ורנר הייזנברג
 | |
| לידה | 5 בדצמבר 1901 |
|---|---|
| פטירה | 1 בפברואר 1976 (בגיל 74) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לפיזיקה בשנת 1932 |
| תרומות עיקריות | |
| יצירתה של מכניקת המטריצות, עקרון אי הוודאות | |
ורנר קרל הייזנברג (בגרמנית: Werner Karl Heisenberg; 5 בדצמבר 1901 – 1 בפברואר 1976) היה פיזיקאי גרמני וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932. היה שותף בכיר בפרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית. ידוע במיוחד בזכות עקרון אי הוודאות הנקרא על שמו.
ראשית חייו
ורנר הייזנברג נולד ב-1901 בוירצבורג שבצפון בוואריה. למד פיזיקה במינכן יחד עם ידידו וולפגנג פאולי, בהדרכת ארנולד זומרפלד, מגדולי התאורטיקנים של זמנו. משם עבר לגטינגן, והלאה לקופנהגן, שם נעשה בשנת 1922 תלמידו של נילס בוהר.
עבודתו על מכניקת הקוונטים
בשנת 1925 פיתח הייזנברג יחד עם מקס בורן ופסקואל יורדן את מכניקת המטריצות שהפכה לאחד היסודות למכניקת הקוונטים. כעבור זמן קצר הציעו ארווין שרדינגר ופול דיראק גישות חלופיות, והראו כי גישותיהם זהות ביסודן לגישתו של הייזנברג. עבודתו זו זיכתה אותו בפרס נובל לפיזיקה ב־1932.
בשנת 1927 פרסם הייזנברג תגלית חשובה נוספת, את עקרון האי-ודאות, הקרוי על שמו. ב-23 בפברואר הוא תיאר אותו במכתב לוולפגאנג פאולי, וכעבור כחודש שלח מאמר מדעי לפרסום.[1] הייזנברג הוכיח כי יש זוגות של משתנים (הקרויים "צמודים"), המתייחסים לתכונות של מערכת קוונטית. זוגות אלה מאופיינים בתכונה מיוחדת במינה, שלא הייתה דומה לעולם שלפני מכניקת הקוונטים: ככל שמצבו של אחד המשתנים בזוג כזה ידוע בוודאות גבוהה יותר, כן מצבו של בן זוגו ידוע בוודאות מועטה יותר. לדוגמה, ככל שמקומו של אלקטרון ידוע בדיוק רב יותר, כן התנע שלו ידוע במידה פחותה של דיוק. הייזנברג קבע כי אין זו בעיה של מדידה, שאולי תיפתר עם שכלול השיטות והמכשירים, אלא זו תכונה בסיסית ומהותית של הטבע. עקרון האי-ודאות השפיע עמוקות על הפיזיקה ועל הפילוסופיה של הדעת. העיקרון משפיע בצורה ניכרת רק על מדידות בסדר גודל של קבוע פלאנק, והשפעתו זניחה בסדרי גודל גדולים יותר.
תחת השלטון הנאצי
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוטרד הייזנברג על ידי גורמים נאציים שכינו אותו "יהודי לבן" ותקפו אותו על שלימד את "הפיזיקה היהודית" שהייתה מזוהה עם אלברט איינשטיין, הנוגדת את הפיזיקה הגרמנית של פיליפ לנארד. לבקשתו, נערכה בדיקה על ידי היינריך הימלר מפקד האס אס, והלה טיהר את שמו בעיני הנאצים, דבר אשר הפסיק את ההתקפות עליו.
בתחילת מלחמת העולם השנייה בחר הייזנברג להישאר בגרמניה, לטענתו, ממניעים פטריוטיים. נילס בוהר התאכזב קשות מצעדו של הייזנברג ולא הסתיר זאת. למרות זאת, במשך תקופת מלחמת העולם השנייה היו חילופי מכתבים בין השניים. בשנות מלחמת העולם השנייה עמד הייזנברג בראש מכון הקייזר וילהלם לפיזיקה באוניברסיטת הומבולדט בברלין, והיה שותף לתוכנית הגרמנית לפיתוח נשק גרעיני. ב-4 ביוני 1942 נפגש הייזנברג עם שר החימוש הנאצי אלברט שפר לגבי אפשרויות פיתוח נשק גרעיני והציג בפני שפר את הקשיים הטכנולוגיים לפתח נשק גרעיני עקב הזמן הרב והחומרים הרבים הנדרשים למשימה. שפר ציין ביומנו שהייזנברג אמר שיש באירופה רק ציקלוטרון אחד קטן, הנמצא בפריז, דבר אשר יקשה מאד על שימוש בו תחת מעטה סודיות. בעקבות פגישה זאת, הורחק הייזנברג מעבודה על תוכנית הגרעין הנאצית והתרכז במחקר תאורטי על שימושים באנרגיה גרעינית.
לאחר המלחמה נראה היה כי תפקידו במאמץ המלחמה הנאצי שנוי במחלוקת, במיוחד בשאלה מדוע העריך שגרמניה לא תוכל טכנולוגית לייצר פצצה גרעינית. ראיות של צבא בעלות הברית, אשר עקבו בשלב מסוים אחרי תוכניות הגרעין של גרמניה, מציגות הקלטה של הייזנברג בה הוא אומר בשיחת טלפון לאנשי המפלגה הנאצית כי דרושות טונות של אורניום לשם פיתוח פצצה אחת, לכן אין פיתוח הפצצה אפשרי בזמן כה קצר. הביוגרף של הייזנברג טען שהייזנברג עשה כמיטב יכולתו לשבש את התוכנית לפיתוח פצצה אטומית גרמנית, ועל כן העריך שהדבר בלתי ישים. אבל היו שאמרו, לדוגמה, ג'רמי ברנשטיין בספרו "מועדון האורניום של היטלר", כי עשה כמיטב יכולתו לקדם את פצצת הגרעין הגרמנית, והתוכנית נכשלה רק בגלל העדר אמצעים, ובגלל גישה תאורטית שהוכחה כחסרת תוחלת. נילס בוהר, מורהו וידידו של הייזנברג, ציין שהתרשם בפגישתו איתו במהלך המלחמה כי הלה היה נלהב ביותר מהרעיון לקדם את פצצת האטום הגרמנית.
לאחר המלחמה
לאחר הניצחון על גרמניה, עצרו האמריקאים עשרה מבכירי הפיזיקאים הגרמנים, בתוכם הייזנברג, ושיכנו אותם בחווילה (Farm Hall) באזור קיימברידג' באנגליה. הפיזיקאים נעצרו במטרה למנוע מהרוסים לשים עליהם את ידם ובמיוחד למנוע ממידע על פרויקט הגרעין לדלוף עד תום המלחמה נגד יפן. הפיזיקאים זכו ליחס טוב שכלל מגרשי טניס ופסנתר, ומתקני ציתות עקבו אחרי השיחות ביניהם. אין בתמלולים של השיחות עדות לכך שהייזנברג או הפיזיקאים האחרים ניסו לשבש את תוכנית הגרעין הנאצית. לעומת זאת, יש בתמלילים עדות לכך שהייזנברג היה מודע למדיניות הרצח הנאצית.
אחרי המלחמה התמנה הייזנברג למנהלו של מכון מקס פלאנק לחקר הפיזיקה, והקדיש את רוב זמנו לעיון בשאלות הפילוסופיות העולות ממכניקת הקוונטים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורנר הייזנברג |
- ורנר הייזנברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
BioCast - אלף אישים באלף שניות: ורנר הייזנברג, באתר iCast, 5 במאי 2011
הערות שוליים
- ^ February 1927: Heisenberg's Uncertainty Principle - באתר החברה האמריקאית לפיזיקה
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ורנר הייזנברג23136654