שעלבים
 בית הכנסת המרכזי בקיבוץ לפני שיפוצו
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 190 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,921 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.0% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   שעלבּים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
שַׁעַלְבִּים הוא קיבוץ דתי מופרט המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל באזור השפלה ליד העיר מודיעין השייך למועצה אזורית גזר.
היסטוריה
היישוב הוקם בי"א באב ה'תשי"א (1951) על ידי גרעין הנח"ל "שלהבת" של בוגרי תנועת הנוער עזרא, על אדמות הכפר הערבי סַלְבִּית, ששכן במקום עד למלחמת העצמאות, ושימר את שמו של היישוב המקראי "שַׁעַלְבִים". היישוב שַׁעַלְבִים נזכר פעמים מִספָּר בתנ"ך, בתחילה בספר יהושע בנחלת שבט דן, בצורה "שַׁעֲלַבִּין"[3], ומאוחר יותר בספרי שופטים ומלכים[4].
מוצאו של אחד מגיבורי דוד המלך היה ב"שעלבים" – אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי[5].
היישוב נזכר גם בצורה "סעלב", כמקום מוצאה של אישה ושמה מרים ברת יעקוב, בשטר יהודי הכתוב ארמית ממדבר יהודה, המתוארך לשנת 140 לספירה[6]. היישוב נזכר על ידי אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), בצורה "סעלבה", כיישוב שהתקיים בתקופתו.
מטרת המייסדים הייתה להקים משק שמשלב בין הקפדה מלאה על שמירת מצוות התורה, ובין עבודה חקלאית עם ערכים חברתיים של שיתוף וחברות.
אחד הדגלים החשובים של הקיבוץ מראשיתו ועד היום היא ההקפדה על שמירת השמיטה ללא הזדקקות להיתר המכירה. הקיבוץ עמד בקשר עם גדולי הרבנים כגון החזון איש והרב שלמה זלמן אוירבך, כדי לא להזדקק למכירת הקרקעות, ולספק את היבול של השביעית במסגרת אוצר בית דין.
עד מלחמת ששת הימים סבלו תושבי היישוב והאזור כולו מפגיעות קשות מצד הלגיון הירדני שישב בסמוך. ב-1962 הוקמה ביישוב ישיבת הסדר בראשות מי שהיה אז רבו של הקיבוץ, הרב מאיר שלזינגר. בהמשך הוקמה על יד הקיבוץ קריית חינוך גדולה - קריית חינוך שעלבים, שכוללת מוסדות לימוד החל בגן הילדים וכלה בכולל ללימוד רבנות ודיינות.
ערך מורחב – מלחמת הטרקטורים
בשנת 1965, החלו הירדנים והישראלים לנסות להשתלט על שטחים בשטח ההפקר שהשתרע בין הקיבוץ לבין מוצבי הלגיון באזור לטרון. ההנחיה הייתה לחרוש כמה שיותר, כדי שהשטחים יישארו בידי ישראל. למרות שהייתה זו שנת שמיטה, יצאו חברי המשק הדתי לחרוש, ואף בשבת (פרשת נח תשכ"ו) קיבלו היתר לכך מהרב המקומי, הרב מאיר שליזנגר, ומהרב שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל. באותה שבת נפתחה אש לכיוון החורשים, והחריש משני הצדדים הופסק. אירוע זה קיבל את השם "מלחמת הטרקטורים"[7].
בזמן מלחמת ששת הימים נכנס היישוב לכוננות עליונה בשל סמיכותו לגבול עם הירדנים, אך בפועל לטרון נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות צה"ל, והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד רמאללה נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראליים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל 1967, נכתב: "מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו".[8] בעקבות פרסום הידיעה, הייתה תחושה של נס גדול בקיבוץ ובישיבה הסמוכה לו. אנשי היישוב נוהגים לציין את יום ירושלים, כ"ח באייר, גם כ"יום שעלבים", בו מודים לאל על נס ההצלה[9].
בה'תשנ"ד (1994) הוקם בסמיכות לקיבוץ היישוב הקהילתי נוף איילון.
בשנת 2010 מנה הקיבוץ כ-83 משפחות ובאותה עת החלו עבודות בנייה של שכונת הרחבה ליד הקיבוץ, ששמה "שעלבנים". השכונה, שקמה כהרחבה לקהילה של הקיבוץ, החלה להתאכלס במהלך שנת 2011, ונכון ל-2019 גרות בה 130 משפחות.
רב הקיבוץ ושכונת ההרחבה הוא הרב אהרן מרצבך.
מוסדות חינוך
- ערך מורחב – קריית חינוך שעלבים
בשטח הקיבוץ שוכנת "קריית החינוך שעלבים" הכוללת מוסדות תורניים רבים, בהם - ישיבת ההסדר שעלבים ובה גם כולל אברכים וכולל דיינות, הישיבה הקטנה הלאומית דרך חיים, הישיבה תיכונית שעלבים, חטיבת ביניים, מכללה לחינוך, מרכז לבני חו"ל, מכון להוצאת ספרים ע"ש שלמה אומן, המוציא לאור כתבים שנעלמו ומהדיר ספרים ישנים, אוצר ספרים, אולפנה לבנות, תלמוד תורה "דביר", בתי הספר "שלהבת - בנים" ו"שלהבת - בנות", גנים ומעונות לפעוטות וילדים.
בקיבוץ פעל בעבר סניף של תנועת הנוער עזרא וכיום פועל בו סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
בית הכנסת העתיק
בשנת 1948, בעת חפירת שוחות הגנה סמוך לקו הירוק, נחשפו שרידיו של מבנה עתיק. את החפירות ערך אלעזר ליפא סוקניק. חזית המבנה נמצאה פונה לכיוון צפון-מזרח. בתוך המבנה נמצאו שרידי פסיפס וכתובת שומרונית שנוסחה: "ה' ימלך עולם ועד" (לפי הנוסח השומרוני לשמות, ט"ו, י"ח). בקטע אחר מתוארת מנורת שבעת הקנים ותיאור פשטני של הר, אל נכון הר גריזים. על פי כיוונו של הבניין, אל הר גריזים, ויתר הסממנים, מדובר בשרידי בית כנסת שומרוני בן המאה ה-4 עד ה-6.
הפסיפס נמצא כיום במוזיאון השומרוני הטוב.
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח
- מרדכי עמנואל, השבת בשעלבים, תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של הקיבוץ
- יום שחרור ירושלים ויום שחרור שעלבים, אתר דתילי
שעלבים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ב.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ה; ספר מלכים א', פרק ד', פסוק ט'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ג.
- ^ ראו: א' אשל, ח' אשל וע' ירדני, שטר משנת ארבע לחורבן בית ישראל, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 5-24.
- ^ זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 13-14
אריה יצחקי, עמק איילון ואתריו, נתניה: תש"ן, עמ' 113
שפי גבאי, "עמק איילון שוב הפך שדה קרב", דבר, 1 בנובמבר 1965, עמ' 2 - ^ זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47
- ^ אביאל הלוי, הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים", באתר הקול היהודי, 7 במאי 2013
| ||||||||||||
35990159שעלבים