הרב פתחיה מנקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב פתחיה מנקין

הרב פתחיה מנקין (י"ז בכסלו תרמ"ב דצמבר 1881 - י"ט בטבת תש"ז ינואר 1947) היה רב של מספר קהילות ברוסיה. מחבר ספרים בהלכה ובאגדה. אביו של הרב משה צבי נריה.

תולדות חייו

נולד בי"ז בכסלו ה'תרמ"ב לאביו ר' אריה לייב, שהיה גר בפולטבה שברוסיה (כיום באוקראינה). אביו נודע כצדיק, נדיב וירא שמים, נצר למשפחה של למדנים ורבנים. אחות אביו הענא רבקה הייתה אשתו השלישית של רבי יצחק ירוחם דיסקין. בבית המשפחה נהגו להתארח רבנים ושד"רים רבים, חלקם מארץ ישראל.

בבחרותו למד בישיבת מיר, בישיבת לומז'ה, ובישיבת ראדין אצל "החפץ חיים". הוסמך לרבנות בווילנה אצל הרב איסר זלמן מלצר. קיבל סמיכה גם מהרבנים משה מרדכי אפשטיין, ברוך בער לייבוביץ, רפאל שפירא מוולוז'ין ומשה בצלאל לוריא. קודם חתונתו, ביקש ללמוד תורה ודעת גם בחצרות החסידיות, והוא ביקר במשך תקופה של מספר חודשים בעיירה לובביץ' בחצרו של רבי שלום בער שניאורסון ולמד בישיבתו. בישיבות התפרסם כתלמיד חכם, ונלקח להיות חתנו של "המגיד מווילקה" ששימש ברבנות בלודז'. לאחר נישואיו לרחל, למד בישיבת סלבודקה ובישיבת וולוז'ין. כששב ללודז' שימש כר"מ בישיבת "תורת חסד".

בחודש אדר ב' ה'תרע"ד נתמנה כרבה של העיירה דשקובקה (דשקאוקה (בלא')), ליד מוהילב שברוסיה. לאחר מכן שימש ברבנות בקהילות קניאז'יץ (קניאז'יצי (בלא')), קרוצ'ה (אנ') וסעננא (סיינו). בני הקהילות שבהן שימש ברבנות חיבבו אותו מאוד, עקב היותו דרשן כשרוני שידע להקסים ולרתק את הקהל.

לאחר תלאות ורדיפות דת רבות ברוסיה, עלה ארצה בסיוע הרבנות הראשית בכ"ג בתמוז תרצ"ג עם אשתו וארבעה מילדיו,[1] והתגורר בפתח תקווה.[2] הוא לא קבל על עצמו משרת רבנות בארץ ישראל. לדברי בנו, הרב משה צבי נריה, היו לכך סיבות אחדות: התלאות שעבר ברוסיה גרמו לו חולשה והביאו לו מחלות. עם זאת, גם כאשר כיהן כרב ברוסיה הוא חיפש קהילות קטנות על מנת שיוכל לעסוק בלימוד ובכתיבת ספרים. כתב היד של ספרו הראשון עוד חובר ברוסיה. כן הוא גם סבר שיש לתת לאנשים צעירים את היכולת להתקדם והוא חשש שיתפוס את מקומם.[3]

נפטר בי"ט בטבת ה'תש"ז ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

ספריו

בנו הרב משה צבי נריה עלה ארצה לפניו והוציא לאור את הספר "כרם פתחיה", מתוך כתב היד של אביו, שהוברח מרוסיה. כאשר עלה הרב מנקין ארצה, הוא השלים שני חלקים נוספים של הספר. "כרם פתחיה" זכה לקבל הסכמה מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של ארץ ישראל. הרב קוק הגדיר את הספר: "ויחשב בין הספרים המצוינים רבי ערך שהתחברו בדורינו".

הספר כרם פתחיה נסב על ביאור אגדות המובאות בתלמוד. בספרו הוא חילק את האגדות - "גפניו" - ל"שריגים", באומרו: "אסור לייגע את הקורא, כל חלוקה וכל הפסקה מקילה עליו".

כן חיבר את הספרים: "פרדס פתחיה" על פרשיות השבוע, "דעת רש"י" ובו הערות המתייחסות לפירוש רש"י לתורה ו"דבר המלך" על הרמב"ם.

לאחר מותו, ערך בנו הרב משה צבי נריה את כתבי היד שהותיר והוציא לאור את הספר אורחות פתחיה ואת הספר חדושי אורח חיים ונחלת אבות - פירוש על פרקי אבות. בספר ארחות פתחיה תשובות הלכתיות שכתב המחבר, ביניהן פסיקות חדשניות ומקוריות, כגון זיהוי האקליפטוס כאחד ממיני הערבה, והכשרתו לנטילה בארבעת המינים בחג הסוכות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו מסמכי עלייתו בתיק באתר ארכיון המדינה, עמ' 583-596.
  2. ^ תיק בקשת ההתאזרחות של הרב מנקין ומשפחתו, באתר ארכיון המדינה.
  3. ^ המקור: ענבי פתחיה מאת הרב משה צבי נריה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30788174פתחיה מנקין