הלוואת בעלים

הלוואת בעלים היא הלוואה הניתנת מאחד או יותר מבעלי מניות החברה לחברה, בנפרד מהשקעותיהם הרגילות בחברה, וזאת בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש. הלוואה זו היא בדרך כלל החוב הנחות ביותר מבין חובות החברה, כלומר שבעת פירוק החברה ראשית יגבו את חובותיהם כל שאר בעלי החוב, ורק לאחר מכן יגבו הבעלים את החוב בגין הלוואתם.

הלוואות בעלים יכולות לנבוע מצרכים שונים:

1. צורך זמני במימון לטובת התרחבות החברה, בעוד שהבעלים לא מעוניינים להרחיב את השקעתם בחברה ועל ידי כך להגדיל את הסיכון הטמון בכך. הבעלים בעצם מעדיפים להיות גם נושי החברה ולקבל את הכסף בחזרה במועד מאוחר יותר.
2. שמירת החלק היחסי בבעלות על ידי מתן הלוואה במקום השקעה בהון מניות נוסף.
3. הקטנת הסיכון ועמידה בפני בעלי המניות – כיוון שההלוואה היא חוב, הם זכאים לקבל את כספי ההלוואה במידה והחברה תפורק בקדימות לחלוקת יתרת כספי החברה לבעלי המניות.
4. ענייני מיסוי – במקרים מסוימים ייתכן שהריבית שמקבל בעל המניות על הלוואת הבעלים תחויב בשיעור מס נמוך יותר מאשר שיעור המס על דיבידנד.

קישורים חיצוניים

• הלוואת בעלים, באתר "מעות"

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0