חיתום

חיתום הוא מונח המשמש בתחומים פיננסיים שונים.

בביטוח, תהליך החיתום הוא הליך קבלת ההחלטה של חברות הביטוח האם לקבל את המועמד כמבוטח ואם כן - באילו תנאי פוליסה, גובה הפרמיה, היקף הכיסוי וכיוצא בזה.

בשוק ההון, חיתום הוא חלק חשוב בתהליך גיוס ההון או החוב לחברות מקרב משקיעים מוסדיים ומקרב הציבור בדרך של הנפקה פרטית או ציבורית. מבצעי תהליך החיתום הם גופים בעלי מומחיות בעניין זה, ונקראים בשם "חתמים".

הליך החיתום בתחום הביטוח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חברות הביטוח מעונינות לבחון את ההסתברות שאירוע ביטוחי כלשהו יקרה (כגון תאונת דרכים, שרפה, מוות, גניבה וכו'), במטרה לחשב את סכום הכסף שיגבה מהמבוטחים ויותיר אותם בסבירות גבוהה עם רווח. למטרה זו הם מסתמכים על מודלים סטטיסטיים וחישובי הסתברות שיתנו הערכה של הסיכון. היכולת לתרגם את הסיכון לכל אירוע ביטוחי לעלות כספית נקראת חיתום.

הליך החיתום בשוק ההון

כאשר חברה פרטית מעוניינת להפוך לחברה ציבורית או כאשר חברה ציבורית מעוניינת לגייס הון נוסף/חוב, היא זקוקה לליווי של חתם שיסייע לה בתהליך שיווק ההנפקה בקרב המשקיעים המוסדיים ובקרב הציבור.

תפקידי החתם כוללים לווי החברה בהכנת התשקיף, הכנת מצגת חברה במשותף עם החברה המנפיקה, גיבוש האסטרטגיה השיווקית והכנת החברה לקראת פגישותיה עם המשקיעים המוסדיים, יישום ובחינת האסטרטגיה במצגות הכנה מקדימות, תיאום הפגישות עם משקיעים מוסדיים ומשקיעים פוטנציאלים אחרים, לווי החברה בפגישותיה עם המשקיעים (RoadShow), ניהול המשא ומתן בין החברה למשקיעים המוסדיים בנוגע לתנאי העסקה, פרסום תנאי העסקה, ביצוע המכרז ביום ההנפקה וסליקת הכסף.

החתם מקבל עמלה מהחברה המנפיקה בעבור התמורה לביצוע ההליך.

התחייבות חיתומית

אם נחתם הסכם חיתום בין החברה לחתם, החתם מתחייב לרכוש מאת החברה את היחידות המוצעות (כולן או חלק מהן לפי ההסכם) בהתאם למחיר עליו סוכם בתשקיף לפי תנאי ההנפקה לתשקיף. החתם חתום על התשקיף, כפי שנדרש על פי חוק, דבר המחייב אותו להיות אחראי לכל הפרטים המצויים בתשקיף. התחייבות זו משמשת את החברה כ"תעודת ביטוח" להצלחת גיוס ההון הדרוש לה. החתם נוטל על עצמו סיכון ברכישת ני"ע אלו מאחר שהוא עשוי להיתקל בקושי למכור את נייר הערך (מסחר נמוך בנייר) או למכור בהפסד (חברה שאיננה נתפסת כאטרקטיבית על ידי המשקיעים). בגין ההתחייבות החיתומית, החברה תשלם לחתם עמלה אשר סוכמה מראש במסגרת הסכם החיתום. במסגרת הסכם החיתום על החתם להצהיר כי הוא עומד בכל הסייגים המנויים בתקנה 10 לתקנות ניירות ערך (חיתום), (תיקון), התשס"ז – 2007 בהקשר להתחייבותו החיתומית על פי הסכם החיתום.

תקנות ניירות ערך (חיתום) התשס"ז 2007

תקנות החיתום ביקשו לבצע רפורמה מקיפה בשוק החיתום הישראלי המאופיין בריכוזיות, במיעוט שחקנים ובניגודי עניינים משמעותיים. ראשית, התקנות ביקשו להקל על כניסת שחקנים חדשים מחו"ל, ולכן נתנו פרבילגיות שונות לגופי חיתום זרים. שנית, כדי לצמצם את ניגוד העניינים הטילו התקנות הגבלות על פעולותיהם של החתמים בכל הנוגע לתפקידם כחתם מתמחר. חתם אינו יכול לקבוע מחיר מניה של תאגיד כאשר האחרון מצוי ביחסי תלות עם הגוף המוסדי העומד מאחורי החתם (כך למשל אם מעל 15% מהונו משועבד לגוף המוסדי הנ"ל). שלישית, הותר לחתמים להציע את ניירות ערך בהצעה לא אחידה, כלומר לקבוע מחיר שונה לכל ניצע ולא לנקוט הליך של מכרז, כאשר מדובר בניצעים שהם גופים מוסדיים. הסיבה לכך היא ניסיונה של המדינה להפריט תאגידים על ידי מכירתם לגופים זרים. הזרים התלוננו שבהיעדר אפשרות לבצע הצעה לא אחידה הם אינם מצליחים לרכוש את הנתח שביקשו לעצמם והם נדרשים לחלוק את חלקו עם שאר הפונים למכרז- הצורך לחלוק צמצמה מבחינת הזרים את האטרקטיביות של רכישות אלו. התקנות קבעו שרשאי להיות חתם כל מי שאינו בנקים וחברות ביטוח. בפועל, חברות עוקפות את התקנה, וכך ניתן למצוא חברות בת של הבנקים וחברות הביטוח כדוגמת פועלים IBI.

קישורים חיצוניים

• "שוק החיתום - סוף 2010: מי התחזק והאם החגיגה תימשך?", גלובס, 25 בינואר 2011
• רשות ני"ע עושה סדר בשוק החיתום: תדרוש אחריות מהחתמים, גלובס, 26 ביולי 2010