חורבת מנים
חוּרְבַּת מִנִים, הידועה גם בשמה הערבי חִ'רְבַּת אל-מִנְיָה, היא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת גינוסר, דרומית לעין שבע וצפונית לקיבוץ גינוסר, בצפון מערב הכנרת. האתר מכיל ממצאים ממספר תקופות, שהחשוב שבהם הוא ארמון אומיי. האתר והשטח סביבו (39.7 דונם סה"כ) הוכרז גן לאומי ב-28 בפברואר 2002, אך אינו מוסדר לקבלת מבקרים.
בסמוך לארמונות נמצאים שרידי מרחצאות ביזנטיים, וכ-400 מטרים צפונה לארמונות שוכן ח'אן אל-מניה, שתקופתו מאוחרת לארמונות.
חקר האתר
ארמון מיניה מהתקופה האומאיית והחורבות שלידו היו ידועים כבר לראשוני חוקרי ארץ ישראל. אדוארד רובינסון זיהה את המקום ככפר נחום.[1] כ-30 שנה מאוחר יותר ביקרו חברי הקרן לחקר ארץ ישראל במהלך הסקר של ארץ ישראל המערבית. הם ערכו חפירות קלות במקום ולא הצליחו למצוא שום מבנה רב ממדים. חלקם הסכימו עם הערכתו של רובינסון כי מדובר באתרו של כפר נחום, וכך נותר הדבר עד סוף המאה ה-19,[2] עת התגלה כפר נחום האמיתי במקום אחר.
בין השנים 1932–1939 חפרו באתר שלוש משלחות גרמניות. משלחת מעורבת, ישראלית-אמריקאית-צרפתית במימון אוניברסיטת מישיגן ובניהול ז'אן פרו, נערכה ב-1959[3]. ב-2005 הגיעה למקום משלחת חדשה מטעם האוניברסיטה העברית.
עם תחילת החפירות הארכאולוגיות, התגלה מבנה מפואר, שבתחילה הייתה נטייה לסווגו כמבנה רומאי, אולם עם הזמן התברר כי למעשה מדובר בארמון אומיי, אחד מתוך שרשרת של ארמונות כאלו במרחב הישראלי-סורי.
תיאור הארמון
לקריאה נוספת
- מרים רוזן-איילון, "ח'רבת אל־מיניה", בתוך: חיים זאב הירשברג (עורך), כל ארץ נפתלי, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשכ"ח
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חורבת מנים |
- המכון לארכאולוגיה חידש את החפירה בחִ'רבת אל-מיניה (huji)
- אודות המקום באתר בית יגאל אלון
- הנס-פטר קונן, מרים פינס ואורן טל, חורבת מינים, בתוך "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 130, פברואר 2018
הערות שוליים
- ^ Edward Robinson, Biblical researches in Palestine, Mount Sinai, and Arabia Petraea, John Murray, London, 1841, pp. 288-295
- ^ Claude R. Condor & Horatio H. Kitchener, The Survey of Western Palestine Vol I, Palestine Exploration Fund, London, 1881, pg. 403
- ^ יואש ידידיה, ארמון נשכח על חוף הכנרת, על המשמר, 21 באוגוסט 1959
25797188חורבת מנים