מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריותאנגלית: Public Company Accounting Oversight Board) היא גוף אמריקאי ללא מטרות רווח שהוקם מכוח חוק סרבנס-אוקסלי כדי לפקח על הביקורת ועניינים נוספים בחברות ציבוריות בארצות הברית, במטרה להגן על משקיעים ועל האינטרס הציבורי בחברות אלו. החל מ-2010 למועצה סמכות לפקח על הביקורת של ברוקרים ודילרים. סמכות הפיקוח על המועצה ניתנה לוועדה האמריקאית לניירות ערך ולבורסות.

רקע

המועצה הוקמה לאחר סדרת שערוריות פיננסיות שאירעו בתחילת שנות האלפיים בארצות הברית ואירופה ומשבר האמון שנוצר כתוצאה מאי הדיווח הכספי הנאות. בארצות השונות גובשו מספר הצעות לפתרון הבעיות שנחשפו ושיפור אמינות הדיווח הכספי. בחלק מהארצות הוחלה חובת רוטציה של רואה החשבון המבקר, באחרות הוחלט לשים דגש על אכיפה מרתיעה ובחלק נוסף הוחלט על הקמת גוף פיקוח מטעם המדינה.

בארצות הברית חוקק חוק סרבנס-אוקסלי ב-2002 והורה בין היתר על הקמת מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות. בעקבותיו הוקמו גופים דומים במדינות נוספות כגון הוועדה לפיקוח על הביקורת (Abschluss Prüferaufsichts Kommission) (גר') שהוקמה ב-2005 בגרמניה והמועצה העליונה של רואי חשבון סטטוטורים (Haut Conseil du commissariat aux comptes) (צר') שהוקמה ב-2003 בצרפת. חלק מהגופים חתמו על הסכמים לשיתוף פעולה[1].

מבנה

המועצה מונה חמישה חברי ועד, כולל יושב ראש. כל אחד מחברי הוועד ממונה על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות לאחר התייעצות עם יושב ראש הפדרל ריזרב ומזכיר האוצר של ארצות הברית. שני חברי ועד הם רואי חשבון מוסמכים לביקורת חברות ציבוריות. אם יושב הראש הוא אחד משני הנ"ל, הוא אינו יכול להשתתף בביקורת חברה ציבורית בחמש השנים שקדמו למינוי. כל אחד מחברי הוועד מכהן בתפקידו במשך חמש שנים. תקציב המועצה, המאושר בידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות כל שנה, ממומן ברובו על ידי החברות הציבוריות, הברוקרים והדילרים שנעזרות בפירמות הביקורת עליהן מפקחת המועצה.

למועצה סגל של קרוב ל-800 איש ומשרדים ב-8 מדינות בארצות הברית בנוסף על המטה הראשי הממוקם בוושינגטון.

סמכויות המועצה

על פי חוק סרבנס-אוקסלי סמכויות המועצה כוללות, בין היתר:

  • רישום כל הפירמות המבקרות את החברות הציבוריות
  • קביעת עקרונות לביקורת, בקרת איכות, אתיקה, אי-תלות ונושאים אחרים הרלוונטיים להכנת דו"חות ביקורת
  • פיקוח על הפירמות המבקרות את החברות הציבוריות הרשומות במאגר המועצה
  • עריכת חקירות, הליכי שימוע והטלת עונשים על פירמות המבקרות חברות ציבוריות הרשומות במאגר ויחידים הקשורים אליהן, כגון אורגנים בחברה (כולל קנסות של עד 100 אלף דולר למבקרים יחידים ו-2 מיליון דולר נגד פירמת ביקורת)
  • הטלת חובות נוספות, שהמועצה סבורה שהכרחיות או ראויות, לצורך קידום סטנדרטים מקצועיים גבוהים ושיפור איכות הדיווח של הפירמות המבקרות חברות ציבוריות ועובדיהן
  • אפשרות לתבוע ולהיתבע, להאשים ולהתגונן בכל בית משפט פדרלי או מדיני, באישור הוועדה האמריקאית לניירות ערך ולבורסות
  • הקצאה, הערכה וגבייה של התשלום המושת על החברות, הברוקרים והדילרים, ממנו ממומנת פעילות המועצה

מקבילה ישראלית

נכון לשנת 2018, אין בישראל גוף מקביל ל-PCAOB, כלומר גוף עצמאי ובלתי תלוי המפקח על משרדי רואי החשבון. עם זאת, בשלהי 2004 הקימה לשכת רואי החשבון את המוסד לסקירת עמיתים, שמאז 2005 מקיים ביקורות בקרב משרדי ראיית החשבון בישראל.[2] עם זאת, מדובר בגוף שאיננו מעוגן בחוק, אינו בעל סמכויות אכיפה וענישה, וכן אינו בלתי תלוי שכן החברים בו הם עצמם רואי חשבון מהמשרדים. גם בארצות הברית היה קיים מוסד לסקירת עמיתים עד שהוקם ה-PCAOB ב-2002.[3]

בנוסף למוסד לסקירת עמיתים, משרדי ראיית החשבון נשענים על המוניטין שנוצר להם; ברגע שיתברר שהמוניטין של אחד מהם נפגע עקב מעורבות באירוע כלשהו, לא יבואו אליו חברות.

בשנים האחרונות הועלו מספר הצעות להקמה של גוף ישראלי המקביל בסמכויותיו לPCAOB, בעיקר על ידי יו"ר רשות ני"ע לשעבר שמואל האוזר, אשר ניסה לקדם את המהלך.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0