אנציקלופדיה הלכתית רפואית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה)

אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה. מחבר האנציקלופדיה הוא הרב פרופ' אברהם שטיינברג, רב, נוירולוג ומומחה לאתיקה רפואית.

הכרך הראשון יצא בשנת תשמ"ח (1988) בהוצאת מכון שלזינגר. הכרך השישי והאחרון הודפס בתשנ"ט. בתשס"ו יצאה לאור מהדורה מחודשת ב-7 כרכים.

האנציקלופדיה ומטרותיה

האנציקלופדיה סוקרת באופן מקיף ומבוסס נושאים הקשורים לרפואה ולטיפול בחולה מבחינת תורנית ומבחינה מדעית גם יחד. ערכי האנציקלופדיה מגישים באופן תמציתי ומרוכז את הדיונים ההלכתיים בנושאי רפואה החל מהמקרא, משנה, התלמודים, הגאונים, הראשונים, האחרונים ועד לפוסקי הדור האחרון, לאור החידושים וההתפתחויות בשדה הרפואה המודרנית. סגנונו של החיבור "עברי-ישראלי מודרני, בהיר קצר ותמציתי... תוך הימנעות מסלסולי לשון וכפל לשון". ההשראה לאופן עריכת החומר הרב וסידורו נלקחה מהאנציקלופדיה התלמודית בעריכתו של הרב שלמה יוסף זוין.

לדברי המחבר בהקדמתו מטרת החיבור כפולה, הן לטובת רופאים וחולים שיוכלו לדעת את "דרך התורה" בשאלות אתיות-רפואיות, והן לטובת מורי ההוראה שיוכלו להסתייע ברקע הרפואי ובמראי המקומות הרבים בבואם לפסוק בשאלות ההלכתיות-רפואיות הקשות שעומדות בפניהם. האנציקלופדיה אינה רק ספר עזר ולימוד אלא גם ספר מקור המכיל עשרות אלפי ציונים ביבליוגרפיים.

קבוצות הערכים העיקריות הן: ערכים העוסקים בבעיות הלכתיות הנוגעות לרופא או לחולה שומר תורה ומצוות (כגון: אבלות ואנינות, כהן, כשרות, ייחוד, שבת). ערכים העוסקים בבעיות הלכתיות מוסריות כלליות (כגון: איבוד עצמו לדעת, הפלה מלאכותית, קביעת רגע המוות, רשלנות רפואית, ניתוחי מתים, סודיות רפואית). נושאים כלליים בתחום הרפואה, ההלכה והמוסר (כגון: בחירה חופשית, ביקור חולים, רופא ורפואה, חיים, מוות). ערכים העוסקים בבעיות רפואיות ספציפיות אשר יש להן התייחסות הלכתית (כגון: אבהות, חרש ולידה). נושאי הלכה הקשורים לאיברי הגוף.

כל ערך מכיל את ההתייחסות ההלכתית וההשקפתית לנושא הערך על פי תורת ישראל, בצירוף רקע מדעי, רקע משפטי, רקע היסטורי ורקע פילוסופי-מוסרי לפי הצורך. בסוף כל כרך הובאו השלמות והוספות ולכרכים הקודמים בהתאם לנושאי האנציקלופדיה העוסקים בתחומים משתנים ומתפתחים באופן תדיר.

לאנציקלופדיה צורפו כמה מפתחות ורשימות: מפתח עניינים מפורט, מפתח אישים, מפתח מקורות ורשימה ביבליוגרפית. בפתח הכרך הראשון מובאת סקירה על כל האנציקלופדיות ההלכתיות הכלליות ועל כתבי עת וספרים העוסקים ברפואה והלכה שיצאו עד לזמן כתיבת האנציקלופדיה.

הסכמות ופרסים

האנציקלופדיה זכתה להסכמותיהם של גדולי הפוסקים מזרמים שונים, בהם הרבנים אברהם אלקנה שפירא, עובדיה יוסף, שמואל הלוי ווזנר, משה הלברשטאם, יצחק יעקב וייס, שלמה זלמן אוירבך, יצחק זילברשטיין, שאול ישראלי, חיים דוד הלוי, יהושע נויבירט, צבי שכטר.

בשנת תש"ן זכה פרופ' שטינברג בפרס הרב קוק לספרי מחקר ועזר תורניים. בנימוקי הפרס כתבו השופטים כי "השילוב של רופא מומחה ואיש הלכה הוא חידוש מרענן של תקופתנו. זכות הבכורה בכך שמורה ללא ספק לד"ר אברהם שטינברג... האנציקלופדיה היא ראשונית מסוגה גם בעולם ההלכתי וגם בעולם הרפואי. אין ספק כי לא ירחק הזמן והיא תיעשה לנכס צאן ברזל של כל ספריה תורנית". ועדת הפרס עמדה גם על הייחוד בעובדה שמפעל זה נעשה כולו בידי אדם אחד: "מפליא לציין, כי עבודה מעין זו, הדורשת מטבע הדברים עבודת צוות מומחים נעשית כולה על ידי המחבר בלבד. האנציקלופדיה מהחל ועד כלה, בצירוף ההערות והמבואות - כולל טרחת ההגהה וההבאה לבית הדפוס - נעשית על ידיו ללא סיוע מבחוץ".

בשנת תשנ"א (1990) זכה בפרס כץ מטעם הכנסת לעידוד עבודות מחקר ביישום ההלכה בחיים המודרניים, ובפרס המחלקה לרפואה והלכה של המועצה הדתית בירושלים. בשנת תשנ"ו זכה בפרס לחקר הלשון והספרות הרפואית מ"קרן איינהורן".

ב-1999 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית ויוצרים.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0