שביל הים

שלט המבואה הראשון של שביל הים בקצהו הצפוני ביותר.

השביל מראש הנקרה לאכזיב

עוגן הדרך הראשון של שביל הים בראש הנקרה.

מעגנת ג'סר א זרקא

אנדרטת זיכרון לחללי אסון השייטת באנצריה שבלבנון.

תצפית מתל תנינים

שביל הים הוא שביל הליכה שאורכו כ־240 ק"מ, מראש הנקרה ועד זיקים, לאורך חופי הים התיכון. מקצת ממקטעי השביל כבר קיימים ומקצתם נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים.

החזון של שביל הים ומטרותיו

שביל הים של ישראל הוא מיזם סביבתי – חברתי חדש להקמת שביל הליכה לאומי רציף להולכי רגל באורך כ־240 ק"מ, שיעבור בסמוך ככל האפשר לשפת הים התיכון של מדינת ישראל, מראש הנקרה בצפון ועד חופי זיקים, בגבול רצועת עזה בדרום. השביל ימותג ויסומן כתוואי הליכה מודרך ומקוון, בסמוך ככל הניתן לשפת הים, עם מעקפים הכרחיים במספר אזורים ועם נקודות עצירה במוקדי עניין מתחומים שונים, אשר יפנו את העין, הראש והלב לים ולמרחביו. המטיילים בשביל הים יוכלו גם להיעזר בספרוני הדרכה, במפות ובאפליקציית ניווט ומידע בזמן ובמיקום אמיתי, וכן באתר אינטרנט אשר יעשירו את חוויית ההליכה לאורך התוואי המסומן. עם זאת, השביל יעודד, יקרב ויפתח לא רק תרבות הליכה, אלא גם תרבות של ספורט ימי – צלילה, שנרקול, קיאקים, קייטים ופעילות פנאי וספורט אחרות ייתמכו ויידחפו על ידי שביל הים.

הרקע להקמת השביל

בשנים האחרונות גברה מאוד המודעות של הציבור הישראלי לנושא הים והשמירה עליו. עמותות ציבוריות ופרטיות פועלות ללא הרף להגביר את ערנות הציבור לשמירה על נגישות לחופי הים ועל מניעת נזקים לסביבה האקולוגית שלהם ולנכסי התרבות שבקרבתם. במקביל, עם גילוי מאגרי גז ואולי גם נפט משמעותיים בים התיכון, התרחב בישראל העניין בנושא הקיימוּת והשמירה על ערכי נוף וטבע לדורות הבאים.

הפרויקט החל לקרום עור וגידים במהלך שנת 2015, כיוזמה אזרחית שפעלה בהתנדבות שלא במסגרת מוסדית. שנות התכנון הראשונות של המיזם מומנו בעיקר על ידי קרן פילנתרופית פרטית, וכיום מתנהל פרויקט ההקמה של שביל הים של ישראל במסגרת אוניברסיטת חיפה, מתוך מגמה לצרף ליזמה גופים ציבוריים וממלכתיים נוספים שגילו עניין רב במיזם, כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, מספן כוח אדם בחיל הים וכן רשויות מקומיות רבות וגופים אזרחיים וממלכתיים נוספים אשר הבטיחו את תמיכתם בהקמת פרויקט לאומי זה. הקמת 'שביל הים' היא פרויקט שיימשך שנים אחדות שכן הוא מחייב תיאום ושיתוף פעולה מורכבים בין גופים ממלכתיים, עמותות אזרחיות ורשויות מקומיות רבות.

מטרות שביל הים

• הנגשת הים וחופיו, הסביבה, התרבות והמורשת הימית לכלל האוכלוסייה בישראל.
• העמקת תחושת הקניין הציבורי והאחריות של החברה בישראל לים ולחופיו.
• הכרת ערכי הטבע בישראל ושמירה עליהם.
• עצירת איומים סביבתיים על החופים ועל המרחב הימי.
• הגדלת התיירות הנכנסת למדינת ישראל ופיתוח מוקדי תיירות שטח לתיירות הפנים.
• הרחבת מוקדי הביקור של התיירות הנכנסת והסטתה לאזורים מתויירים פחות.
• חיזוק הקשר עם קהילות בפריפריה ועם אוכלוסיות מוחלשות, והעצמתן.
• עידוד הפעילות הגופנית בכלל, ותרבות ההליכה ברגל בפרט.
• עידוד פעילות הפנאי, בקרב אוכלוסיות מבוגרות וצעירות.

העקרונות המנחים לתכנון ולהקמת השביל

לשביל הים נקבעו עקרונות מנחים בשלבי התכנון הראשוניים, כשבראש ובראשונה נקבעה גישה מעשית- פרגמטית, שעיקרה מיקומו של תוואי השביל. ההחלטות על מיקום נקודות עניין ואלמנטים לאורכו מתבצעות על בסיס הקיים בשטח, בעקבות התנסות בהליכה בשביל ובקרבה גדולה ככל שניתן לקו המים.

• ערכי היסוד של שביל הים הם השמירה על הסביבה, על בטיחות המטיילים ועל הרצף החופי;
• שימוש בתשתיות קיימות – חיבור שבילי חוף קיימים וטיילות עירוניות. יתר על כן, בכל תוואי שבו כבר ישנו שביל חופי מסומן תתקיים חפיפה בין שביל הים ובינו.
• יצירת שביל ושילוט מינימליסטיים למזעור ההשפעה על הסביבה והפגיעה בה.
• קרבה לים ככל האפשר ויצירת מעקפים מעניינים באזורים שאינם נגישים.
• מתן מידע למטיילים באמצעות אתר אינטרנט ואפליקציית ניווט ומידע בשטח ושימוש באמצעים אלה להעצמת חוויית המטיילים בשביל. אמצעים אלה יתרמו להנגשת מידע אודות השביל, יציינו אתרים ייחודיים לאורכו, יתייחסו לחי ולצומח, וכן יספקו מידע רלוונטי נוסף למטייל – בטיחות, מזג אוויר, מיקום גאוגרפי וכו'.
• השביל ישמש פלטפורמה לפעילויות חינוכיות, חברתיות וספורטיביות וליצירת מודעות ציבורית לגישה חופשית לחופים ולהגנה עליהם.
• שיתוף ומעורבות של קהילות חופיות כדי למקסם רווחים ותועלות אפשריות שלהן מהשביל, כמו גם שיפור תחזוקת השביל, ניקיונו והתרעה על מפגעים בו, בסיוע קהילות אלה.
• יצירת שותפויות עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, רשויות ממלכתיות, ארגונים לא ממשלתיים וגופי מחקר ואקדמיה.
• הנגשת השביל לפלחי אוכלוסייה רחבים ככל האפשר, והנגשת חלק מהשביל לבעלי מוגבלויות.
• הגבלה ואיסור על גישה מוטורית, אך עם זאת, שימוש בחניונים קרובים או הכשרה של חניונים כאלה הרחק מקו המים.
• שיקולי בטיחות במצבי ים שונים – גאות ושפל, סערות, מצוקים במצב בליה והתפוררות וכו'. לרשות המטיילים בשביל העושים שימוש באפליקציה ולרשות המבקרים באתר האינטרנט יעמוד מידע בטיחותי בטווח החופי והימי, ובכלל זה קבלת התראות על סכנות צפויות, סופות, גובה גלים, סכנות טביעה וכדומה.
• הצללת אזורי החניה והמנוחה תתבצע ככל הניתן באמצעות נטיעת עצים ואמצעים טבעיים, בכוונה למזער פגיעה נופית ואקולוגית.
• כללי התנהגות וקוד ערכי מקיים למטיילים ולמבקרים בשביל ייקבעו בהמשך לקראת חנוכת המקטע הראשון ויתורגמו לשפות זרות. בשטחי שמורות טבע ינהגו המטיילים בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים. הכללים והקוד יופיעו בהבלטה הן באתר האינטרנט והן באפליקציית השביל, כמו גם בחומרים פרסומיים אחרים.

שלבי ההקמה של השביל

פרויקט שביל הים מבוצע בארבעה שלבים עיקריים:

שלב א' – שנת 2016/17, תכנון ואפיון של השביל תוך גיבוש קונספטים ועקרונות תכנוניים; תכנון מפורט של קטע 'פיילוט' ניסיוני באזור חוף הכרמל; איתור ומגעים ראשוניים עם שותפים פוטנציאליים; הכנת חוברת מסכמת של שנת המיזם הראשונה;

שלב ב' – בשנים 19–2017 – יצירת שותפויות להקמת הפרויקט; גיוס משאבים להקמת ופיתוח השביל באמצעות אוניברסיטת חיפה וכן בעזרת גופים פילנתרופיים, קרנות ותורמים פרטיים; ביצוע הפיילוט בחוף הכרמל ותחילת הפרויקט בשטח המועצה האזורית מטה אשר בתמיכת קרן יק"א ומימון המועצה, הקמת אתר האינטרנט שיעלה לאוויר עם גמר הסימון בשני אזורי הפיילוט ושיתוך באפליקציית הניווט והמידע ווישטריפ;

שלב ג' – 2020-21 – הכנה ותכנון מפורט של השביל הארצי בתמיכת הקרן לשמירת השטחים הפתוחים ובביצוע החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת).

שלב ד' – החל מ 2022, ביצוע והשלמת של השביל, מראש הנקרה ועד חופי זיקים (כ־3 שנים).

מקטעים קיימים ומקטעים מתוכננים

240 הקילומטרים של שביל הים מתחלקים ל־20 מקטעים, מקצתם קיימים פיזית ומקצתם נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. הסימון הייחודי לשביל הים טרם בוצע בשטח, אם כי במקטעים אחדים ישנם סימונים של שבילי הליכה אחרים ובהם שביל ישראל. במהלך קיץ 2021, הקימה המועצה האזורית מטה אשר, תודות לסיוע נדיב של קרן יקא ובשיתוף פעולה מלא עם צוות שביל הים חלקים משמעותיים ממקטעים 1 ו 2 של שביל הים: מראש הנקרה ועד אכזיב ומדרום נהריה ועד צפון עכו (אזור שבי ציון ובוסתן הגליל).

מספר המקטע	מקטע	אורך בק"מ
1.	ראש הנקרה – נהריה	10
2.	נהריה – עכו (העיר העתיקה)	11
3.	עכו – מעקף המפרץ – שמורת עין אפק	11
	או – עכו – מעקף המפרץ – קריית חיים דרום	12
4.	שמורת עין אפק – דרך נחלי גדורה והקישון – חיפה תחתית, בת גלים	14
	או – קריית חיים דרום דרך פארק הקישון – חיפה תחתית, בת גלים	10
5.	חיפה בת גלים – חוף דדו דרום	8
6.	חוף דדו דרום – עתלית חירבת קרתא יסומן במסגרת פיילוט חוף הכרמל	10
7.	עתלית, חירבת קרתא – מעקף השייטת – חוף נווה ים	7
8.	חוף נווה ים – חוף נחשולים	8
9.	נחשולים – קיסריה, חוף האקוודוקט	11
10.	חוף האקוודוקט, קיסריה מעקף תחנת הכוח חדרה – גבעת אולגה (מפרץ בנימין בית חנקין)	11
11.	גבעת אולגה – נתניה צפון	11
12.	נתניה צפון (שושנת העמקים) – נתניה דרום (רמת פולג)	11
13.	נתניה דרום (רמת פולג) – הרצליה צפון (חוף סידני עלי)	12
14.	הרצליה (חוף סידני עלי) – נמל תל אביב	12
15.	נמל תל אביב – טיילת בת ים (צפון) סי-פאלאס	10
16.	טיילת בת ים (צפון) סי פאלאס – מעקף חולות פלמחים – חוף פלמחים	11
17.	חוף פלמחים – צפון נמל אשדוד	11
18.	צפון נמל אשדוד – מעקף נמל אשדוד – מרינה אשדוד	11
19.	מרינה אשדוד – צפון אשקלון	12
20.	צפון אשקלון – מעקף (כ־6 ק"מ) קצא"א – חוף זיקים	16
	סה"כ	240

ראו גם

• שביל סובב כנרת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שביל הים בוויקישיתוף

• סיור מצולם ב"שביל חופי הים התיכון" מאת אורי עתיר, באתר יוטיוב.
• מיזם חדש יאפשר צעידה לכל אורך חופי הים התיכון, כתבה בעיתון הארץ.
• שביל הים – הולכים ברגל לאורך חוף הים, אתר רשות הטבע והגנים.
• עידן יוסף, מקטע ראשון של "שביל הים" נחנך בראש הנקרה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 15 בפברואר 2022

סיכום תיעוד ההליכה לאורכו של "שביל הים", סרטון בערוץ "Uri Attir", באתר יוטיוב (אורך: 9:15)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33352289שביל הים