איגרת חוב קונצרנית

איגרת חוב קוֹנְצֶרְנִית (בראשי תיבות, אג"ח קונצרנית; באנגלית: "Corporate bond") היא איגרת חוב סחירה בדרך כלל המונפקת על ידי חברה כתחליף להלוואה מבנק. תנאי איגרת החוב מפורטים בתשקיף שעל פיו היא מונפקת. איגרות חוב קונצרניות נקראות גם אג"ח חברות. אג"ח קונצרניות שאינן ניתנות להמרה במניות, מכונות בפי אנשי המקצוע גם "אג"ח סטרייט" כדי להבדילן מאג"ח להמרה, שגם הן סוג של אג"ח קונצרניות.

אג"ח קונצרניות נחשבות כהשקעה בטוחה ("סולידית") יחסית למכשירי השקעה אחרים כמו מניות אך הסיכון בהן עולה על זה שבאג"ח המונפקות על ידי ממשלות, שכן ההנחה היא שהסבירות שחברה עסקית תגיע לחדלות פירעון ("פירוק") ולא תעמוד בחובותיה גדולה הרבה יותר מהסיכוי שהממשלה תגיע לחדלות פירעון ולא תשלם.

שעבוד ובטוחות

אג"ח קונצרני מלווה לעיתים בשעבוד - בטוחה על נכסים להבטחת החזר החוב, או חלקו. בעבר הייתה חובה להנפיק אג"ח עם בטוחה, ולו סמלית, אך חובה זו בוטלה ב-1999, עם התיקונים שעבר חוק החברות. ניתן ללמוד על קיומו של שיעבוד או היעדרו לרוב מתוך התשקיף.

קיימים מספר סוגי שעבוד:

• שעבוד סמלי - בטוחה של שקל אחד, שמשמעותה למעשה היעדר בטוחות. עם זאת, בטוחה זו נותנת עדיפות לבעלי האג"ח על נושים שאינם מובטחים.
• שעבוד ספציפי (נקרא גם "קבוע") - שעבוד של נכס ספציפי לטובת מחזיקי האג"ח. אם החברה חדלת פירעון, יעמוד הנכס לטובת החזר לבעלי האג"ח.
• שעבוד צף (נקרא גם שוטף) - שעבוד על סך נכסי החברה. בעת חדלות פירעון יקבלו בעלי האיגרת עדיפות על מלווים שאינם בעלי ביטחונות. שעבוד זה נחשב נחות משעבוד ספציפי.
• שעבוד שלילי (Negative Pledge) - איסור על הלווה ליצור שעבודים על נכסיו ללא הסכמת בעלי האג"ח. בניגוד לסוגים האחרים שנרשמו, רבים, ובכלל זה סוכנות הדרוג מעלות, לא רואים בשעבוד כזה בטוחה.

כמו כן קיים סדר עדיפויות - שעבוד מדרגה ראשונה, מדרגה שנייה וכן הלאה - סעיף זה קובע את מיקום בעלי האיגרת בסדר העדיפויות של חלוקת נכסי החברה. המונח "פארי פאסו" לעניין זה פירושו עדיפות שווה לבעלי חוב ספציפיים אחרים.

אג"ח להמרה

ערך מורחב – אג"ח להמרה

איגרות חוב להמרה הן איגרות חוב קונצרניות לכל דבר, שאותן ניתן להמיר למניות רגילות של החברה שהנפיקה אותן. במקרים נדירים ייתכן כי מנפיק האג"ח לא יהיה החברה עצמה, אלא גוף אחר (המחזיק במניות). איגרות חוב להמרה מאפשרות למשקיע "ליהנות מכל העולמות", קרי ליהנות מעליות בערך המניה, מבלי להיות חשוף לרמת הסיכון הגבוהה. עם זאת, קיימים מספר הבדלים המייחדים אג"ח להמרה מאג"ח קונצרניות רגילות:

• אג"ח להמרה מונפקות כמעט תמיד ללא ביטחונות ("שעבוד סמלי"), כיוון שאופציית ההמרה מהווה פיצוי.
• הסדרות המונפקות של אג"ח להמרה הן קטנות יחסית, כתוצאה מאי רצונם של בעלי המניות לדלל את החזקתם בחברה.
• ההתייחסות אל אג"ח להמרה בהיבטים מסוימים היא כאל מניות ולא כאל אג"ח.
• אג"ח להמרה מאופיינות בתנודתיות גבוהה יותר.

אג"ח קונצרניות בישראל

בשנת 1985, עם הפעלת תוכנית הייצוב הכלכלית ועל רקע משבר מניות הבנקים, הופעלה לראשונה בשוק ההון רפורמה בתחום האג"ח. במסגרת הרפורמה הותרה הנפקתן של איגרות חוב קונצרניות וניתנה לחברות אפשרות לממן את פעילותן בתנאים טובים יותר משהיו הבנקים המסחריים מוכנים להציע. בשנות התשעים סבל אפיק השקעה זה מתנודתיות, במיוחד בתקופת המשבר בקופות הגמל ב-1996 (שבעטיו עלו שערי הריבית לרמות גבוהות שלא איפשרו גיוסי הון).

משנת 2003 ניכרת עליה חדה בגיוסים של חברות בשוק ההון, ובשנים 2006-2007 הגיע גל ההנפקות לשיא (בין היתר על רקע ירידה מתמשכת בשערי הריבית), והתבטא בהנפקות של מיליארדי שקלים.

חברה המנפיקה אג"ח חייבת אמנם בתשקיף, אך אין היא חייבת שיהיו לה מניות סחירות בבורסה. הווה אומר, גם חברה פרטית יכולה להנפיק אג"ח לציבור. עם זאת, על החברה לפרסם דוחות כספיים לפי אותם כללים החלים על חברות שמניותיהן נסחרות. על חברה כזו לעמוד בדרישות מסוימות (הון עצמי מינימלי, היקף מינימלי של ההנפקה, הרכב דירקטוריון מוגדר, דירקטורים חיצוניים, דיווחים לבורסה לניירות ערך ולרשות ניירות ערך, ועוד). החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון 17 לחוק החברות בשנת 2011, כל חברה שאג"ח שלה הוצעו לציבור מכונה "חברת איגרות חוב", בין אם היא חברה ציבורית או פרטית. מכוח התיקון, חברות איגרות חוב כפופות לחובות דיווח וממשל תאגידי דומות מאד לאלו החלות על חברה ציבורית.

בניגוד לאיגרות חוב ממשלתיות, שבהן קיים בדרך כלל מועד פדיון אחד ויחיד לאיגרת, באג"ח קונצרניות יש בדרך כלל מספר מועדי פדיון, על מנת לאפשר לחברה להחזיר את החוב באופן הדרגתי.

דירוג אג"ח קונצרניות

ערך מורחב – דירוג אג"ח

מאפיין נוסף של אג"ח קונצרניות הוא הדירוג. אג"ח קונצרניות מוחזקות בעיקר על ידי גופים מוסדיים (חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה) ולכן יש חשיבות לדירוג האיגרות. הדירוג מתבצע על סמך הערכה אנליטית של החברה, ובעיקר הערכה של סבירות קבלת הקרן והריבית. בין היתר נבדקים רמת הסיכון בפעילות העסקית, רמת המינוף של החברה, תזרים המזומנים, היקף ההנפקה מתוך סך המאזן, וכן ביטחונות במידה והם קיימים.

בישראל קיימות שתי חברות מדרגות:

• "מעלות", החברה הוותיקה יותר, חברה בת של חברת "סטנדרד אנד פורס" העולמית, ומשתמשת בסולם הדירוג שלה.
• "מידרוג", חברה בת של מודי'ס העולמית.

סולם הדירוג של מעלות כולל עשר דרגות המחולקות לשתי קבוצות: "דירוג השקעה" (Investment Grade) ו"דירוג ספקולטיבי". הדירוג מורכב מצירופים של האותיות הלטיניות A,B,C (בנוסף לדרגות הראשיות ניתן להוסיף לדירוג סימני פלוס או מינוס לשם עידון). כל דירוגי מעלות מתייחסים למנפיק בהשוואה למנפיקים ישראלים אחרים.

למדרוג סולם דומה לזה של מעלות, אך צירופי האותיות שונים: הספרות 1,2,3 הן תחליף לסימני המינוס והפלוס של מעלות.לדוגמה, הדירוג A3 מקביל ל-A מינוס בסולם מעלות,A2 מקביל ל-A,ו-A1 מקביל ל-A פלוס).

בהלכה

ערך מורחב – איסור ריבית בחברה (תאגיד); השקעה בניירות ערך (הלכה)

נחלקו הפוסקים האם איסור ריבית שייך גם בחברות המנפיקות אג"ח, והאם מותר לרכוש אגרות חוב של חברות שאינן חתומות על היתר עסקה.^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

• תספורת (מימון)

קישורים חיצוניים

• תשקיף הנפקה של אג"ח קונצרני של חברה שמניותיה אינן נסחרות
• אתר חברת הדירוג מעלות
• אתר חברת מידרוג