הפלה תרופתית
דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.
הפלה תרופתית היא הפלה מלאכותית הניתנת לביצוע עד שבוע 7 של ההריון (49 יום מהווסת האחרונה), באמצעות תרופה בלבד.
טיפול תרופתי להפסקת הריון ניתן לקבל בישראל רק בבית חולים, אחרי אישור של הוועדה להפסקת הריון[1]. ההפלה התרופתית[2] מתבצעת באשפוז יום, ללא צורך בהרדמה מלאה, אלא באמצעות מתן תרופות בלבד. בניגוד לגרידה (הפלה כירורגית) - מדובר בתהליך שאיננו ניתוחי, אלא כזה שמנגנון הפעולה שלו מדמה תהליך של הפלה טבעית.
השלבים בהפלה התרופתית
הטיפול כרוך בתשלום, אך קופות החולים בישראל מממנות את התרופה במקרים הבאים:
- אישה עד גיל 33
- עובר בעל מום גופני
- המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה לנזק גופני או נפשי.
הפלה תרופתית מתבצעת בשני שלבים:
- תחילה האישה נוטלת שלוש גלולות בבית החולים, החוסמות את פעולת ההורמון פרוגסטרון[3], שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון. האישה משוחררת לביתה בתום השגחה של שעתיים. לאחר 36-48 שעות היא שבה לבית החולים לאשפוז יום הכולל השגחה בת שלוש שעות, שלפניו היא נוטלת שני כדורים נוספים מסוג פרוסטגלנדין, הגורמים לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו.
- לאחר 14-21 יום מהשלב הראשון, חוזרת האישה לבית החולים לביקורת ובדיקת אולטרה סאונד, וזאת על מנת לוודא שכל תוכן ההיריון נפלט. על פי הספרות המקצועית, הצלחת ההפלה התרופתית עומדת על 92-98% מהמקרים. במקרים המעטים שבהם השיטה התרופתית לא נחלה הצלחה, יש צורך בהליך כירורגי להשלמת התהליך. בין היתר מדובר במקרים של דימום מוגבר שלא נפסק או נחלש מעבר ל-12 ימים, או אם בבדיקת הביקורת עדיין יש נוכחות של שק הריון או המשך הריון (במקרים בודדים).
יתרונות וחסרונות
בשיטה התרופתית האישה אקטיבית בתהליך ולא פאסיבית, וזאת מכיוון שהטיפול אינו מצריך הרדמה מלאה או הליכים טראומתיים ופולשניים כדוגמת ניתוח או החדרת מכשירים לנרתיק ולרחם. התהליך אינו חודרני ולכן לא קיים חשש לזיהום (סיכון של 1% בלבד), או לגרימת ניקוב דופן הרחם.
יחד עם זאת, בטווח הקצר קיים סיכוי לתופעות לוואי כדוגמת דימום, בחילות או כאבי בטן, כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד; ניתן לסייע בהפחתת הכאבים באמצעות תרופות לשיכוך כאבים.
התוויות נגד
על פי ארגון הבריאות העולמי[4] קיימות התוויות נגד מוחלטות מעטות בלבד להפלה תרופתית:
- תגובה אלרגית קודמת לאחת מן התרופות
- פורפיריה
- תת פעילות בלוטת יותרת הכליה
- הריון חוץ רחמי
בנסיבות הבאות נדרשת זהירות מוגברת בביצוע הפלה תרופתית:
- במידה והאשה נמצאת בטיפול בקורטיקו-סטרואידים לאורך זמן
- אם האשה סובלת מהפרעות בקרישת דם
- אם האשה סובלת מאנמיה קשה
- אם לאשה מחלת לב ידועה או גורמי סיכון למחלת לב (למשל, יתר-לחץ דם ועישון)
שימוש בתרופה במקרה של הפלה טבעית
ניתן להשתמש בתרופה, גם במקרים של הפלה נדחית. הפלה נדחית היא סוג של הפלה טבעית, בה העובר מפסיק להתפתח, כגון מקרה של ביצית שדופה, אך תוכן שק ההריון לא יוצא באופן טבעי. במקרים כאלה ניתן לעשות הפלה תרופתית. במקרים כאלה, אין צורך באשפוז ובאישור ועדה. האשה מקבלת רק את התרופה שפותחת את צוואר הרחם, וגורמת לפליטה של שק ההריון. גם במקרה זה יש צורך בבדיקות לודא כי כל שק ההריון יצא בשלמותו[5].[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גיא גוטמן, כל מה שחשוב לדעת על הפלות: מילון מונחים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
- הפסקת הריון תקופתית, Zap doctors
- הפסקת הריון (הפלה) תרופתית עם מפיגין, efind
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
28608218הפלה תרופתית