תעודת סל בחסר

תעודת סל בחסר היא תעודת סל העוקבת אחרי מדד בסיס כלשהו באופן הפוך. כלומר ערך התעודה עולה כאשר המדד יורד, ויורד כאשר המדד עולה. התעודה נותנת אפשרות קלה ונוחה למשקיעים, לבצע מכירה בחסר (שורט). זאת בניגוד לביצוע מכירה בחסר באופן ישיר, שהיא פעולה מורכבת הדורשת העמדת ביטחונות, ואינה תמיד אפשרית למשקיע הפרטי.

מבנה ומנגנון פעולה

תעודות הסל בחסר נסחרות בבורסה במסחר רציף בדומה למסחר כל נייר ערך אחר. מחיר התעודה נקבע על פי הביקוש וההיצע. מנפיק התעודה משמש כעושה שוק, ודואג שתמיד יהיו היצעים וביקושים, המשקפים את המחיר הנאות של התעודה. מנפיק התעודה, שהוא גוף מקצועי בעל יכולת לבצע מכירה בחסר אמיתית, דואג להתכסות, בכך שמאחורי הקלעים הוא אכן מבצע מכירה בחסר של המניות המרכיבות את המדד אחריו הוא עוקב. הסכום שהושקע על ידי רוכש התעודה משמש כביטחונות עבור ביצוע המכירה בחסר.

הכספים המשמשים כביטחונות, והכספים שמתקבלים מהמכירה בחסר, נושאים עמלה. מצד שני, ביצוע המכירה בחסר כרוך בתשלום ריבית לגורמים שהלוו את המניות. ריבית זו, חיובית או שלילית נכנסת לחישוב הערך ההוגן של התעודה. ביצוע מכירה בחסר כרוך גם בתשלום דיבידנד למלווי המניה, וגם תשלום זה נכנס לחישוב. גורם נוסף הנכנס לחישוב ערך התעודה הוא דמי הניהול הנגבים על ידי מנפיק התעודה.

חישוב ערך התעודה ומינוף

חישובי הריבית והדיבידנד שתוארו לעיל, מהווים גורם זניח בחישוב ערך התעודה. החלק העיקרי המשפיע הוא המדד שאחריו עוקבים. נתבונן בחישוב של תעודה אידיאלית, המתייחסת למדד הבסיס בלבד. לכל תעודה נקבע ערך שנקרא "מקדם". המקדם הוא שער מדד שאליו מתייחסת התעודה. התעודה עוקבת אחרי ההפרש בין המקדם לבין השער הנוכחי של המדד.

ניקח כדוגמה תעודה העוקבת בחסר אחר ת"א 25. נניח שהמקדם שנקבע לתעודה הוא שער של 2000. יוצא שכאשר המדד הוא בערך של 1300, שער התעודה צריך להיות 700. אם המדד יורד ל 1200 (ירידה של 7.6%), הרי שהערך של התעודה יעלה ל 800 (עליה של 14.2%). ניתן לראות אפוא, שלתעודות בחסר יש מינוף. המינוף תלוי במרחק בין שער הנוכחי של מדד הבסיס לבין המקדם. ככל שהמקדם רחוק יותר, כך המינוף קטן יותר. אם למשל, בדוגמה שלנו, המקדם יקבע ל 5000, הרי שבמדד 1300 ערך התעודה יהיה 3700. במקרה של ירידת המדד ל 1200, ערך התעודה יעלה ל 3800 (עליה של 2.7% בלבד).

אם כן, ניתן לראות שחשיבותו של המקדם רבה מאוד. בניגוד לתעודות סל רגילות (לונג), תעודות סל בעלות מקדם שונה, מתנהגות שונה לחלוטין, למרות שהן עוקבות אחרי אותו המדד. בבורסה בת"א המקדם מהווה חלק מהשם הרשמי של תעודת הסל, וכך מקל על המשקיעים לחשב בקלות את המינוף של התעודה.

חישוב המינוף מתבצע על פי הנוסחה הבאה:

$x={\frac {t}{M-t}}$

• x - מינוף
• t - השער הנוכחי של מדד הבסיס
• M - המקדם

פדיון כפוי

בניגוד לתעודות סל מורכבות, אשר מבוססות על מנגנון שונה מאשר המנגנון שתואר לעיל, ולכן יכולות לתת מינוף קבוע, הרי שלתעודות בחסר יש מינוף משתנה. ככל שמדד הבסיס עולה, וערך התעודה יורד, הרי שהמינוף עולה ואיתו הסיכון. ניקח שוב את הדוגמה של תעודת סל בחסר, העוקבת אחרי ת"א 25 ובעלת מקדם 2000. נניח כי המדד הגיע ל 1500, ועולה ל 1600 (עליה של 6.66%). תעודת הסל תרד מ 500 ל 400 (ירידה של 20%). המשקיע בתעודה מוצא עצמו חשוף יותר ויותר, ויכול אף לאבד את כל כספו אם המדד יגיע ל 2000.

על מנת להגן על המשקיעים, קיים בבורסה בת"א מנגנון של פדיון כפוי. ברגע שמדד הבסיס מגיע לערך מסוים, הרי שהתעודה חדלה מלהתקיים, ומנפיק התעודה משלם את ערכה הריאלי. בבורסה בת"א הפדיון הכפוי מתבצע כאשר המינוף מגיע לערך 4. בדוגמה שלנו, כאשר ערך מדד הבסיס יגיע ל 1600. בנקודה זו ניתן לראות שערך התעודה יהיה 400 והמינוף הוא פי 4.

תהליך הפדיון הכפוי מתבצע בתוך ארבעה ימי עסקים, באופן הבא:

1. יום א' - התנאי לפדיון כפוי מתקיים, והחברה מודיעה על ביצוע פדיון כזה.
2. יום ב' - מתקיים יום המסחר האחרון בתעודה.
3. יום ג' - החברה מודיעה על מחיר הפדיון.
4. יום ד' - הפדיון מתבצע, התשלום מועבר והתעודה חדלה מלהתקיים.

סחירות ועשיית שוק

למנפיק התעודה יש את האחריות העיקרית לשמירת הערך של התעודה. מנפיק התעודה צריך למהר ולהתכסות על ידי ביצוע מכירה בחסר בפועל, של המניות המרכיבות את מדד הבסיס. בניגוד לתעודות סל רגילות, מנפיק התעודה יכול להיכשל במשימה זו, למשל אם מלאי המניות שניתן להלוות אזל. במקרים כאלו עלול הערך של התעודה לצאת משליטה, ולהפסיק לשקף את הערך האמיתי. במקרה כזה יכולה הבורסה להודיע על פדיון כפוי של התעודה.

ראו גם

• תעודת סל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34318617תעודת סל בחסר