יוג'ין ויגנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוג'ין פול ויגנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוג'ין ויגנר
Eugene Paul Wigner
יוג'ין ויגנר (משמאל) ואלווין וינברג
יוג'ין ויגנר (משמאל) ואלווין וינברג
יוג'ין ויגנר (משמאל) ואלווין וינברג
לידה 17 בנובמבר 1902
פטירה 1 בינואר 1995 (בגיל 92)
ענף מדעי פיזיקה, מתמטיקה
מקום מגורים הונגריה, גרמניה, ארצות הברית
פרסים והוקרה חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1963
הערות במקור יהודי אך המיר דתו
תרומות עיקריות
מחקרים בפיזיקה גרעינית, תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים.

יוג'ין פול "אי. פי." ויגנרהונגרית: Wigner Jenő Pál, ינה פאל ויגנר; 17 בנובמבר 1902 - 1 בינואר 1995) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי-הונגרי, ממוצא יהודי. אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963.

קורות חייו

ילדות ולימודים

ויגנר נולד בבודפשט שבאוסטרו-הונגריה למשפחה יהודית. אביו היה מנהל מפעל לעיבוד עורות. מגיל חמש למד בעזרת מורים פרטיים. בגיל אחת עשרה אובחן כחולה בשחפת ונשלח להחלים בהרי האלפים האוסטריים. לאחר שישה שבועות התברר כי האבחנה הייתה שגויה אך את השבועות שעברו בינתיים העביר בפתרון בעיות מתמטיות.

ויגנר חגג בר מצווה חילונית, אולם למד יהדות אצל רב כמו שאר בני הקהילה. לאחר שסיים בהצטיינות את בית הספר התיכון הלותרני בבודפשט (חברו לספסל הלימודים היה המדען לעתיד ג'ון פון נוימן, שנה אחת מתחתיו). נשלח ללמוד באוניברסיטה הטכנית של ברלין שם פגש, במסגרת החברה הגרמנית לפיזיקה, מדענים כמקס פלאנק, ורנר הייזנברג ואלברט איינשטיין.

כחלק מתגובתם לשלטון ההונגרי הקומוניסטי ולהתבלטות של יהודים במשטר זה, משפחת ויגנר המירה את דתה לנצרות בזרם הלותרניזם. מאוחר יותר בחייו הסביר ויגנר שזו "לא הייתה החלטה דתית בלב שלם, אלא החלטה אנטי-קומוניסטית".

קריירה בגרמניה

בברלין החל ויגנר לעבוד במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק) תחת מורו מיכאל פולני.

בשנות העשרים המאוחרות עסק בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הוא עבד באוניברסיטת גטינגן כעוזרו של המתמטיקאי דויד הילברט אך הקדיש את זמנו לפיזיקה. הוא הניח את יסודות התאוריה של מכניקת הקוונטים הסימטרית ועשה שם לעצמו בעולם המדעי. בשנות השלושים חקר גם את גרעין האטום.

קריירה בארצות הברית

בשנת 1930 זכה למשרה באוניברסיטת פרינסטון יחד עם פון נוימן, אך שניהם המשיכו לשהות באירופה כמחצית מזמנם. עם עלייתו לשלטון של היטלר מצאו מקלט בארצות הברית. בפרינסטון פגש שוב את איינשטיין ואף את פול דיראק, שגם נשא לאישה את הצעירה משתי אחיותיו.

משבוששה האוניברסיטה לחדש את חוזהו ב-1936, נדד למדיסון, בירת ויסקונסין ולימד באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון המקומית. הוא נשא לאישה סטודנטית לפיזיקה בשם אמליה פרנק אך זו נפטרה ב-1937. ויגנר התאזרח בארצות הברית וב-1938 חזר והצטרף לאוניברסיטת פרינסטון.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ויגנר אחד הפעילים למען הקמת פרויקט מנהטן. לאחר שהוקם, השתתף בו כחוקר באוניברסיטת שיקגו בין השנים 1942 ל-1945.

ב-1941 נישא בשנית, למרי אנט וילר.

לאחר שנה כמנהל המחקר במעבדות קלינטון שבטנסי שב ללמד בפרינסטון ב-1947. מאז כיהן כפרופסור לפיזיקה מתמטית בפרינסטון עד פרישתו ב-1971.

בין השנים 1952 ו-1957, ולאחר מכן בין 1959 ל-1964, היה חבר בוועדה המייעצת לסוכנות האמריקאית לאנרגיה אטומית.

ב-1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".

ב-1992 פרסם את זכרונותיו, ושלוש שנים לאחר מכן נפטר בפרינסטון, ניו ג'רזי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוג'ין ויגנר בוויקישיתוף