הפלה מלאכותית
| תחום | מיילדות |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/252560 |
| DiseasesDB | 4153 |
| MeSH | D000028 |
| MedlinePlus | 002912 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | O04 |
הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי. אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים נקרא הפלה טבעית, ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא מות עובר תוך רחמי.
סיבות להפלה מלאכותית
ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם:
- מלכתחילה ההיריון לא היה רצוי.
- בעיה תורשתית או התפתחותית שהתגלתה בעובר.
- גילוי סכנה לבריאות האישה ההרה.
- חוסר יכולת של האם (פיזית או נפשית) או המשפחה לגדל את הילוד.[1][2]
דרכים לביצוע הפלה מלאכותית
כבר בימי קדם היו ידועות שיטות הפלה מלאכותית, אם כי הסיכון שבהן היה רב. הדרכים לביצוע הפלה היו החדרת מכשירים חדים, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ואף שיקויים (סמים) שהיו אמורים לבצע הפלה.
כיום יש מספר טכניקות ביצוע הפלה מלאכותית, שבחירה ביניהן מושפעת בעיקר מגיל ההיריון. ההליך הרפואי מתבצע בדרך כלל במרפאת הפלות.
טיפול תרופתי
ערך מורחב – הפלה תרופתית
עד לשבוע השביעי של ההיריון (49 יום), ניתן להפסיק את ההיריון באמצעות טיפול תרופתי כדוגמת מיפפריסטון (מיפג'ין) + מיזופרוסטול (ציטוטק).[3]
בישראל ניתן לקבל טיפול תרופתי להפסקת היריון בבית חולים או במרפאה פרטית מאושרת, לאחר אישור של ועדה להפסקת היריון.[4] הליך זה מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, נוטלת האישה 3 כדורים של מיפפריסטון (מיפג'ין), החוסמים את פעולת ההורמון פרוגסטרון שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאישה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האישה שבה לבית החולים לאשפוז יום, במהלכו היא נוטלת שני כדורים של מיזופרוסטול (ציטוטק) שמכילים פרוסטגלנדין. כדורים אלו גורמים לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. ההליך אינו פולשני ופחות טראומטי לגוף מגרידה. הוא אינו כרוך בהרדמה מלאה. האישה עשויה לסבול מבחילות וכאבי בטן כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד. לאחר 14–21 יום מנטילת המיפג'ין, על האישה לחזור לבית החולים לביקורת ובדיקת אולטרה סאונד על מנת לוודא שהרחם נקי.
עוד טיפול תרופתי לסיום היריון הוא באמצעות מתותרקסט (methotrexate), תרופה שמשמשת גם לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות ממאירות. תרופה זו מפריעה לתהליך התחלקות מהירה של תאים, ולכן גם פועלת לסיום ההיריון, בלי תלות במיקום ההיריון. מסיבה זו, תרופה זו משומשת בעיקר לסיומם של היריונות אקטופיים (חוץ רחמיים).
גרידה
הרחבה וגרידה (Dilation and curettage) היא הליך גניקולוגי כירורגי קצר נפוץ לביצוע הפלה מלאכותית.[5] ההליך עצמו מתבצע בחדר ניתוח תחת אחד ממגוון של סוגי הרדמה, הכוללים הרדמה כללית, מקומית, אפידורלית,[6] טשטוש, ספינלית, ועוד.
תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למכשור. מקובל לעשות זאת בתהליך הרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב היגרוסקופי המתרחב בהדרגה (כמו הלמינריה שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם.[5][7] לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההיריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרה סאונד לוודא שכל תוכן ההיריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות.[8] הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת, לרוב, להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום. עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה אנטיביוטית.[9][10]
ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.
שאיבה
הליך השאיבה וגרידה הוא הליך שגורם לפחות טראומה פיזית מאשר תהליך גרידה, ולכן גם לסיכון מופחת, ולכן שאיבה בשאיפה או בוואקום הוא ההליך הנפוץ ביותר בעולם כיום, והחליף את תהליך ההרחבה והגרידה. שיטה זו נחשבת אחת השיטות הבטוחות והיעילות ביותר לסיום היריון בשלבים מוקדמים (עד 12 שבועות), וניתן להשתמש בשיטה עד 18 שבועות של היריון. בהריונות מתקדמים יותר ניתן להיעזר לעיתים בהליך זה, אך ישנם הליכים אחרים המתאימים יותר.
לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוחדרת אל חלל הרחם קנולה המחוברת למשאבה, באמצעותה נשאב התוכן של הרחם, או צינור וואקום (שיטה זו משמשת בעיקר במקרים של הפלה טבעית שלא הושלמה, או מות העובר, בהם יש צורך נוסף לפנות את תכולת הרחם). גרידה עדינה מתבצעת בהליך זה רק כדי לוודא את שלמות ההליך.
הפלה באמצעות זירוז לידה
בהפלה יזומה בשליש השלישי, בהם טיפול תרופתי או שאיבה אינם מתאימים, ניתן לגרום לזירוז לידה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, ולכן לאתחול תהליך הלידה באופן מלאכותי. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; שם מסחרי "ציטוטק" – cytothec).
בציטוטק משתמשים במתן וגינלי מדי מספר שעות עד לתחילתה של ההפלה. כשצוואר הרחם מתרחב, תוכן הרחם נפלט החוצה. בהפלה זו אין צורך בהרדמה כללית או אזורית, והיא מתבצעת בחדרה של הפציינטית במחלקת נשים בבית החולים.
תופעות לוואי המקושרות לשיטה זו הן תוצאה מפעולת הציטוטק בגוף, הכוללות חום והפרעות למערכת העיכול.
הפלה לא בטוחה
- ערך מורחב – הפלה לא בטוחה
הפלה לא בטוחה היא הפלה המבוצעת בתנאי תברואה ירודים או על ידי אנשי צוות לא-מיומנים. זהו הליך מסכן חיים. בכל שנה מתרחשות כ-25 מיליון הפלות לא בטוחות, רובן (כ-97%) במדינות מתפתחות. אחת השיטות הנפוצות להפלה לא בטוחה היא החדרת חפץ חד לרחם, בדרך כלל קולב מתכת או מסרגה, הגורמים לקרע בשק השפיר.
תפוצת הפלות
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הפניות לוועדה להפסקת היריון בישראל הוא 7.7 לכל 1,000 נשים בגיל הפריון ב-2020, לעומת 18.6 בשנת 1988. באנגליה וולס השיעור המקביל עמד על 16.2, בארצות הברית על 13.2, בגרמניה 5.6 ובפינלנד 8.2.[11]
שיעור ההפלות החוקיות משתנה מאוד בין מדינות שונות. בקצה העליון נמצאות גיאורגיה עם שיעור הפלות של כ-40 לכל 100 לידות חי, ובולגריה, רוסיה, בריטניה, שוודיה וצרפת עם מעל 30. לעומת זאת, בפולין השיעור עמד על 0.1, בישראל על 8.9, ובסלובקיה, שווייץ, אירלנד וגרמניה עמד השיעור על בין 10-13 הפלות כל 100 לידות חי. הממוצע של האיחוד האירופי בשנת 2021 עמד על 21 הפלות לכל 100 לידות חי.[12]
השפעת הפלות על בריאות הנפש
מחקרים רבים מצאו באופן עקבי שהפלה מלאכותית אינה מגבירה את הסיכון לבעיות נפשיות יחסית ללידה בהריון לא מתוכנן. סקירה של Coleman שפורסמה בספטמבר 2011 הגיעה למסקנה שונה, לפיה הפלה מגדילה את הסיכון אצל נשים לבעיות נפשיות ב-81% וכי 10% מבעיות בריאות הנפש אצל נשים מיוחסות להפלות. חוקרים רבים הטילו ספק באמינות מחקר זה ומצאו בו שגיאות ומידע מוטעה.[13]
הפלות ומוסר
- ערך מורחב – היבטים מוסריים של הפלות מלאכותיות
סביב השאלות המוסריות והאתיות הכרוכות בהפלה מלאכותית ניטש ויכוח עז במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה ואחדות ממדינות אירופה. מתנגדי ההפלות טוענים שהפלה היא רצח של יצור אנושי. לטענתם, העובדה שהעובר מתפתח בגוף האישה אינה נותנת לה בעלות על חייו. מנגד, תומכי ההפלות טוענים שזכות האישה על גופה חלה גם על ההיריון המתפתח בתוכה. לשיטתם, העובר אינו אדם עד שייוולד, ובמיוחד כל עוד אין לו יכולת קיום מחוץ לרחם. ישנה אסכולת ביניים הסבורה כי בשלבים המוקדמים של ההיריון אין לעובר עדיין מודעות, ולכן יש להתיר הפלות, אבל בשלבים מאוחרים יותר, כאשר העובר כבר מפותח, יש לראות בו יצור אנושי הזכאי להגנה.
ההתנגדות דתית להפלה משתמשת לפעמים בביטוי לשחק את אלוקים כשלילת הלגיטימיות של הפלה המפרה את עקרון קדושת החיים. בישראל, אחד מהארגונים הפעילים נגד הפלות הוא אגודת אפרת, הפועלת להניא נשים יהודיות מלעשות הפלה, בצידוקים מוסריים, ומסייעת להן לעמוד בעלות גידול התינוקות.
חוקיות ההפלות ומימונן בידי המדינה
דוח האו"ם על חוקיות הפלות 2017[14]
בשנת 1920 הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.[16] ב-1935 הייתה איסלנד למדינה השנייה. עם זאת, ברית המועצות החזירה את האיסור על הפלות בשנת 1936, למעט מקרים רפואיים חריגים. האיסור בוטל בשנית בשנת 1955.[17]
ישראל
בישראל, עד שנת 1977 חלה פקודת החוק הפלילי מ-1936, שקבעה איסור על ביצוע הפלות, אולם המילים "בניגוד לחוק" פורשו כקובעים שהפלה שנעשתה בתום לב, בבית חולים, לשם שמירת בריאותה הגופנית או הנפשית של האשה, איננו נחשב לעבירה. בנוסף, הוראת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שלא להעמיד לדין רופאים שבצעו הפלות, אלא אם פעלו ברשלנות.[18] בשנת 1977 שונה החוק, וכיום מותר בישראל לבצע הפלות ממספר סיבות: גיל האישה (מתחת ל-17 ומעל 40), היריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין; הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי.[19] בשנת 2014 הוכנס לסל הבריאות מימון הפלות לנשים עד גיל 33, גם כאשר אין צורך רפואי בהפלה.[20]
המחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל
מחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל קיימת עוד מראשיתה של המדינה. בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה היה בתוקף "חוק ההפלות" הבריטי, שאסר ביצוע הפלות באופן גורף ומוחלט.[א] המדיניות בפועל הייתה של אי התערבות. נשים המשיכו לבצע הפלות ורופאים ביצעו אותן בלי התערבות של גורמי האכיפה[21]
לפני הקמת המדינה לא הייתה מקובלת העמדה הרואה באישה גורם בעל מקום מרכזי בהחלטה להפסיק הריון. התפיסה השלטת הייתה שהפלה היא התנהגות נשית לא אחראית המתנכרת לצרכים הלאומיים. בשיח שהתנהל היו אמירות המצביעות על שיתוף פעולה בין "נשים חסרות אחריות" לבין "רופאים רודפי בצע". השיח על "נשים אמידות" המבצעות הפלות במחתרת היה חלק מהשיח ההגמוני ב-שנות ה-1950[21]
היה גם שיח דמוגרפי פוליטי, שייעודו השגת "רוב יהודי במדינת ישראל". שיח זה נתמך בטיעונים שהדגישו את "האיום הדמוגרפי" על העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה ואת חשיבות השמירה על המשכיות המשפחה היהודית[22]
יחס היהדות להפלות
- ערך מורחב – מעמד העובר בהלכה
בתורה יש התייחסות להפלה רק כאשר זו תוצאה של קטטה שבה נפגע העובר. גם במשנה ובתלמוד אין התייחסות להפסקת היריון,[23] ובסיס לדיון מאוחר יותר הוא המשנה:
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו.
יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ.
רש"י אומר על כך: "כל זמן שלא יצא לאוויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו". הרמב"ם מנמק הלכה זו באמצעות "דין רודף" (אף שבתלמוד נדחה נימוק זה): "הורו חכמים, שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה... מפני שהוא כרודף אחריה להורגה" (הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'). וכן פסק להלכה ר' יוסף קארו בשו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'. מכל מקום המשנה אינה מתייחסת במפורש למקרה שבו העובר אינו מסכן את האם בעת הלידה. התלמוד מזכיר את הפלת העוברים כמעשה שגוי מתחייב בגינו מיתת בית דין כדין רוצח: "משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו".[24] מכאן נלמד גם שהפלה אינה חמורה כרצח, שהרי יהודי אינו מתחייב בגינה מיתת בית דין.
הפוסקים העוסקים בסוגיה זו לומדים את האיסור על הפלה באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהן[דרוש מקור]. בין הפוסקים יש דעות שונות ביחס לתקופות שונות של ההיריון. יש השוללים את ההפלה החל מהרגע הראשון להיריון, ויש הנוטים להקל בראשית ההיריון, על סמך דברי התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ט עמוד ב') "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (כלומר: בארבעים הימים הראשונים של ההיריון העובר נחשב כמים).[25] יש המקלים ופוסקים שעד תום שלושה חודשים מתחילת ההיריון אין איסור מדאורייתא על ההפלה, אף זאת על-פי הנאמר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ח' עמוד ב'): "וכמה הכרת עובר ... שלשה חדשים".
הרב יאיר חיים בכרך, מרבני המאה ה-17, הקל באיסור הפלה מלאכותית ומצא לה היתר בנסיבות מסוימות.
הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה העשרים, קבע שאיסור רציחה מ"לא תרצח" חל גם על עובר, ואסור להורגו, אלא רק לשם הצלת אמו, ונימוקו (בספרו "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב') "מכיוון שהוא לאו נפש גמור, כי חייו תלויים בחיי אמו, לכן הוא נחשב לרודף את אמו יותר ממה שהיא רודפת אותו, ולכן רשאים להורגו כדי להציל אותה", אבל ללא צורך זה "ברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר, בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי טאי-זקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה[26]".
פוסקים אחרים בני זמננו, בהם הרב אליעזר ולדנברג, מקלים יותר וסוברים שאין דין של רציחה בעובר, וניתן לאפשר הפלה במקרה שהאישה נזקקת לכך מאוד מסיבות נפשיות או רפואיות וכן במקרה שהוולד סובל מפגם קשה.
הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה משה עמאר והרב יונה מצגר, יצאו בתחילת 2013 בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות".[27]
לפי דברי ויינפלד, שתי האסכולות העיקריות עליהן מתבסס הדיון בנושא הפלות ביהדות הן היותו של העובר חלק מהאם בלבד ועל כן היא היחידה שיכולה להחליט האם לבצע את ההפלה או לא, או שמא העובר הוא ישות בפני עצמה והאם אינו גורם הסמכות הבלעדי עליו.[28]
בעת דיוני הכנסת בנוגע לחוק, נידונו רבות הגישות השונות בתוך המשפט העברי, כפי שהן משתקפות לעיל. כלל הדעות הוצגו בסופו של דבר נוצרה מעין פשרה, ניתן להפסיק היריון אך רק באישור ועדה.[29]
בהלכה, הדיון בסוגיית הפסקת ההיריון מתמקד בעיקר בשאלה מעמדו של העובר – והאם הוא נחשב כאדם חי. מכאן התפתחה האמירה ש"הפלה זה רצח", המשמשת לעיתים לתעמולת המתנגדים, לאמור: זכות האישה על גופה איננה גוברת על חובותיה המוסריות כלפי הזולת ועל האיסור להרוג נפש, ואף שאין מדובר ברצח (גם לא בדין התורה) – אותה זכות נגמרת במקום שבו מתחילה הפגיעה באחר[30]
הגישה היהודית להפלות שונה מגישות אחרות. התפיסה הקתולית למשל מתייחסת לעובר כישות עצמאית עם מעמד זהה לכל אדם, ולכן ההפלה מושווה לרצח, ומאידך הגישה הרומית מתייחסת לעובר כחלק מגופה של האם ומתירה לה לפגוע בו. ביהדות העובר מוגדר כישות עצמאית, אך עם מעמד נמוך יותר מאדם שנולד, ולכן האיסור על הריגתו חלש יותר ואינו נחשב כרצח. ההכרעה המעשית בעניין ההפלות מורכבת הרבה יותר ומותנית בגיל העובר ובעילת ההפלה, ככל שההיריון "צעיר" יותר והעובר אינו מפותח מספיק, וככל שהעילה חזקה יותר – כך ניתן יהיה להתיר את הפסקת ההיריון ביתר קלות למרות שההלכה אינה מתירה הפלה באופן גורף, היא מאפשרת הפלה בתנאים מסוימים. כך למשל, כאשר פוסק מרגיש שהוא אינו יכול להתיר הפלה, הוא עשוי להכיר בשיקול של שברון הלב שתגרור פסיקתו[30]
המקור הראשון במקרא בנוגע לסוגיית ההפלה מצוי בבראשית ט, ו, שם מצווים בני נח: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”. בסנהדרין נז ע”ב, הפסוק מתפרש כאיסור נגד הפלת עובר. בסנהדרין נט ע”א, מורחב האיסור על בני נח גם לישראל. יש אף מי שסובר שהפלה היא עבירה על “לא תרצח”[31]
בשמות כא, כא-כג, מתוארת קטטה שבמהלכה אחד הצדדים פוגע באישה הרה. אם העובר מת, הפוגע נדרש לשלם נזק לבעל; אבל אם האישה מתה, הוא נידון כרוצח. על פי ההבחנה הזו נראה כי המעמד ההלכתי של העובר והאם אינו זהה. במשנה אהלות ז, ו, מובא שאם חיי האם נתונים בסכנה במהלך הלידה, חובה להפיל את העובר כדי להציל את חיי האם, משום שחיי האם קודמים. עם זאת, אחרי שיצא רוב העובר, אסור להרוג את העובר כדי להציל את חיי האם, משום ש”אין דוחין נפש מפני נפש”[31]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גרידה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפלה מלאכותית |
- ועדות להפסקת היריון באתר משרד הבריאות – כולל נהלים ומידע על הגשת בקשות.
- הפלה מלאכותית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הפלה מלאכותית, דף שער בספרייה הלאומית
מאמרים הלכתיים
- אברהם שטינברג, הערך "הפלה", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר
- מאמרים על הפלות שפורסמו בכתב העת אסיא
- הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת
- הרב אליעזר מלמד, הלכות הפסקת הריון באתר פניני הלכה
ביאורים
- ^ סעיף 58 מצוטט אצל "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות" בריאות הציבור 17 (4) 427, 437 (התשל"ד) (להלן: "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות")
הערות שוליים
- ^ Ellen W. Freeman, Abortion: Subjective Attitudes and Feelings, Family Planning Perspectives 10, 1978-05, עמ' 150 doi: 10.2307/2134301
- ^ Lack of support for parenthood main reason why women have abortions, The Irish Times, Oct 16, 2001 (באנגלית)
- ^ מידע על התרופה
- ^ מיטל יסעור בית-אור, עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה, באתר ynet, 25 בינואר 2011
- ^ 5.0 5.1 The D&C (Dilation and Curettage) Procedure, WebMD (באנגלית)
- ^ Dilation and curettage (D&C) for dysfunctional uterine bleeding, archive.is, 2007-10-21
- ^ אדי ויסבוך, הפלה, באתר www.clalit.co.il
- ^ Jian Qiu, Yunfeng Fu, Jiewei Xu, Xiaohong Huang, Analysis on clinical effects of dilation and curettage guided by ultrasonography versus hysteroscopy after uterine artery embolization in the treatment of cesarean scar pregnancy, Therapeutics and Clinical Risk Management Volume 15, 2019-1, עמ' 83–89 doi: 10.2147/tcrm.s184387
- ^ נשים לגופן | גרידה, שאיבה, ריקון – ההליך הרפואי
- ^ ANNE D. WALLING, Antibiotic Prophylaxis for Gynecologic Procedures, American Family Physician 64, 2001-08-15, עמ' 676
- ^ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2020, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 5 בינואר 2022.
- ^ פניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 17 בינואר 2023
- ^ Fatal flaws in a recent meta-analysis on abortion and mental health, באתר PubMed, 11 במאי 2012 (באנגלית).
- ^ World Population Policies 2017: Abortion Laws and Policies
- ^ Abortion laws and policies, 2017
- ^ Abortion Law, History & Religion
- ^ Amy E. Randall, "Abortion Will Deprive You of Happiness!": Soviet Reproductive Politics in the Post-Stalin Era, Journal of Women's History 23, 2011, עמ' 13–38 doi: 10.1353/jowh.2011.0027
- ^ מחקר על צמצום הילודה בת"א-יפו, מעריב, 24 במרץ 1961
- ^ תקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978, באתר "נבו"
- ^ ירון קלנר, סל התרופות 2014: הפלות חינם גם ללא סיבה רפואית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
- ^ 21.0 21.1 דלילה אמיר, ניבה שושי, פמיניזם והעצמת נשים בישראל: מדיניות ההפלות כמקרה בוחן, בן נפתלי, א. ונווה, ח. (עורכות) משפטים על אהבה, 2008, עמ' 219.
- ^ פוגל ביז'אווי, סילביה, "משפחות בישראל בין משפחתיות לפוסט מודרניות", יזרעלי ואחרים (עורכות), מין מגדר ופוליטיקה, 1995, עמ' 107
- ^ סינקלר, ד., & Sinclair, D. B. (1978). The Legal Basis for the Prohibition on Abortion in Jewish Law (With Some Comparative Reference to Canon, Common and Israeli Law)/היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות). Shenaton ha-Mishpat ha-Ivri: Annual of the Institute for Research in Jewish Law/שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי, 177-207.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז עמוד ב'
- ^ וראו גם: מנחות צ"ט ע"ב "נשמה נוצרה בארבעים"
- ^ כוונתו לתשובת הרב אליעזר ולדנברג
- ^ מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013
- ^ ויינפלד, מ., & Weinfeld, M. (1977). The Genuine Jewish Attitude towards Abortion/המתת עובר—עמדתה של מסורת ישראל בהשוואה לעמדת עמים אחרים. ציון, 129-142.
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 679-702: חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת היריון), באתר דעת.
- ^ 30.0 30.1 נחשוני קובי, "דין רודף" – לא מה שחשבתם: ההלכה היהודית לא מסכימה עם "חוק ההפלות", באתר ynet, 26 ביוני 2022
- ^ 31.0 31.1 גלפר-גרוסמן שרון, שיקולים הלכתיים בסוגיית ההפלות תגובה לפסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית, 2022 תמוז תשפ"ב
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
38046865הפלה מלאכותית