המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 45 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎12.5% בשנה
32°29′07″N 34°58′02″E / 32.4851923602002°N 34.9672979997375°E / 32.4851923602002; 34.9672979997375
http://www.shoham-medical.org.il
המרכז הרפואי שהם לשיקום וחזרה לתפקוד
לוגו המרכז
לוגו המרכז
לוגו המרכז
מאפייני הארגון
סוג מרכז רפואי גריאטרי שיקומי
אוניברסיטה הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, טכניון חיפה
בעלים משרד הבריאות
מנכ"ל ד"ר טניה בוגוסלבסקי
היסטוריה
תאריך ייסוד 1948
שמות קודמים מלב"ן, נווה אבות
שירותים
מספר מחלקות 12
מיטות 556
http://www.shoham-medical.org.il/
גאוגרפיה
כתובת דרך הנדיב פרדס חנה
מיקום פרדס חנה-כרכור
המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם
המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם

המרכז הרפואי שהם לשיקום וחזרה לתפקוד הוא מרכז שיקומי גריאטרי מהגדולים בישראל. המרכז ממוקם בחלק הצפוני של פרדס חנה-כרכור, אך מוכר כיישוב נפרד. בעבר היה המרכז בבעלות הג'וינט והסוכנות היהודית. היום נמצא בבעלות משרד הבריאות.

במרכז הרפואי 556 מיטות ו-12 מחלקות, המתמחות בשיקום אורתופדי, שיקום נשימתי, פנימית תת-חריפה, סיעוד מורכב תומך, תשושים ותשושי נפש.

בנוסף קיימים במרכז מרפאות ומכונים, בהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הפרעות תקשורת, שירות סוציאלי, בית מרקחת ומכון רנטגן.

המרכז נקרא על שמו של ד"ר חיים שהם, שהיה מנהלו בתחילת שנות ה-90.

המרכז מוכר לצורך התמחות בגריאטריה ומסונף לבית הספר לרפואה של הטכניון.

תחילתו של המקום עם קום המדינה, אז הוצפה המדינה בגלי עלייה גדולים, בחלקם של אוכלוסייה מבוגרת ממזרח אירופה ומארצות ערב. עולים אלה שוכנו במחנות עולים, שאחד מהם הוקם בפרדס חנה, במתחם של מחנה בריטי נטוש. במרוצת הזמן הצליחו חלק מהעולים להיקלט בחברה הישראלית שהלכה ונבנתה. אחרים נשארו מרוכזים במקום והיוו את הגרעין לאחד משרשרת מוסדות לטיפול בקשישים שבבעלות הג'וינט האמריקני, תחת השם מלב"ן – מרכז לטיפול בעולים נחשלים. הגדול מביניהם היה המוסד בפרדס חנה.

בתחילה אמור היה המוסד לפתור בעיקר את הבעיות הכלכליות של העולים על ידי מתן מיטה ומזון. לצרכים הרפואיים הייתה קיימת מרפאה שהעניקה שירות אמבולטורי למקרים קלים ביותר, ואם התעורר צורך באשפוז, הופנו החולים לאשפוז בבתי החולים בסביבה.

הזדקנות אוכלוסייה זו, ריבוי והחמרה של התחלואה והירידה במצב התפקודי של הקשישים, הכריחו את הנהלת המוסד להקים מערך רפואי הולך ומתפתח, עם אפשרויות לאשפוז ולביצוע בדיקות עזר וטיפולים במקום. כך נפתחו מחלקות סיעוד, מחלקות תשושי נפש ומחלקות אקוטיות, מכון שיקום, רנטגן, מעבדה, שירות סוציאלי, שירות דיאטה ועוד.

בינואר 1976, בשל צביונו הרפואי המובהק, הועבר המוסד לבעלות משרד הבריאות.

עד סוף שנות ה-90 התאפיין המרכז בעיקר בטיפול סיעודי והיה מעין בית אבות. בשנים האחרונות, יחד עם הרפורמה בשירותי הבריאות ולאור השינויים בגיל האוכלוסייה והצרכים הרפואיים, שינה המרכז את ייעודו לכיוון מחלקות אשפוז אקוטיות ופחות למחלקות טיפוליות כרוניות.

בנוסף למגמה זו הוכנסו משאבים טכנולוגיים רבים, כולל גיליון רפואי ממוחשב בכל מחלקות האשפוז.

הפיתוח בא לידי ביטוי גם בפיתוח הסביבתי ובמעבר מחלקות למבנים חדשים, העומדים בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים כיום במערך האשפוז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0