יחידת שמשון
 | |
| ויך שמשון את הפלשתים שוק על ירך | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | מסתערבים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת מסתערבים ללוחמה בטרור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1986–1996 (כ־10 שנים) |
| מלחמות | האינתיפאדה הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קל, אמצעים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת עזה |
| דרגת המפקד |
 סגן אלוף |
| מפקדים | אילן רוזנפלד, רן טמיר, דני שחר, טל שאול, עובד אליעז |
יחידת "שמשון" (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר ומסתערבים מובחרת, אשר פעלה באזור רצועת עזה בשנים 1986 – 1996.
בסמל היחידה מופיע שמשון הגיבור השובר את העמודים על הפלשתים.
יעוד
עיקר פעילותה של היחידה, היה מעצר מבוקשים בלב שטחים עוינים, כאשר חלק מהפעילות נעשית בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה פעלה בעיקר ברצועת עזה. יחידת דובדבן המקבילה לה פועלת עד היום באזור יהודה ושומרון.
היסטוריה
יחידת "שמשון" הוקמה על ידי אלוף פיקוד דרום יצחק מרדכי בעקבות הקמתה של יחידת דובדבן, שיועדה לפעילות מסוערבת בגדה המערבית באיו"ש.
היחידה פעלה כנגד ארגוני הטרור בשטחי רצועת עזה והתמחתה בלחימה בטרור והסתערבות, בצד יכולות מבצעיות נוספות ומגוונות. במהלך שנות קיומה הקצרות ביצעה היחידה מאות מבצעים ורשמה הצלחות מבצעיות בתחום הלחימה בטרור. בין היתר, ב-24 בנובמבר 1993, הרג צוות לוחמים מהיחידה, בפיקוד אורי אזולאי, לאחר מצוד בן כשנתיים, במבצע סיכול ממוקד בשכונת סג'עיה בעזה את עימאד חסן אברהים עקל, המפקד הארצי של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס ובכיר המבוקשים של עז א-דין אל-קאסם באותה העת[1].
מיום הקמתה ועד לפירוקה, פיקדו על היחידה חמישה מפקדים בדרגת סא"ל ומפקד אחד בדרגת סגן. מפקד היחידה הראשון משרת בשב"כ. מפקדה השני יוצא הצנחנים[2], אשר שימש כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי בעברו, והורשע בבית דין צבאי על מתן הוראה להרוג פעילי טרור נמלטים, הורד בדרגה ולאחר מכן קיבל חנינה[3]. לאחר מכן מונה המפקד השלישי סא"ל רן טמיר, יוצא פלחה"ן גולני[4]. המפקד הרביעי היה סגן אלוף דני שחר, יוצא שייטת 13[5], שבתקופתו נרשמה עלייה בשימוש בנשק חם. במהלך תקופת פיקודו, נהרג בקרב לוחם היחידה דורון דניאל דרזי, אירוע שבעקבותיו נכתבה פקודת סיר לחץ[6]. אחריו מונה טל שאול, בעברו מפקד פלגת ה"פושטים" בקומנדו הימי ובהמשך ראש אגף אבטחה בשב"כ[7]. המפקד האחרון של היחידה טרם פירוקה היה עובד אליעז.
במהלך שנות פעילותה, הוענקו 4 צל"שי אלוף פיקוד הדרום ללוחמי היחידה:
- דורון דניאל דרזי, נהרג בקרב[8]
- מוטי בר-ששט[9] נפטר 6 שנים לאחר הפציעה הקשה
- אופיר אלמגור[9]
- עדי שרוני[9]
עם פירוקה של יחידת המסתערבים שמשון, בשנת 1996, הועברו לוחמיה ליחידת דובדבן ולצוותי ההקמה של יחידת אגוז. בין בוגרי היחידה אשר המשיכו במסלול פיקודי בצה"ל הינם פיני יוסף[10] ויהודה הכהן[11].
גיוס ליחידה והכשרת הלוחם
בתחילת הדרך הגיוס בוצע באופן ספורדי כאשר חלק מהלוחמים הגיעו לגבעתי וקיבלו אנשים מהטירונות ללא סינון ומיון. לאחר מיסוד היחידה, החל להבנות תהליך גיוס וסינון חיילים אשר התאימו לשרת ביחידה. מועמדים בעלי נתונים מתאימים קיבלו זימון לגיבוש הנקרא שדו"ב (ליחידות שמשון ודובדבן). הם התגייסו לצנחנים ולאחר כשבוע יצאו לגיבוש במקביל לגיבושי היחט"יות לצנחנים שאורכו 3 ימים פיזיים, ובסוף היום השלישי ראיון על ידי לוחמי היחידה. בסיומו, המתאימים ביותר התחילו את המסלול שמשכו היה כ-18 חודשים.
מסלול הכשרת הלוחמים בשמשון כלל הכשרה בסיסית (טירונות) בקליעה, שדאות, כושר גופני וביצוע תרגילים ברמת הפרט, החוליה והצוות, הסמכה כמפקדי כיתות, קורס לוחמה בטרור, קרב מגע, ניווטים בשטח פתוח ובנוי, קורס לוחמה זעירה, קורס צניחה, הכשרה ייעודית בנושאי סיערוב ונושאים רבים כגון דרמה ומשחק, ערבית בסיסית, איפור.
הנצחה
בשנת 2008 הקימו יוצאי היחידה את עמותת "בזלת". העמותה שמה לה למטרה להנציח את החללים, לשמר ולספר את מורשת היחידה ולתרום לחברה. במסגרת זו, הוקם אתר הנצחה לחללי היחידה בכפר הנוער עיינות ובכל יום זיכרון לחללי צה"ל, מתקיים טקס מרכזי לחללי היחידה. נבנתה תוכנית חינוך להעצמה אישית וקבוצתית לחניכי כפר הנוער ומבוצעים מופעי זיכרון לחללי היחידה. העמותה כולה בהתנדבות מלאה של יוצאי היחידה.
כיום שמו של גדוד שמשון מנציח את שמה של יחידת המסתערבים "שמשון", הלוחמים מקבלים את אותה סיכת לוחם.
ראו גם
- ימ"ס - היחידה המקבילה של משמר הגבול
- יחידות מובחרות בצה"ל
לקריאה נוספת
- שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004.
- דניאל ודניאל גבורה
קישורים חיצוניים
- עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
- עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, הפאודה הגדולה מכולן, באתר מאקו, 10 במאי 2018.
הערות שוליים
- ^ גיא אביעד, "לקסיקון חמאס", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמוד 205.
- ^ שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004, עמוד 45.
- ^ אביתר בן-צדף, האם תפרו לסא"ל אילן תיק?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בספטמבר 2004.
- ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 36.
- ^ עמוס הראל, מפקדי המילואים הוותיקים חוזרים: "צה"ל חזר לבנות עלינו", באתר הארץ, 14 במאי 2010.
- ^ עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".
- ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg, 11.03.2005.
- ^ סמל דורון דניאל, באתר הגבורה
- ^ 9.0 9.1 9.2 במרכז השיקום הוענקו צל"שים ללוחמי "שמשון", באתר הגבורה
- ^ אמיר בוחבוט, מפקד אגוז: "נהיה הראשונים לצעוד בסבך הלבנוני", באתר וואלה!, 19 בינואר 2013.
- ^ מחליפים צבעים במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש".
23089251יחידת שמשון