רבי חיים מרדכי רולר
 | |
| הרב רולר | |
| לידה | כ"ח באדר תרכ"ח |
|---|---|
| פטירה | ט' בחשוון תש"ז (בגיל 78) |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מקום פעילות | בוהוש, טרגו ניאמץ, בוקרשט, ירושלים |
| השתייכות | רבני רומניה |
| תחומי עיסוק | ש"ס, הלכה |
| תפקידים נוספים | יו"ר אגודת הרבנים ברומניה |
| רבותיו | אביו, הרב יצחק אייזיק יהודה לייב רולר, רבי יצחק מבוהוש, רבי משה יהודה לייב מפאשקאן. |
| תלמידיו | הרב שמואל טוביאס, רבי שלום דרמר. |
| חיבוריו | "שו"ת "באר חיים מרדכי", "חידושי בן יאיר" על הש"ס, ביאור "באר מים חיים להגדה של פסח ועוד |
הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868-מוצ"ש ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי". נודע כמומחה בהתרת עגונות.
תולדות חייו
נולד בדימינשט, עיירה קטנטנה ליד העיר רומאן במחוז ניאמץ שבחבל מולדובה ברומניה, לרבי יצחק אייזיק יהודה לייב רולר ולדבורה. מצד אביו היה צאצא לרב נפתלי כ"ץ ולמהר"ל מפראג. האב שימש כראב"ד פונזשט והיה מחסידי רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב ורבי יצחק פרידמן מבוהוש. אמו הייתה בת הרב שבתי סג"ל שכיהן כרבה של בוהוש וחיבר את 'שו"ת הרשבי"ד'[1].
למד תורה מפי אביו, ובבחרותו למד אצל רבי יצחק מבוהוש. בשלהי חורף תרמ"ה נישא לבתו של אברהם חיים סאריף, משמשו של הרבי מבוהוש. בתרמ"ח נבחר להיות מו"צ בבוהוש. לאחר מכן נבחר לכהן כרב העיר טרגו-ניאמץ. רוב היום עסק בתורה עטוף בטלית ועטור בתפילין בבית הכנסת "בוסלבר". מלבד הרבי מבוהוש, היה מקורב כאביו גם לרבי דוד משה מצ'ורטקוב, וכן לבנו רבי ישראל ולאדמו"רים נוספים.
הקפיד במיוחד על תפילה בציבור. שהה בקלוז' בעת שבוצעו פרעות נגד היהודים, ובכל זאת יצא לחפש מניין. הוא נתקל בכנופיה שהתנפלה עליו ובדרך נס ניצל מהם. בעקבות כך הדפיס את ספרו "ברכי נפשי". רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולן סיפר כי פעם חיפש הרב רולר בערב ביום חורפי מניין לתפילת ערבית, וכשלא מצא שכר בממון רב עגלה ונסע עשרה קילומטרים לסקולן לביתו של רבי אליעזר זוסיא כדי לאסוף מניין לאמירת ברכו. לאחר מכן חזר שוב בעגלה למקום מוצאו.
נהג ללמוד עד חצות היום כשהוא מעוטר בתפילין דרבנו תם, פרשה בתורה, פרק בנ"ך, פרק במשנה, דף גמרא, ספר הזוהר, ארבעה טורים עם ביאור בית יוסף, שולחן ערוך ונושאי כליו, וספרי הלכה נוספים. לאחר מכן היה מקיים מצוות ביקור חולים לפני שאכל ארוחת בוקר. לאחר פת שחרית התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר מכן למד בספרי חסידות עד שנרדם לתנומה קלה שלאחריה חזר ללמוד ולכתוב. בהמשך יומו קיבל אנשים לשאלות הלכתיות, עצות וסיוע. בליל שבת נהג ללמוד מחצות הלילה עד עלות השחר בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול.
בתרס"ג השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים בקרקא נגד עלילות הדם, ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ בחול המועד פסח תש"ד עבר לבוקרשט. בתמוז תש"ו עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן הדלקת נרות בערב שבת פרשת לך לך, ז' בחשוון תש"ז, צלצל לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה אז. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל בשעה כזו, וענה "מי יודע מה ילד יום". במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
בהלוויתו השתתפו אלפים. בין המספידים היה הרב עקיבא סופר מפרשבורג ורבי ישראל פרידמן מהוסיאטין אמר עליו קדיש.
רבי אליעזר זוסיא מסקולען אמר עליו: "כמעט שלא נמצא כמותו בכמה ארצות גדול בתורה ובמידות". הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק שיבח את חיבורו "חידושי בן יאיר" על הש"ס.
תלמידו, רבי שמואל טוביאס, ראב"ד פיאטרה ניאמץ, פעל רבות יחד עם בניו להוצאתם לאור של כתבי רבו לאחר שעלה לארץ. לזכרו הוקם בית הכנסת "רולר" באשקלון וכן תלמוד תורה "באר חיים מרדכי" של חסידי ויז'ניץ בבני ברק.
אבי העגונות
התפרסם כמומחה בהתרת עגונות, בפרט לאחר מלחמת העולם הראשונה והשנייה. חיבורו הקצר קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות שימש לאחר השואה להתרת עגונות במקרים רבים. עסק גם בהתרת נישואין של גברים שנשותיהם נעלמו באופן שלא יעברו על חרם דרבנו גרשום.
אחת מהעגונות בעקבות מלחמת העולם הראשונה הייתה גיטל, בתו של הרב מאיר אריק, ואביה ביקש את הרב רולר לבדוק את האפשרות להתירה מעגינותה. בעלה הסוחר ברוך רייך נסע בתר"פ מווינה לבודפשט ונעלמו עקבותיו. משה פראנץ, שנולד כיהודי והתנצר עם אביו בילדותו, העיד שחיילים אוסטריים התעללו בו ורצחוהו. הרב רולר התיר את גיטל בתנאי שיצטרף להיתר הרב בצלאל זאב שפרן, שאכן הצטרף עם אחרים[2].
במקרה אחר של החייל היהודי מטרגו-ניאמץ, אברהם מובשוביץ, פסקו בשלב מסוים מכתביו מהחזית, ולאחר שהסתיימה המלחמה וחפציו האישיים נשלחו בדואר למשפחתו, היו בטוחים בני המשפחה כי נהרג בקרבות. רעייתו התאבלה עליו ובנו הקטן החל לומר קדיש. האישה פנתה לרב רולר לקבל להינשא. לאחר הפצרות רבות החליט להתירה והחל לכתוב את ההיתר. לאחר שורות אחדות נשבר קולמוסו. בפעם השנייה באו בני המשפחה עם כלי כתיבה כדי למנוע תקלה נוספת. הרב רולר סיים את כתיבת היתר, אך לפני שחתם פגעה ידו בקסת הדיו והדיו נשפך על ההיתר והשחיתו. כשראה זאת קבע: כי לא ייתן היתר. לאחר כמה חודשים חזר מובשוביץ לביתו וסיפר שנשבה בידי האויב.
לאחר השואה היה עסוק בהשגת היתר נישואין של גברים ששרדו ונשותיהם נלקחו למחנות ההשמדה. בהשראתו ועל פי פסקיו הוקמו בתי דין מיוחדים למטרה זו בבודפשט, תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה"[3]. הוא היה נשיא "ועד הרבנים" שהוקם לעניין זה בארד. בפסק הדין שכתב הדגיש כי ניתן להתיר בתנאי שישנה עדות של עדים כשרים שהאישה נשלחה בסלקציה באושוויץ לצד שמאל להמתה בתאי הגזים, ובתנאי "שיקבלו הבעל והאשה (שעומד לישא עכשיו) בחרם, בנדר ובשבועה ויתחייבו בעל פה ובכתב" שאם האישה בכל זאת נותרה בחיים ותחזור, יהיה אסור לבעל לחיות עם אחת מהן עד שייתן גט למי מהן שיחפוץ.
בריאיון לקראת ראש השנה תש"ו שערך עמו בבוקרשט מ' רודיק, כתב העיתון הרומני "רנאשטריה נואסטריה" (התחייה שלנו"), אמר הרב רולר: ”אף שאין בכוחנו הדל לפתור בעיות קשות מן הסוג שהעמידו בפנינו התוצאות הטרגיות של השואה, אסור לישב בחיבוק ידיים, ומוטל עלינו לפעול לישע השרידים כמיטב יכולתנו למען לא תכבה גחלת ישראל.”
חיבתו לארץ הקודש
כל ימיו חלם לעלות לארץ ישראל. בריאיון האמור לעתון "התחייה שלנו" אמר: "ינעם יותר למשיח כשימצא אותנו בירושלים מאשר יצטרך לשוטט ולחפש אחרינו בחוצות בוקרשט". עוד הוסיף הרב רולר כי העתיד של העם היהודי הוא רק בארץ ישראל ומשם יהיה אור לגויים. וכן אמר:
מלאו עכשיו 1,877 שנה מאותו יום שגורשנו בפעם האחרונה מארצנו. מני אז הננו כבשה בין שבעים זאבים, ובאותה מדה שהשתדלנו לשאת חן בעיני הגוים, הגדילו הגוים את שנאתם כלפינו והוסיפו להתעלל בנו. מה שהתרחש כעת בשואה, הזהיר עליו יחזקאל הנביא עוד לפני 2003 שנה: 'אשר אתם אומרים נהיה כגוים - היה לא תהיה'. כאשר היהודים שוכחים את זהותם יבואו הגוים ויזכירום.
כשנה לאחר מכן קיבל אשרת עלייה ועלה לארץ ישראל. כשלושה חודשים לאחר מכן נפטר.
צאצאיו ומשפחתו
- הרב מנחם מנדל - כיהן לפני השואה ברבנות ווסלוי ואקרמן בבסרביה. לאר המלחמה שימש כרב בלודז' ולאחר מכן היגר לפריז. בסוף ימיו כיהן כרב הקהילה היהודית במלבורן שבאוסטרליה.
- שמשון נפתלי - נפטר בדמי ימיו בתרפ"ב. הרב רולר חיבר את ספרו "שער נפתלי" לזכר בנו זה.
- חנה-שרה - נספתה בשואה. אשת הרב יעקב חיים, בן הרב יחזקאל רוטר שכונה "המגיד מקלויזנבורג".
- רייזל - אשת הרב ניסן גולדשטיין מקלויזנבורג.
- חיה טובה - אשת הרב אברהם צוויבל. עלו לארץ לאחר השואה והתגוררו בבני ברק. תרם את מבנה התלמוד תורה שהיה קרוי על שם חמיו.
- אסתר - הייתה נשואה לרב בשם גוטליב והתגרשה ממנו. הוא היגר לארצות הברית ושם כינה עצמו 'האדמו"ר מניאמץ'.
- אשת הרב לוי שטרנברג שכיהן כראב"ד דומברבני ונספה בשואה.
אחיו הרב בן ציון רולר, כיהן ברבנות וחיבר ספרים (בנו היה מיכאיל רולר).
חיבוריו
- שו"ת באר חיים מרדכי, שלושה חלקים, קלוז' תרפ"ד-תרצ"ו. בהקדמתו הוא מבאר את פרשת עקדת יצחק. מהדורת צילום עם הוספות ומפתחות יצא לאור בתל אביב תשל"ז (1976) כשבסוף נוספו קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות (יצא לאור לראשונה בידי הרב רולר בקלוז' תרפ"ג ובו 68 סימנים כגמטריה של "חיים" המקיפים את בעיית העגונות מכל הצדדים) ותולדות המחבר (בהכפלה).
- מאמרי באר חיים מרדכי - כולל שלושה קונטרסים: "שלוש עשרה עיקרים", "גדול השלום" על פרשת יתרו וביאור להפטרת שבת הגדול. יצא לראשונה בקלוז' תרצ"ט.
- חידושי בן יאיר על הש"ס, צ'רנוביץ תר"ץ, ובדפוסי צילום
- ביאור באר חיים מרדכי להגדה של פסח, ירושלים תשכ"ט. הרב טוביאס צירף את קונטרס 'גש"ם נדבות' שבו הערות על דברי רבו.
- באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא - דפוסי צילום של חיבוריו בעיקר בענייני אגדה, עם חיבור אחד של אביו. כולל את שער נפתלי על הפטרות שבע דנחמתא ושבת שובה (צ'רנוביץ תרפ"ב), שירת דבורה על הפטרות שבת שירה ושבת חנוכה בצירוף "קונטרס באר יצחק" שהוא חידושי אביו על הש"ס והשו"ע (קלוז' תרפ"ה), ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות על המזמורים מתהילים ברכי נפשי וחמישה-עשר שירי המעלות (קלוז' תרפ"ח), מאמרי באר חיים מרדכי (ראו לעיל), קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות (קלוז' תרפ"ג).
ספריו יצאו לאור עם תולדות המחבר ע"י 'מכון בוהוש', ע"י תלמידו רבי שמואל טוביאס ובניו[4], תל אביב תשל"ח.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' מד-עה.
קישורים חיצוניים
- אשכול העוסק בר' חיים מרדכי רולר, בפורום אוצר החכמה.
- אשכול העוסק ברבי חיים מרדכי רולר, בפורום אידישע וועלט.
- חיבוריו בהיברובוקס
:
הערות שוליים
