אסא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המלך אסא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסא
אסא, מלך יהודה
אסא, מלך יהודה
לידה 930 לפנה"ס
פטירה ג'כ"ד (867 לפנה"ס)
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ירושלים
בת זוג עזובה בת שלחי
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אם מעכה בת אבישלום[1]
יורש העצר יהושפט
מלך יהודה ה־3
ב'תתקפ"ג (908 לפנה"ס) – ג'כ"ד (867 לפנה"ס)

אָסָא היה מלך יהודה בין השנים ב'תתקפ"ג עד ג'כ"ד, בנו של אביה. אסא מלך על יהודה במשך 41 שנה (מספר השנים הרב ביותר מבין המלכים), עשה את רצון ה' והיטה אחריו את לב העם.

מלכותו

ראשית שלטונו וטיהור הארץ

אסא עלה לשלטון בגיל צעיר. תחילת תקופת שלטונו התאפיינה בהיעדר מלחמות[2] זאת משום שהוא ובני דורו עבדו את ה'[3]. בניגוד לאביו החוטא, היה אסא מלך צדיק ועשה הישר בעיני ה'. אסא ביער את הזנות[4] וטיהר את הפולחן האלילי בימי מלכותו הראשונים:

א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה' אֱ-לֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת-מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר, וְהַבָּמוֹת; וַיְשַׁבֵּר, אֶת-הַמַּצֵּבוֹת, וַיְגַדַּע, אֶת-הָאֲשֵׁרִים

דברי הימים ב יד א'-ב'

בנוסף, הדיח אסא את סבתו מעכה ממעמדה, כשהוא משמיד את המפלצת שעשתה לעבודה זרה.

אסא לא אכף את איסור הקרבה בבמות לשם ה' שהיה נפוץ בימיו[5], אף שהדבר היה אסור בזמנו באיסור כרת[6].

אף שבתחילת מלכותו לא היו מלחמות ולא היה חשש מפלישה צבאית נמשכה בניית ערי המצור ביהודה[7], בנוסף בנו וביצרו מחדש ערים חרבות כמו לוד, אונו וגיא החרשים[8]. במישור הצבאי מתבצעת הגברת הציוד הצבאי לחיל הרגלי הכבד ("נושאי צינה ורומח") ונעשה חידוש במערך הצבאי על ידי הקמת חיל רגלי מקרב בני בנימין, שנאמנותם לבית דוד הוכחה והיו קלעים מיומנים.

המלחמה נגד זרח הכושי

ערך מורחב – מלחמת אסא והכושים

בשנת 15 למלכות אסא[9], כאשר זרח הכושי עלה על יהודה עם רכב ויחידות נוביות ולוביות[10] אסא בחר להתעמת עם עם צבאו בגיא צרפתה הצופה למרשה. במהלך ההערכות לקרב, לאחר שהוא רואה את נחיתותו המספרית מול צבא הכושים, נושא אסא תפילה לה' שיושיע אותם בדרך ניסית, הקב"ה ענה לתפילתו ונגף במחנה הכושים עד למנוסתם. לאחר ניצחון טוטאלי על צבאם של הכושים ומרדף אחרי שאריות הצבא עד לגרר הכו אסא וצבאו את כל הערים שבסביבות גרר ובזזו אותם ביזה רבה ואחר כך שבו לירושלים.[11] בגמרא מובא כי במלחמה זו השיב אסא את אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך שנבזזו בימי רחבעם על ידי שישק מלך מצרים, ומשם עברו לידי זרח הכושי במלחמה בינהם[12].

במדרש[13] מובא כי את מזמור י"ז בתהלים אמר דוד בתפילה לה' שישמע לתפילתו של נכדו אסא במלחמה זו.

החוקרים מעריכים כי ההתקפה המתוארת של מלחמת אסא והכושים הייתה כנראה בתקופת שלטונו של אוסורקון א' מלך מצרים, אולי כהמשך למסעו של שישק שתקף את יהודה כמה שנים לפני כן - אם כי אין עדויות מצריות למסע מלחמה נוסף לארץ ישראל בתקופה זו.

לאחר הניצחון במלחמה, הנביא עזריהו בן עודד השמיע את נבואתו לפני המלך והעם בה הוא מבקש מהם לראות בניסי המלחמה הוכחה לכך שאם יעשו את רצון ה' יהיה להם שקט וניצחונות ניסיים כפי שראו במלחמה מול הכושים, בעוד שאם ימשיכו בדרכי אבותיהם ויעבדו עבודה זרה ישוב מצב המלחמה כפי שהיה בזמן המלכים הקודמים. לאחר שמיעת דברי הנבואה אסא התחזק ביתר שאת לבער את השיקוצים מערי ישראל, בנוסף הוא מכנס את העם אל בית ה' למעמד חגיגי בו הוא זובח לה' משלל המלחמה וכורת יחד עם העם ברית לשמירת התורה והמצוות[14].

היחסים עם ארם

אסא מלך יהודה משמיד את האלילים, ציור של פרנסואה דה נומה (אנ')

מלחמת האחים הארוכה בין ממלכות ישראל ויהודה, שבאה בעקבות הפילוג ונמשכה כל ימי בית ירבעם ובית בעשא (928 - 883), החלישה את שתי הממלכות מבחינה צבאית וגרמה בעקיפין להתעצמותה של דמשק. לאחר פילוג הממלכה, הגיעה ממלכת ישראל בצפון עד צפון הבשן, אולם במרוצת השנים הארמים החלו מספחים אט אט שטחים לממלכתם והיו מצרים לישראל[15]. כבר בימי אבים נקשרה ברית בין יהודה לבין דמשק[16]. ברית זו הייתה, כנראה, מחויבת על רקע האינטרסים המסחריים המשותפים של שתי המדינות, ובמיוחד כל עוד המשיכה יהודה לשלוט על אדום, אך אין זה מן הנמנע שמניע נוסף של מלכי יהודה בברית זו היה הרצון למנוע התארגנות חזית ארמית-ישראלית נגדו. מצד שני, מפסוקים אלו ניתן ללמוד כי גם לישראל הייתה ברית עם דמשק, לפחות בימי בעשא.

המלחמה נגד ממלכת ישראל

ערך מורחב – מלחמת אסא ובעשא

בשנת 16 למלכות אסא[17] עלה בעשא למלחמה על יהודה בשיתוף פעולה עם ממלכת ארם, בעשא בנה מגדל גבוה (רמה) מול שערי ירושלים על מנת להשליך ממנו אבנים על כל היוצא ובא לעיר ובכך לחסום אליה את הגישה. אסא, בניסיון לנטרל את הברית בין העומדים מולו, שלח לבן הדד בן טברימון מלך ארם מאוצרות בית ה' ובית המלך וביקש ממנו לערוק לעזרתו בתואנה שהברית בינהם ותיקה יותר. מלך ארם השתכנע ופשט על מספר ערים בצפון ממלכת ישראל, דבר שהכריח את בעשא לעצור את בנית הרמה על מנת להדוף את הפולשים מארצו. המלך אסא מבצע גיוס המוני על מנת לפרק את הרמה שבנה האויב והם בונים מאבניה את גבע בנימין ואת המצפה.

בספר דברי הימים ב' מסופר שלאחר המלחמה חנני הרואה הוכיח את אסא על כריתת הברית עם מלך ארם במקום לבטוח בה' כפי שעשה במלחמתו בכושים: ”בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל-מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל-ה' אֱ-לֹהֶיךָ, עַל-כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ-אֲרָם, מִיָּדֶךָ. ח הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים, הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים--לְהַרְבֵּה מְאֹד; וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל-ה', נְתָנָם בְּיָדֶךָ. ט כִּי ה', עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל-הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו--נִסְכַּלְתָּ עַל-זֹאת: כִּי מֵעַתָּה, יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת.” (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוקים ז'-ט') הנביא זועף באסא על כך שלא בטח בה' ואומר לו שלו היה בוטח בו היה מצליח להביס את חיל ישראל ואת חיל ארם ואף היה שומר לעצמו את רכושו[18] דברי הנבואה הכעיסו את המלך וזה העניש את חנני ”וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת”[19] ואף כעס על חלק מהעם שתמך בו.

בתוספתא[20] מובא כי האיום המתמשך מצד מלכות ארם ופיצול מלכות ישראל לשניים שהגיעו כעונש לשלמה המלך על נשיאת בת פרעה היו אמורים להגיע לקיצם בתקופת אסא, אך זאת לא קרה בגלל החסר בביטחון מוחלט בה' והפניה לארם לעזרה.

מחלתו ומותו

בשנה ה-38 לאסא, עלה למלוכה בישראל אחאב ושנה אחר כך חלה אסא ברגליו (כנראה במחלת השיגדון[21]). הסיבה לחולי המובאת בגמרא היא משום שבזמן המלחמה עם ישראל "עשה אנגריא בתלמידי חכמים" וגייס אותם למערך המלחמה[22], סיבה נוספת מבאר הרלב"ג שאסא חלה ברגליו כמידה כנגד מידה על שהתעצל מלצאת למלחמה נגד ארם וישראל ובחר לפנות אל ארם בשוחד[23]. בימי חוליו חטא אסא לה' פעם נוספת כאשר ”וְגַם בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא דָרַ֣שׁ אֶת ה' כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃” (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ב).

בשלב זה החל ככל הנראה יהושפט בנו לכהן כעוצר המלוכה. לאחר 41 שנים של מלוכה מת אסא ובמקומו עלה יהושפט למלוכה ביהודה.

קבורתו של אסא מוזכרת ומפורטת בדברי הימים (ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ד): הניחו את גופתו בקבר שכרה לעצמו לפני מותו בעיר דוד. שמו בקברו בשמים ו"זְנים מרֻקחים במרקחת מעשה", ואף שרפו לכבודו רכוש רב, "שרפה גדולה עד מאד", כמקובל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י': "שם אמו מעכה בת אבישלום". לעומת זאת, בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים א'-ב' היא נזכרת כאמו של אביה בן רחבעם, אביו של אסא. על המחלוקת בדבר זהותה, ראו: מעכה בת אבישלום.
  2. דברי הימים ב', י"ג, כ"ג - "בימיו שקטה הארץ עשר שנים".
  3. רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק י"ד, פסוק ו'.
  4. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב.
  5. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ד.
  6. רש"י על ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ד.
  7. דברי הימים ב', י"ד, ה'-ו'.
  8. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד' עמוד א'.
  9. סדר עולם רבה, פרק טז.
  10. דברי הימים ב', י"ד, ח'; ט"ז, ח': "הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב ולרכב ולפרשים להרבה מאוד".
  11. דברי הימים ב', י"ד, ה'-י"ד.
  12. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ט עמוד א'.
  13. אגדת בראשית, פרק ט.
  14. ספר דברי הימים ב', פרק ט"ו אולם הרלב"ג על פסוק ח' סובר כי הנבואה נאמרה לאחר מלחמה מול בעשא שלא מוזכרת בכתובים במפורש.
  15. תוספתא/סוטה/יב.
  16. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ט.
  17. לפי סדר עולם רבה, פרק טז, אולם לדעת הרד"ק המלחמה ארעה בשנת 36 למלכותו ראה רד"ק על ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג.
  18. רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק ז'.
  19. דברי הימים ב', ט"ז, י'
  20. מסכת סוטה, פרק יב, הלכה א
  21. בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א' מובא שמחלתו של אסא היתה "פדגרא" ובספר לעזי רש"י על מסכת סנהדרין דף מח עמוד ב כתב - לע"ז: פודגר"א/podagre, תרגום: צינית (שיגרון או שיגדון ברגליים)
  22. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א'.
  23. רלב"ג על ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ב.
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
763 746 743 702 681 678 677 671 633 604
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
593 568 561 533 476 474 444 443 432 432
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אסא38066935Q313415