פנס קסם
פנס קסם (בלטינית: Laterna magica) הוא מכשיר אופטי המשמש להקרנת תמונות על מסך. פנס הקסם היה המקור למספר פיתוחים בתחום הקולנוע והאנימציה.
עקרון פעולה
עקרון פעולתו של פנס קסם זהה לעקרון הפעולה של מקרן שקופיות. המכשיר מורכב ממקור אור ומכלול של עדשות. אם מציבים תמונה שקופה למחצה בין מקור האור לעדשות ניתן להקרין את התמונה על מסך שמוצב במרחק מה מהמכשיר. העדשות משמשות לצורך מיקוד התמונה על המסך.
היסטוריה
פנס קסם נטול עדשות הומצא בתחילת המאה ה-15 על ידי ג'ובאני דה פונטנה, רופא איטלקי. לא ברור אם דה פונטנה בנה בפועל פנס קסם או שהוא הסתפק ברישום ההמצאה בספרו Liber Instrumentorum.
יש המייחסים את המצאת פנס הקסם לאתנסיוס קירכר, כומר גרמני, שתיאר בשנת 1671 באופן מפורט מקרן המבוסס על מנורת שמן. התמונות, שצוירו על זכוכית, הוקרנו על מסך, אשר הוצב במרחק של מטרים ספורים מהמכשיר. השאלה אם קירכר השתמש בהמצאה שלו בעדשות טרם הוכרעה.
מבין המפתחים הראשיים של פנס קסם בעל עדשות ראוי להזכיר את כריסטיאן הויגינס ההולנדי ואת תומאס רסמוסון ולגנשטיין הדני. האחרון היה גם זה שטבע את השם פנס קסם, ועסק בצורה נמרצת בהפצת המכשיר ברחבי אירופה.
פיתוחים שמקורם בפנס קסם
במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 רווח השימוש בפנסי קסם לצורך מופעים לקהל הרחב. מופעים אלו, שהיו אבות הקולנוע המודרני, נעשו על ידי בעלי מקצוע, אשר נדדו מעיר לעיר. הגרסאות הראשונות של מקרני הקולנוע, כמו למשל הזואטרופ, הזואופרקסיסקופ (zoopraxiscope) והפרקסינוסקופ היו מבוססים על פנס קסם. פרקסינוסקופ הבנוי מפנס קסם הומצא על ידי אמיל ריינו בשנת 1878, ושימש אותו כעבור 14 שנה לצורך מופע הקרוי תיאטרון חזותי. הזואופרקסיסקופ הומצא בשנת 1879 על ידי אדוארד מייברידג' במסגרת ניסוייו לרשום בעזרת מערך של מצלמות את תנועת הרגליים של סוס דוהר. המכשיר שימש אותו בהרצאות שנשא על ממצאיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פנס קסם |
19569503פנס קסם