מטבע מבוזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו של מטבעות מבוזרים שונים

מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום ("מטבע"), שנוצר באמצעים טכנולוגיים וערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מערכות את'ריום וריפל. רוב המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אשר ביטקוין היה יישומה הבולט הראשון.

מטבע מבוזר

באנגלית מקובל השם Cryptocurrency ("מטבע מוצפן") מכיוון שאמצעי תשלום שנדרש להבטיח הסכמה מבוזרת אמינה נדרש להשתמש באמצעים קריפטוגרפיים. מכיוון שמטבע מבוזר מגדיר מערכת מבוזרת עם מספר רב של משתמשים, הגדרתו של מטבע כזה היא הגדרה של פרוטוקול תקשורת וכן של פרוטוקול קריפטוגרפי בין המשתתפים השונים ברשת. ניתן לממש מטבע מבוזר באמצעות בלוקצ'יין, אך קיימת בעיה בשמירת אנונימיות המשתמשים מפני שבלוקצ'יין באופיו שקוף ופתוח לכולם לכן אף על פי שמטבע ספציפית אינה מקושרת לזהות מסוימת, אפשר להתחקות אחר כל העסקאות ולמפות אותן ולכן בתנאים מסוימים יהיה אפשר לזהות משתמשים. יש דרך ליישם מטבע מבוזר הנשלט על ידי גוף מרכזי שמנהל אותו באמצעות חתימה עיוורת ופרוטוקול הוכחה באפס ידיעה. לאחרונה התפתחה טכנולוגיה חדשה של מטבעות דיגיטליים הנקראת פרוטוקול zkSNARK שמאפשר להבטיח את אנונימיות המשתמשים במטבע בצורה קריפטוגרפית חזקה עם פרוטוקול הוכחה באפס ידיעה לא אינטראקטיבית. הטכנולוגיה מומשה לראשונה במטבע המבוזר zCash.

כל מטבע דורש הסכמה חברתית על דרך השימוש בו ועל כמות המטבעות שבמחזור. בכסף פיאט, שהוא השיטה הנפוצה היום, סמכות זאת נתונה למדינה, והיא בדרך כלל מאצילה אותה לבנק מרכזי. מטבע מבוזר דורש מרוב המשתתפים ברשת להסכים על כמות הכסף שיש לכל משתתף. אין מניעה שמשתתפי הרשת יסכימו על הנפקת מטבעות (לדוגמה: ברשת ביטקוין יש תוספת כמות קבועה של מטבעות כל עשר דקות בממוצע. כמות המטבעות שנוספת בדרך זו מצטמצמת ב 50% בכל ארבע שנים עד שתיפסק לחלוטין בשנת 2140). המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגית מחשוב היוצרת תשתית של משתתפים במטבע שלא בהכרח מכירים זה את זה.

המטבעות הנפוצים משמשים כסחורה ספקולטיבית להשקעה, והשימוש בפועל במטבעות כאמצעי תשלום קיים עדיין בתחומים מצומצמים.

עד 2017, אף מטבע מבוזר לא הצליח ליצור לעצמו מעמד של הילך חוקי במדינה כלשהי בעולם, אך באפריל 2017 הודיעה ממשלת יפן כי תתיר שימוש במטבע המבוזר ביטקוין, כאמצעי תשלום לגיטימי ומדינות נוספות כגון אוסטרליה ושווייץ בוחנות גם הן את הנושא[1].

ביקורת וסיכונים

רשתות מטבע מבוזר מתאפיינות בחוסר רגולציה כמעט לחלוטין. תכונה זו מושכת משקיעים רבים הרואים את חוסר הרגולציה כתכונה חיובית. עם זאת, תכונה זו מושכת לשוקי המטבע המבוזר כמות ניכרת של עברייני מס המעוניינים בהשתמטות ממס והלבנת הון.

כלכלנים רבים רואים במטבעות מבוזרים סוג של תרמית פירמידה או בועה כלכלית, בדומה לשיגעון הצבעונים או לבועת הדוט-קום. בגלל השימוש הנפוץ במטבעות מבוזרים להלבנת הון, ורוב הממשלות בעולם מסתייגות מהסחר בהם, מכיוון שאין עליהם פיקוח מרכזי והם עלולים להשפיע לרעה על שווקים פיננסיים.

רגולטורים במספר מדינות הזהירו מפני השימוש במטבעות מבוזרים, וחלקם אף נקטו צעדים רגולטוריים מעשיים כדי להניא משתמשים. בנוסף, רוב הבנקים אינם מספקים שירותים למשקיעים במטבעות אלה, והמשקיעים חשופים לסיכון במקרים בהם מטבע אבד או נגנב. בניגוד לכרטיס אשראי, למשל, משקיעים במטבעות מבוזרים אינם מוגנים בפני הונאה, ואחת ההונאות הנפוצות בתחום זה היא גביית עמלות מופרזות או כפולות.

קיימים גם סיכונים טכנולוגיים. משקיע במטבע מבוזר יכול לאבד את השקעתו במקרים של אובדן נתונים בשרתי האחסון או במקרה של פגיעה בשרת באמצעות תוכנה זדונית, פריצה של האקרים, או תקלה ברשת התקשורת.

החל משנת 2017 דווחו מקרים רבים של הונאת משקיעים. לדוגמה, במרץ 2018 חברה פיקטיבית ניסתה להנפיק מטבע מבוזר בשם "Giza". מנהלי החברה קיבלו כ-2 מיליון דולר ממשקיעים, ואז נעלמו עקבותיהם[2]. בעקבות ריבוי מקרי ההונאה הודיעה חברת גוגל על איסור פרסום כל תוכן הקשור למטבעות מבוזרים בשירותי החברה[3].

ביקורת מכיוון נוסף נמתחת על המבנה הטכנולוגי של המטבעות המבוזרים, הדורש כמויות עצומות של כוח חישוב ואנרגיה לכרייתם ואף לשם ביצוע המסחר בהם. כך, צריכת החשמל של רשת הביטקויין גבוהה יותר מצריכת החשמל של כמה מדינות - בהן ישראל, קולומביה, צ'כיה וצ'ילה[4]. הכלכלן אלכס דה-וריס העריך כי בגין כל עסקה ברשת הביטקוין נפלט בין 233.4 ל-363.5 קילוגרם של פחמן דו-חמצני - כמות המקבילה לנסיעת רכב פרטי מונע בבנזין כ-3,000 ק"מ[5].

פריצות ותקלות בשרתי מטבע מבוזר

חברות רבות העוסקות בסחר במטבעות מבוזרים לוקות בתחומי אבטחת מידע, ומאז 2013 אירעו מקרים רבים של פריצות לשרתים של חברות המנהלות תיקי מטבע מבוזר. באירועים אלה המשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, שבעצם עברו לידי ההאקרים.

פלטפורמה סינית לסחר בביטקוין, GBL, נסגרה ללא הודעה מוקדמת באוקטובר 2013 והמשקיעים בחברה איבדו כ-5 מיליון דולר.

בפברואר 2014 האקרים פרצו לבורסת הביטקוין הגדולה בעולם, Mt. Gox (אנ'), והמשקיעים בחברה איבדו כ-473 מיליון דולר. בעקבות האירוע החברה פשטה את הרגל.

בנובמבר 2014 עצרו חוקרי FBI את מפעילי אתר האינטרנט Silk Road והשביתו את פעילותו, שעיקרה היה סחר בסמים ופעולות בלתי חוקיות, שמומנו באמצעות ביטקוין. מאוחר יותר התגלה ששני חוקרי FBI מצוות החקירה משכו ממחשבי החברה 800,000 דולר לחשבונם הפרטי, במטבעות מבוזרים. השניים נדונו לעונשי מאסר.

ב-21 בנובמבר 2017 נפרצו שרתי חברת Tether והמשקיעים בה איבדו כ-31 מיליון דולר. החברה ניסתה, ללא הצלחה, "לסמן" את המטבעות שנגנבו באופן שימנע מההאקרים להשתמש בהם.

ב-6 בדצמבר 2017 נפרצו שרתי חברת NiceHash בסלובניה, והמשקיעים בה איבדו כ-60 מיליון דולר.

ב-26 בינואר 2018 נפרצו שרתי חברת Coincheck ביפן, והמשקיעים בה איבדו כ-531 מיליון דולר.

מעמד חוקי בישראל

בינואר 2018 פרסמה רשות המסים בישראל את עמדתה ביחס למיסוי מסחר במטבע מבוזר. לפי עמדה זו, "אמצעי תשלום מבוזר המשמש כאמצעי סחר חליפין אינו בגדר 'מטבע' או 'מטבע חוץ' בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה". רשות המיסים קבע שמטבעות וירטואליים (כך הגדירה רשות המיסים מטבעות מבוזרים) עונים על ההגדרה של נכס חסר פחת לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה[6]. בהתאם לכך, מגוון רחב של פעולות בתחום הוגדרו כאירועי מס המחייבים דיווח[7], המרה של מטבעות מבוזרים, כרייה ותשלומים עבור שירותים או מוצרים מחייבים דיווח למס הכנסה[8][9]. הרווח הנוצר כתוצאה מעליית שערו של אמצעי תשלום מבוזר (כתוצאה של מכירה או בעסקת חליפין - ברטר) ימוסה כרווח הון, וכאשר הפעילות באמצעי התשלום המבוזר מגיעה לידי עסק, היא תמוסה כהכנסה פירותית (מס שולי). עסקה שבה התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר תמוסה כעסקת חליפין. המסמך כולל גם הנחיות בנושא מס ערך מוסף על פעילות זו[10].

רשות ניירות ערך מינתה ועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, וזו הגישה במרץ 2018 דו"ח ביניים לפיו השאלה אם מטבע ייחשב נייר ערך תוכרע לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק:[11]

  • מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך.
  • מטבעות שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי, שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי, לא ייחשבו לנייר ערך.
  • מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך.

בדצמבר 2020 ניתנה החלטה מקדמית בהתאם להמלצות אלה, לפיה מטבע שחברה ביקשה לראותו כ-Token U ייחשב לנייר ערך[12].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. "ביטקוין - מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים?". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2017. 
  2. Cryptocurrency scammers run off with more than $2 million after ditching their investors, באתר CNBC, ‏12 במרץ 2018 (באנגלית).
  3. Google will ban all cryptocurrency-related advertising, באתר CNBC, ‏14 במרץ 2018 (באנגלית).
  4. ארז רביב, ‏שווי הביטקוין מתקרב לראשונה ל-20,000 דולר, העלות הסביבתית שלו גבוהה בהרבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בדצמבר 2020
  5. Alex de Vries, Renewable Energy Will Not Solve Bitcoin’s Sustainability Problem, Joule, 14 במרץ 2019 (באנגלית)
  6. סעיף 88, נכס חסר פחת- (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975, https://www.nevo.co.il/
  7. מדריך למיסוי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים/ וירטואלים בישראל, מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, ‏2019-08-25
  8. רשות המסים בעידכון חשוב למשקיעים במטבעות דיגיטליים, מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, ‏2019-01-27
  9. עדכון מרשות המסים: מייצגים, כך תעמדו בדרישות הדיווח על מטבעות דיגיטליים, מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, ‏2019-07-21
  10. חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 - רשות המיסים, בנושא: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים:'מטבעות וירטואליים'), באתר רשות המסים בישראל, 17 בינואר 2018
  11. הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור - דוח ביניים, באתר רשות ניירות ערך, מרץ 2018
  12. פנייה מקדמית בעניין חברת קירובו בע"מ, רשות ניירות ערך, 21 בדצמבר 2020


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0