דירוג אשראי
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות (באנגלית משמש המונח Credit rating לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו-Credit score לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג, על ידי סוכנויות דירוג אשראי, מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.
דירוג אשראי של חברות ומדינות
ערך מורחב – דירוג אג"ח
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:
- היסטוריה כלכלית
- התחייבויות
- תחזיות צמיחה / רווחים
- התנהלות כלכלית
קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.
הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.
דירוג סטנדרד אנד פורס
הדירוגים של סטנדרד אנד פורס הם:
- AAA: יציבה ביותר, בעלת היכולת הגבוהה ביותר להחזיר את חובותיה.[1]
- AA: יציבה מאוד, בעלת יכולת גבוהה מאוד להחזיר את חובותיה. רמת סיכון רק מעט גבוה מ-AAA (כולל גם +AA ו-AA).
- A: יציבה, בעלת יכולת גבוהה להחזיר את חובותיה, אך רגישה במידה מסוימות לשינויים במצב הכלכלי (כולל גם +A ו-A).
- BBB: יכולה סבירה להחזיר את חובותיה, אך רגישה יותר למצב כלכלי בעייתי (כולל גם +BBB ו-BBB).
דירוג ספקולטיבי (ידועות גם כדירוג לא להשקעה)
- BB: יכולה להחזיר את חובותיה בטווח הקצר והבינוני אבל עם חוסר ודאות משמעותי לגבי מצב עסקי, פיננסי וכלכלי בעתיד (כולל גם +BB ו-BB).
- B: יכולה להחזיר את חובותיה כרגע אבל עם חוסר ודאות גדול לגבי מצב עסקי, פיננסי וכלכלי בעתיד (כולל גם +B ו-B).
- CCC: חשופה כרגע לכשל פירעון ותלויה במצבים כלכליים חיוביים כדי לעמוד בהתחייבויות (כולל גם +CCC ו-CCC).
- CC: קרובה מאוד לכשל פירעון. עוד לא כשלה בהחזר חוב, אך זה כמעט וודאי בקרוב (כולל גם +CC ו-CC).
- C: קרובה מאוד לכשל פירעון עם צפייה להחזר סופי נמוך מאשר בדירוגים גבוהים יותר (כולל גם +C ו-C).
- R: תחת פיקוח ממשלתי עקב מצב כלכלי.
- SD: כשלה בהחזר חלק מהתחיבויותיה.
- D: כשלה בהחזר חוב ו-S&P מאמינה כי לא תפרע את רוב או מכל ההתחייבויות. הדירוג במצב של פשיטת רגל.
- NR: לא מדורג
דירוג פיץ'
הדירוגים של פיץ' הם:
|
|
|
דירוג מודי'ס
הדירוגים של מודי'ס הם:
- Aaa: חברה/מדינה איכותית ביותר. סיכון אפסי.
- Aa1, Aa2, Aa3: חברה/מדינה איכותית מאוד. סיכון קטן מאוד.
- A1, A2, A3: חברה/מדינה במעמד גבוה. סיכון קטן.
- Baa1, Baa2, Baa3: חברה/מדינה במעמד בינוני. סיכון מתון. השקעה עם מידה מסוימת של אלמנטים ספקולטיבים.
- Ba1, Ba2, Ba3: חברה/מדינה במעמד בינוני שהשקעה בה מוגדרת ספקולטיבית.
- B1, B2, B3: חברה/מדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה.
- Caa1, Caa2, Caa3: חברה/מדינה הנחשבת למסוכנת והשקעה בה נחשבת לבעלת סיכון גבוה מאוד.
- Ca: השקעה שיש סיכוי מסוים שלא תהיה אבודה.
- C: השקעה שיש סיכוי קטן מאוד שלא תהיה אבודה.
- WR: דירוג מבוטל או מוקפא
- NR: לא דורג
- P: דירוג מושעה או בתהליך בדיקה
דירוג של מדינות נבחרות
להלן טבלת דירוג סטנדרט אנד פורס של מספר מדינות נבחרות. הנתונים נכונים לדצמבר 2022.
דירוג האשראי של ישראל
מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בעשורים הראשונים של המאה ה-21 הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל. בשנת 2024 הורד דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות האשראי, בגלל השפעת מלחמת חרבות ברזל והתנהלות ממשלת ישראל.[2]
להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון לספטמבר 2024):[3]
דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.
בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת סטנדרד אנד פורס כ-"-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).
דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום
- בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל-"BBB".
- בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
- בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (A3 אצל מודי'ס) על ידי שלוש החברות.
- בשנת 2000 העלתה מודי'ס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
- בנובמבר 2007 העלתה סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- בפברואר 2008 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ל-"A1".[6]
- באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל"יציבה".
- בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג מודי'ס וסוכנות הדירוג פיץ' אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציבה במודי'ס ו-A יציבה בסוכנות הדירוג פיץ'.
- בנובמבר 2013 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציבה, לתחזית דירוג חיובית. בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציבה,[7] באפריל 2016 שוב העלתה לחיובית,[8] ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
- באוגוסט 2018 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה מאז ומעולם, "-AA".[3]
- במאי 2020, בעצם משבר הקורונה, אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל "-AA", בניגוד למודי'ס שהורידה את התחזית ל"יציבה".[3]
- באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המחלוקת בעקבות הרפורמה המשפטית בישראל.[9]
- במאי 2023 אשררה חברת S&P את דירוג האשראי של ישראל.[10]
- באוקטובר 2023, הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית".[11]
- בפברואר 2024 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל לרמה "A2".[11]
- באפריל 2024 הורידה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה A+ בעקבות התקיפה האיראנית על ישראל.
- באוגוסט 2024 הורידה חברת הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של ישראל לרמה A עם תחזית דירוג שלילית, עקב סיכוני המלחמה.[5]
- בספטמבר 2024 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות לרמת "baa1" והשאירה את התחזית על שלילית, עקב התנהלות הממשלה במלחמה.
דירוג אשראי אישי בישראל
- ערך מורחב – חוק נתוני אשראי
נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016,[12] שהחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.[13] חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי לשכות אשראי הפועלות ברישיון ובפיקוח בישראל. בישראל יש שתי לשכות אשראי המנפיקות דירוג:
- לשכת האשראי לישראל מבית דן אנד ברדסטריט (Dun&Bradstreet), המציגה את הדירוג דרך אפליקציית קפטן קרדיט. טווח הדירוג נע בין 0-1000.
- לשכת האשראי BDI שמנפיקה את הדירוג דרך האתר שלה בתשלום והטווחים נעים בין 350-850. לכל לשכה מודל סטטיסטי של הדירוג, שעל בסיסו מחושב הדירוג, אולם בשניהם הפרמטרים החשובים ביותר הם עמידה בהתחייבויות פיננסיות ושימוש נכון ומושכל באשראי. המידע שעל בסיסו מחושב הדירוג מגיע ממאגר נתוני אשראי של בנק ישראל, אליו מדווחים מקורות כמו כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידירוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.
בשנת 2013 יזם המפקח על הבנקים תקנה המחייבת את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית, מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות שלהם את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג שהיה כבר קיים במערכות הבנקים, לא היה מוצג ללקוח. הרעיון מאחרי המהלך היה שהלקוח יוכל להציג מסמך זה לבנקים אחרים ויכול לקבל הלוואות בתנאים תחרותיים.[14][15]
בשנת 2016 נחקק חוק נתוני אשראי שהחליף את החוק מ-2002. על פי החוק החדש ישמר גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו. מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החלה לפעול באפריל 2019.[16]
קישורים חיצוניים
- מפת דירוג אשראי – מפת דירוג אשראי ע"פ ארצות של שלוש החברות הגדולות
- עמי גינזבורג, Rating, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2010
- מה זה דירוג אשראי ואיך בודקים דירוג אשראי אישי, באתר ינשוף פיננסי, 1 באוקטובר 2023
אבי וקסמן ויסמין גואטה, להיכנס לראש של האנשים שיחליטו אם כלכלת ישראל תעלה ליגה מחר, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2018- גיא רולניק, אנשי ה-AA הישראלים: 10,000 איש עם 50–100 אלף שקל בחודש וקביעות לכל החיים, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2018
- אמיר עוז, החל מהחודש: דירוג אשראי לכל תושב בישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 31 במרץ 2019
- אבי וקסמן וג'ניה וולינסקי, מדריך: איך תשפרו את דירוג האשראי האישי שקיבלתם – ומה ישפיע עליו לרעה?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ S&P Global Ratings Definitions, מעלות, 18.08.2016
- ^ 2.0 2.1 אדריאן פילוט, החלטה דרמטית של מודי'ס: הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות עם תחזית שלילית, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2024
- ^ 3.0 3.1 3.2 אבי וקסמן, הישג לישראל: דירוג האשראי מטפס לרמתו הגבוהה ביותר מעולם, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2018
- ^ שלמה טייטלבאום ורועי ברגמן, ברקע העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
- ^ 5.0 5.1 גד ליאור, סוכנות פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל - עם תחזית שלילית, באתר ynet, 13 באוגוסט 2024
- ^ אדריאן פילוט, "כלכליסט", מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A1, באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ מוטי בסוק, כרטיס צהוב לכלכלה המקומית: פיץ' הורידה את תחזית האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2014
- ^ Fitch Revises Israel's Outlook to Positive
- ^ אדריאן פילוט, תמרור אזהרה לממשלה: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2023
- ^ S&P Global Ratings, disclosure.spglobal.com
- ^ 11.0 11.1 ליאור באקאלו, מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של מדינת ישראל: מה זה אומר, באתר מאקו, 9 בפברואר 2024
- ^
חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, בספר החוקים הפתוח
- ^ חוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002, בספר החוקים הפתוח
- ^ סיון איזסקו, "המידע כבר קיים במסך של פקיד הבנק – אנחנו רק נסובב אותו", באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2013
- ^ עירית אבישר, מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
- ^ אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי – איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
| ניירות ערך והשקעות בשוק ההון | ||
|---|---|---|
| ניירות ערך הוניים | הון מניות • מניה • מניה רגילה • כתב אופציה • כתב זכויות • מניות הטבה • כתב זכויות • מניית בכורה • מניית שליטה • מניות באוצר • יחידת השתתפות • בעל מניות | |
| ניירות ערך התחייבותיים | איגרת חוב (איגרת חוב קונצרנית • איגרת חוב ממשלתית • איגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה | |
| ניירות ערך אחרים | קרן נאמנות • קרן מחקה • תעודת סל • תעודת סל בחסר • קרן סל • נייר ערך המיר • המירות • אג"ח להמרה | |
| קבוצות ניירות ערך | שטר הון • מניית בכורה | |
| השקעות שאינן נייר ערך | מוצר מובנה • פיקדון • חיסכון • חשבון בנק • קרן הון סיכון • קרן גידור • קרן השקעות פרטיות • מימון המונים • הלוואת בעלים • קרן נדל"ן | |
| חסכונות פנסיוניים | קופת גמל (קרן פנסיה • קרן השתלמות) • קופת גמל להשקעה • ביטוח מנהלים • קופת גמל בניהול אישי | |
| נגזרים | אופציה • חוזה עתידי • אופציה אקזוטית (אופציה בינארית • אופציה אסייתית) • CDO • CDS • עסקת החלף | |
| סחורות נפוצות | סחורה • זהב • כסף (יסוד) • נפט | |
| מטבעות דיגיטליים | הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזר • ביטקוין | |
| ניתוח ניירות ערך | ניתוח טכני • מודל בלאק ושולס • בטא (מדד) • ארביטראז' • רווח למניה | |
| בורסות מרכזיות | הבורסה לניירות ערך בתל אביב • נאסד"ק • הבורסה לניירות ערך בניו יורק • הבורסה לניירות ערך בלונדון • Euronext | |
| מדדים מרכזיים | מדד תל אביב 35 • מדד נאסד"ק 100 • מדד דאו ג'ונס • CAC 40 • DAX • FTSE 100 • S&P 500 | |
| תאגידים | מיזוגים ורכישות • הערכת שווי • בדיקת נאותות • הצעת רכש • השתלטות עוינת • רכישה ממונפת • מנוף פיננסי • דיבידנד • מיזוג חברות • פירוק חברות • דיני תאגידים • שליטה | |
| דוחות כספיים | יחסים פיננסיים • דו"ח כספי • רואה חשבון • תקן דיווח כספי בין-לאומי • תשקיף • הערת עסק חי | |
| רגולציה וגופים רגולטוריים | רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון • הפיקוח על הבנקים • חוק ניירות ערך • הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) • מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות • פדרל ריזרב • חוק גלאס-סטיגל • רפורמת בכר • חוק החברות | |
| היסטוריה | השפל הגדול • משבר הסאבפריים • משבר מניות הבנקים | |
| תחומים אקדמיים קשורים | מימון • חשבונאות • כלכלה • מנהל עסקים | |
| דירוג אשראי | דירוג אשראי • דירוג אג"ח • מודי'ס • סוכנות הדירוג פיץ' • סטנדרד אנד פורס | |
| ערכים נוספים | הנפקה • ערך ריאלי וערך נקוב • הנפקה ראשונה לציבור • השוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעות • חיתום • רכישה עצמית • בורסה לניירות ערך • נייר ערך • ברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתה • איגוח • עושה שוק • מעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • שורט סקוויז • קסטודיאן • שוק המעו"ף • בקדייטינג • מידע פנים • Dark Pool • הרצת מניות • ויסות שערי ניירות ערך • סיכון אשראי • נזילות פיננסית • EBITDA • אמות מידה פיננסיות • פירמידת שליטה • עקום התשואה • אזהרת רווח | |
דירוג אשראי39702537Q372765