חוק נתוני אשראי
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 12 באפריל 2016 |
| תאריך חקיקה עברי | ד' בניסן תשע"ו |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים |
| תומכים | 53 |
| מתנגדים | 5 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2551, עמ' 838 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מספר תיקונים | 2 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 הוא חוק ישראלי, שמטרתו להסדיר פתיחת מערכת נתוני אשראי, שמנוהלת על ידי בנק ישראל.
החוק מגדיר את המידע הפיננסי שנאסף על לקוחות של גופים פיננסיים ואת דרכי הפצתו, ומסדיר דרך לשיתוף בנתוני אשראי של הגופים הפיננסיים השונים. החוק נועד לקבוע הסדר לענייני האיסוף, הניהול והשימוש בנתוני האשראי.
החוק החליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.[1]
מאגר נתוני אשראי
ערך מורחב – מערכת נתוני אשראי
מערכת נתוני אשראי היא מאגר נתונים הכולל את תמונת האשראי המורחבת לאדם ומרכז את נתוניו ממרבית הגופים הפיננסיים.
מטרותיו של מאגר נתוני האשראי הן:
- מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים.
- הרחבת הנגישות לאשראי
- צמצום ההפליה במתן אשראי.
- יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
- יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי.
תהליך חקיקת החוק
חוק 2002
החוק נחקק במקור במהלך כהונת הכנסת החמש עשרה, ואושר בינואר 2002[2]. הצעת החוק הוגשה על ידי משרד המשפטים ב-1997, אך אישור החוק התעכב בגלל מחלוקת על סוגי המידע שחברות יכלו לאסוף על יכולת הפירעון של מבקשי אשראי ומוסר התשלומים שלהם, ועקב התנגדות עקרונית נגד פגיעה בפרטיות של האזרחים והסכנה שחוק יפגע בשכבות החלשות, שיקבלו דירוג אשראי נמוך ויתקשו לקבל שירותים פיננסיים[3][4]. מנגד טענו תומכי החוק כי יאפשר לקבל אשראי זול יותר ויאפשר להתגונן ביתר יעילות נגד סרבני תשלום[5][6]. גורם מרכזי בפעילות לחקיקת החוק הייתה משפחת פריצקר, שהייתה בעלת לשכת נתוני אשראי (Credit bureau) בארצות הברית וביקשה להקים לה סניף בישראל[7]. החוק שנחקק לבסוף יצר רשימה שחורה רק של לווים בעייתיים. בעיקר אנשים שחשבונותיהם הבנקאיים מוגבלים לאחר שלא פרעו את חובותיהם באופן שיטתי[8]. לרשימה היה אפשר להכניס רק נתונים שליליים, כך שהמידע התייחס רק לחלק קטן מאוד מהאוכלוסייה ולא הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי. החוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2004[9]. בעקבות חקיקת החוק הוקמו שתי לשכות נתוני אשראי, המופעלות על ידי חברות פרטיות: BDI (באמצעות מיזם משותף עם חברת טרנס יוניון שבבעלות משפחת פריצקר) ודן אנד ברדסטריט[10].
חוק 2016
החוק נחקק במהלך כהונת הכנסת העשרים, ביוזמת שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, והחליף את החוק מ-2002[11]. הכנסת אישרה את הצעת חוק בקריאה ראשונה באוקטובר 2015[12].
על פי הצעת החוק החדשה יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי, תחת אחריותו של בנק ישראל, אשר יכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. את הנתונים למאגר יספקו הגופים הפיננסיים וגופים ציבוריים כגון לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, ומערכת בתי המשפט. במטרה לפתח את שוק האשראי ולהביא לכך שדירוג אשראי של לקוחות יהווה פלטפורמה למתן אשראי זול יותר ולשיפור תנאי האשראי הניתן לאדם. בניגוד לחוק מ-2002 יאסף גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו על ידי משקי בית ועסקים קטנים ויקיף את כל אזרחי ישראל. מידע גולמי זה ימסר ללשכות נתוני האשראי, שיקמו מערכת לקביעת דירוג האשראי. בנוסף לשתי לשכות נתוני האשראי הקיימות, קיבלו שלוש חברות נוספת אישור עקרוני להפעיל לשכת אשראי[13].
מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החלה לפעול באפריל 2019[14].
קישורים חיצוניים
חוק נתוני אשראי, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק נתוני אשראי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- צבי זרחיה, קליין על חוק נתוני אשראי: מאגר מידע גדול על לווים עלול לפגוע בצנעת הפרט, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
- חן מענית, לשכת עוה"ד: חוק נתוני אשראי יביא לפגיעה מוגזמת בפרטיות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2015
- עירית אבישר, היכונו לתחרות: מאגר נתוני האשראי יוצא לדרך, ויש מרוויחים ומפסידים, באתר גלובס, 4 במרץ 2019
- אסף שלוש, חוק נתוני אשראי - מהזדמנות לניצול לניצול הזדמנויות, באתר גלובס, 17 באפריל 2019
- חוק נתוני אשראי, מערכת נתוני אשראי ודירוג אשראי, באתר פעמונים, 2019-04-01
הערות שוליים
- ^
חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, בספר החוקים הפתוח
- ^ צבי לביא, הכנסת אישרה סופית חוק נתוני האשראי; יוקם מאגר מידע על לקוחות בעייתיים, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
- ^ אריה כספי, האח הגדול יודע הכל, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
- ^ צבי לביא, בישראל עומדים לאשר את חוק נתוני האשראי - בעוד שבארה"ב מגבילים אותו, באתר גלובס, 10 ביוני 2001
- ^ אברהם פורז, השמירה על הפרטיות אינה ערך עליון, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001
- ^ בן-ציון ציטרין, ועדת שרים תומכת במתן מידע חיובי במסגרת חוק נתוני אשראי, באתר הארץ, 24 באפריל 2001
- ^ דפנה צוקר, משפחת פריצקר האמריקנית מעוניינת להקים בארץ חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
סגן נשיא טרנס יוניון: אם יאושר חוק נתוני אשראי, נקים בישראל לשכת נתונים מאת שלומי שפר, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001 - ^ המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית - מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות בפעם הראשונה את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג אמנם קיים כבר היום במערכות הבנקים, אך אינו מוצג ללקוח.
- ^ אושרו התקנות שיאפשרו הפעלת חוק שירות נתוני אשראי; בתוקף מאוגוסט, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
- ^ הדס מנור, טראנס יוניון וביזנס דאטה: חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2004
- ^ צבי זרחיה, מוטי בסוק, התחרות בשוק ההלוואות: שקד וכחלון סיכמו לקדם את חוק נתוני אשראי, באתר TheMarker, 14 ביוני 2015
- ^ שירות גלובס, הכנסת אישרה את הצעת חוק נתוני אשראי בקריאה ראשונה, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2015
- ^ עירית אבישר, קו מנחה קיבלה אישור עקרוני להפעיל לשכת אשראי, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
- ^
אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי - איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
