ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תוכנית ביטוח חיים משולבת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני. "ביטוח מנהלים" הוא שם מיתוגי בעיקרו, אשר נועד להעניק יוקרה לתוכנית המיועדת למעשה לכלל העובדים ולא רק למנהלים.

חברות לביטוח חיים פעלו בישראל מאז שנות ה-40 של המאה ה-20 בהנפקת פוליסות לביטוח חיים או פוליסות גמלה (קצבה). עם השנים שונה מבנה הפוליסה, לרבות יכולת לבצע הפרדה בין חלק מהתשלום המיועד לכיסוי ביטוחי (ביטוח כנגד סיכוני מוות או אובדן כושר עבודה) לבין חלק מהתשלום אשר הושקע בתיק ההשקעות של החברה ושולם למבוטח במועד פרישתו. תקנה 42 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) מגדירה את סוגי הפוליסות המאושרות כקופות ביטוח והזכאיות להטבות מס. בין אלה ניתן למנות קופות ביטוח לתגמולים, לפיצויים ולקצבה.

ביטוח מנהלים, ככל ביטוח חיים, מקנה לשאיריו של העובד תשלום במקרה של מותו. כן הוא מקנה לעובד סכום שיינתן לו לעת זקנה, לאחר פרישתו מעבודה. כאשר התוכנית כוללת גם ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, היא מכסה גם את הסיכון של נכות. הפרמיה לתוכנית משולמת מדי חודש במסגרת חישוב השכר, על בסיס השכר הפנסיוני. מבנה ההפקדות המקובל ברוב תוכניות ביטוח החיים הוא 6% מרכיב תגמולי עובד, 6.5% מרכיב תגמולי מעסיק, 8.33% מרכיב הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים ובנוסף עד 2.5% לרכישת כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, מרכיב המשולם על ידי המעסיק, או על ידי המעסיק והעובד.

עד לסוף שנת 2007 ניתן היה לחסוך בביטוח מנהלים בשני מסלולים:

• מסלול הוני, במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח (מוות, זקנה או נכות) בסכום אחד.
• מסלול קצבתי, במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח, בתשלומים חודשיים למשך כל חיי המבוטח.

החל משנת 2008 בוטלה האפשרות להפקיד במסלול ההוני בכל סוגי הביטוח הפנסיוני, וביטוח מנהלים בכלל זה.

מסלול קצבה

בתוכניות הביטוח למטרת קצבה חלו מספר שינויים במהלך השנים: בדמי הניהול הנהוגים בהן, בתנאי התוכנית ובמבנה התוכנית. תוכניות הביטוח הוותיקות נקראו "גמלא". בתוכניות אלו העובד רוכש, תמורת תשלום חד-פעמי או תשלום שוטף, גמלא לכל ימי חייו. ה"גמלא" יכולה להשתלם באופן מיידי או לאחר תקופה מסוימת, ואם העובד נפטר, יכול שישתלם סכום ביטוח למוטביו, בהתאם לתנאי התוכנית. תוכניות אלו שווקו בעיקר במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, והיוו תחליף לחיסכון בקרן פנסיה.

לאחר מכן שווקו תוכניות ביטוח "עדיף", החל משנות ה-80 ועד סוף שנת 2003. בתוכניות אלו הופקד לתוכנית תשלום צמוד מדד (או צמוד שכר), כאשר חלק מהתשלום הופנה לרכישת כיסוי ביטוחי (במקרה של מוות) וחלק לצבירת חיסכון שנוהל בתיק ההשקעות של חברת הביטוח ושולם כקצבה בתום תקופת הביטוח. התוכניות שווקו בארבע מסלולים:

• מסלול א' יסודי:

מ 6/1983 ועד 1986 - 75% מהפרמיה לחיסכון ו- 25% מהפרמיה לרכישת ביטוח.

מ 1986 ועד 6/2001 - 72% מהפרמיה לחיסכון ו- 28% מהפרמיה לרכישת ביטוח.

מ 6/2001 ועד 12/2003 - 80% מהפרמיה לחיסכון ו- 20% מהפרמיה לרכישת ביטוח.

סכום הביטוח יורד בהתאם לגיל.

• מסלול ב': סכום ביטוח קבוע, צמוד למדד. כאשר החיסכון מגיע לסכום הביטוח, 100% מהפרמיה (בניכוי דמי ניהול) עוברת לחיסכון.
• מסלול ג': מינימום סכום ביטוח לפי כפולת משכורות שנקבעו.
• מסלול ד': חיסכון בלבד ("חיסכון מיוחד", חיסכון טהור).

שיווק תוכניות אלו, לשכירים ולעצמאים, הופסק בסוף שנת 2003. החל משנת 2004 משווקות תוכניות חדשות למטרת קצבה, המאופיינות בשקיפות המאפשרת לזהות את גובה רכיב דמי הניהול שגובה חברת הביטוח. בנוסף, נהוגות כיום תוכניות מסוג "גמלא מיידית" המיועדות לפרישה מוקדמת, או מהוות תחליף לחוסכים באפיקים הוניים המעוניינים להמיר סכום הוני לקצבה. המפקח על הביטוח קבע כי חברת ביטוח המחויבת אקטוארית לתשלום קצבאות תחויב להחזיק עתודות הולמות להבטחת עמידתה בהתחייבויותיה.

ביולי 2012 החליט עודד שריג, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, לבטל החל מתחילת שנת 2013 את האפשרות להצטרף לביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח מראש. הביטול אינו חל על אנשים מעל לגיל 60. בנוסף לעיל, מקדם קצבה מובטח מראש, למצטרפים חדשים לביטוח מנהלים, שביום הצטרפותם הם בני 55 מינימום.

מסלול הוני

קופת ביטוח לתגמולים היא קופת ביטוח אשר בדומה לקופת גמל לתגמולים, משתלם בה סכום חד פעמי (עד לתיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, אשר קובע כי כספים החל מיום 1 בינואר 2008 יהיו למטרות קצבה בלבד) תוכניות ביטוח אלו אושרו לשיווק לעצמאים ולשכירים. כספי החיסכון נצברים בחשבון קופת הגמל, בניכוי דמי ניהול ועלות הכיסויים הביטוחיים, כפי שנקבעו בתנאי תוכנית הביטוח. בתום תקופת הביטוח הכספים אשר נצברו לחוסך עד ליום 31 בדצמבר 2007 משולמים לחוסך בסכום הוני חד פעמי, ואילו כספים שנצברו בפוליסה החל מתאריך זה יועברו לתוכנית משלמת לקצבה ובהתאם להחלטתו של החוסך, ותנאי ההסדר התחיקתי, יומרו כספים אלו לקצבה או יהוונו לסכום חד פעמי.

בדומה לתוכניות הביטוח מסוג קצבה, גם בתוכניות ביטוח אלו חלו שינויים במהלך השנים בדמי הניהול, בתנאי התוכנית ובמבנה התוכנית. תוכניות הביטוח ההוניות הראשונות ששווקו על ידי חברות הביטוח נקראו "מעורב". תוכניות אלו שילבו יחד עם מרכיב כיסוי למקרה מוות גם מרכיב של חיסכון לטווח ארוך. בתוכנית מסוג "מעורב" משלם החוסך תשלום חודשי צמוד מדד ובתמורה נרכש "סכום ביטוח" המשולם לחוסך עם הגיעו לגיל פרישה, או למוטביו אם נפטר במהלך תקופת הביטוח. שיווק תוכניות ביטוח אלו לשכירים הופסק בשנת 2001, ולעצמאים בסוף שנת 2003.

סוג תוכנית ששווק מאוחר יותר נקרא "עדיף". בדומה לתוכניות לקצבה, אושרו גם תוכניות ביטוח מסוג "עדיף" הוניות. שיווק תוכניות אלוף לשכירים ולעצמאים הופסק בסוף שנת 2003. החל משנת 2004 ועד סוף 2007 שווקו תוכניות ביטוח המשלמות סכום הוני, עיקר השינויים הם בהסדר דמי הניהול ובהפרדה מוחלטת בין מרכיב הביטוח למרכיב החיסכון.

אובדן כושר עבודה

ערך מורחב – ביטוח מפני אובדן כושר עבודה

הכיסויים הביטוחיים אותם ניתן לרכוש במסגרת ההפקדות לקופת ביטוח (ע"ח מרכיב התגמולים) מוסדרים במסגרת תקנות מס הכנסה. הכיסויים אשר הותרו בתקנות הם כיסוי למקרה מוות וכיסוי למקרה אובדן כושר עבודה בגובה של עד 35% מהתגמולים (עובד ומעסיק).

עד ל-1 בינואר 2004, לא הותרה רכישת כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה מתוך ההפקדות לקופת הביטוח, אלא רק רכישת כיסוי בפרמיה נוספת שגובהה עד 2.5% מההכנסה החייבת של המבוטח. לאחר שינוי תקנות מס הכנסה הותרה רכישת הכיסוי מתוך ההפקדות לקופת הביטוח, בדומה לכיסוי למקרה מוות, כך שכיום ניתן לבחור בין רכישת אובדן כושר עבודה "מעל ההפקדות" או כחלק מההפקדות לקופת הביטוח. בשונה מהקיים לעניין קרן פנסיה חדשה מקיפה, הרי שתוכנית חדשה לביטוח חיים מאופיינת בגמישות מקסימלית לעניין בחירת הכיסוי וגובהו (במסגרת המגבלות): מבוטח יכול לבחור בכיסוי למקרה מוות ובכיסוי למקרה אובדן כושר עבודה, לרכוש רק אחד מן הכיסויים הללו או לא לרכשם כלל.

אובדן כושר עבודה הוא ביטוח מפני מצב בו עובד אינו יכול לעבוד או אינו יכול לעבוד במקצועו. התשלום ניתן לעובד לאחר זמן המתנה של מספר שבועות עד מספר חודשים על פי תנאי פוליסת הביטוח. גובה התשלום אינו יכול לעלות על 75% משכרו העובד המבוטח. קיימים שלושה סוגים של ביטוח אובדן כושר עבודה, מהטוב ביותר והיקר ביותר לטוב פחות והזול ביותר:

1. ביטוח אובדן כושר עבודה המכסה מקרה בו המבוטח אינו יכול להמשיך בתחום עיסוקו
2. ביטוח אובדן עבודה המכסה מצבים בהם המבוטח אינו יכול לעבוד בעיסוק סביר התואם את הכשרתו ואת השכלתו
3. ביטוח אובדן כושר עבודה המכסה מצבים בהם המבוטח אינו יכול לעבוד בעבודה כלשהי.

יורשים

במקרה של פטירה יורשים את החיסכון שנצבר ומקבלים את ביטוח החיים המוטבים שנקבעו על ידי המבוטח בביטוח מנהלים. המוטב או המוטבים יירשו את כספי ביטוח המנהלים גם אם אינם יורשיו החוקיים וגם אם בצוואה נקבע אחרת.

ראו גם

• קרן פנסיה

לקריאה נוספת

• יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33909591ביטוח מנהלים