערות שוליים
- ^ Frederik Coene. Euro-Atlantic Discourse in Georgia: The Making of Georgian Foreign and Domestic Policy After the Rose Revolution
- ^ Donald Rayfield. Edge of Empires: A History of Georgia. 15 February 2013, p. 326
- ^ Russian State Archive: РЦХИДНИ. ф. 644. оп. 1. д. 11. л. 195, מאורכב
- ^ 1941 Deportation of Germans., משרד החוץ הגאורגי
- ^ Немцы в семье Сталина
- ^ EMBASSY OF GEORGIA IN BERLIN, GERMANY
- ^ CONSULATE GENERAL OF GEORGIA IN FRANKFURT AM MAIN, GERMANY
- ^ CONSULATE OF GEORGIA IN MUNICH, GERMANY
- ^ EMBASSY OF GERMANY IN TBILISI, GEORGIA
24272037יחסי גאורגיה-גרמניה