אגודת משוטטים ארץ-ישראלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אגודת המשוטטים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"עין משוטטים" בנחל שיח המנציח את שמה של האגודה

אגודת משוטטים ארץ-ישראלית (אמא"י) היה שמן של מספר קבוצות מטיילים שפעלו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ציוני דרך

הקבוצה הראשונה הוקמה בחיפה ב-1916 בשם "אגודת המשוטטים" על ידי פנחס כהן, המורה לטבע בבית הספר הריאלי. עם חברי האגודה נמנו תלמידיו של כהן מבית הספר, ובהם: זאב וילנאי, יעקב דורי ואורי קיסרי. ב-1919 נוסדו אגודות נוער דומות ביפו ("מכבי הצעיר") ובתל אביב ("הרצליה") שהחלו לשתף פעולה עם הקבוצה מחיפה, ומהן צמחה "הסתדרות הצופים בארץ ישראל" (כיום הצופים העבריים).[1]

ב-1924 קמה קבוצת משוטטים בירושלים, וב-1927 הפכה לאגודה ארצית. בין חברי האגודה הירושלמית נמנו בין השאר: דוד בנבנשתי, נתן שלם, עזריאל ברושי, בן-ציון לוריא וחיים ברגר. שנתיים אחר כך הצטרפה אליה "קבוצת המשוטטים" למבוגרים שהוקמה בחיפה על ידי פנחס כהן, ושתי הקבוצות נקראו "אגודת משוטטים ארץ-ישראלית" (אמא"י). הרוח הפעילה באגודת המשוטטים התל אביבית היה חיים ברגר[2], שהיה יחד עם חברים נוספים מהקבוצה בין מייסדי מכון אבשלום. הקבוצה התל אביבית הייתה הראשונה מבין הקבוצות שארגנה טיולים לעבר הירדן ולסוריה. הקבוצה החיפאית, שהרוח החיה בה היו יוצאי מרכז אירופה הייתה הראשונה שארגנה טיול הליכה לאירופה.

דוד בנבנשתי ונתן שלם שהיו מהפעילים בקבוצה הירושלמית היו ממקימי יד יצחק בן-צבי שהוקמה על סמך רעיונות שהתגבשו בקבוצת המשוטטים.

יעדים ופעולות

את מטרת הטיולים בטבע תיאר נתן שלם בשנת 1927:

"הטיולים כחלק מן הספורט מפתחים את השרירים, מסייעים להתגבשותם של האופי והרצון, והחינוך הפיסי המתקבל על ידי השיטוט בהרים הוא הטהור והנשגב שבכל החינוכים הפיזיים. הצלחתו של חינוך זה תלויה בהרבה בסיפוק הדרישה האינטלקטואלית המתקבלת ממגוון השיטוט בהרים ובעמקים מפתח את הרגשות ומעורר את המחשבות, והוא מראה בעליל את הקשר העז והאורגני שבין הטבע, מדעיו ותולדותיו, עד שיכולים אנו לומר בבטחה, כי בית הספר של המרחב משלים באופן הרמוני את הקתדרה של המדע. בית ספר כזה שואפת להיות אגודת המשוטטים"

מטרות האגודה על פי התקנון משנת תרצ"ד (1934) היו: "הכרת הארץ וחקירתה: הפצת ידיעת הארץ בציבור הרחב" על ידי "עריכת טיולים וסיורים, ייסוד תחנות מדעיות, הוצאת עיתון וחוזרים... אשר ישמשו כלי מבטא למטרות האגודה ולפעולותיה, סידור אוספים גאוגרפים, טבעיים, ארכאולוגים ואתנוגרפים ועוד. סידור טיולים עממיים והרצאות בידיעת המולדת, לחברים ולקהל הרחב. להסב את תשומת לב השלטונות והמוסדות המוסמכים לצורך בהכשרת הארץ לטיולים וסיורים על ידי טיפול בדרכים עזובות ושוממות, קביעת ציונים לסימון המקומות ההיסטוריים והיישובים הקיימים".

המשוטטים קיימו טיולים רגליים לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל המנדטורית, וגם בעבר הירדן, סוריה, לבנון. בנוסף קיימו סמינריונים והרצאות שבועיות בנושאי היסטוריה, טופוגרפיה ועוד. חלק מן הטיולים שימשו הסוואה לאנשי ההגנה לעריכת סיורים ותצפיות. מאורעות 1939-1936 גרמו להפסקת הפעילות של אגודת המשוטטים הארצית, אך בתל אביב המשיכו להתקיים מוקדי פעילות של המשוטטים עד שנות ה-50 של המאה ה-20 המוקדמות ובחיפה עד שנות ה-70. טיולי המשוטטים התאפיינו בשילוב של הליכה רגלית עם חקר המקומות והאתרים על כל היבטיהם.

טיולים במתכונת דומה התחילה לערוך החברה להגנת הטבע סמוך לייסודה והם נמשכים עד היום (2010).

ספרות

את רשמיהם מהסיורים תיעדו המשוטטים בבמות שונות. מאמריו של נתן שלם התפרסמו בעיתונים הארץ, הבוקר, דבר ובירחונים שונים. ספרם של דוד בנבנשתי ופנחס כהן מורה דרך בארץ ישראל הופיע ב-1937 וכלל מלבד פרקי מבוא והדרכה למטייל, כ-200 הצעות לטיולים "מראש החרמון בצפון ועד בואך מדבר סיני בדרום, ומשפת-הים במערב ועד גבול סוריה במזרח". הספר הוגדר בעת הופעתו כ"ספר כל בו לידיעת ארץ ישראל", ובשנות ה-40 הוא שימש את אנשי הפלמ"ח במסעותיהם. זאב וילנאי הקדיש את ספרו "חיפה בעבר ובהווה" לפנחס כהן ותיאר בספר את הטיולים ואת האווירה בהם.

מעיין "עין משוטטים" בנחל שיח שבכרמל מנציח את האגודה.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0