בת עין
 מראה כללי של היישוב, 2006
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 810 מטר |
| תאריך ייסוד | 1989 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,869 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.0% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   בת עין | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
| http://www.bat-ayin.org | |
בַּת עַיִן (מגדל עדר) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, מערבית לכפר עציון. ההתנחלות שוכנת על גבעה נישאה בגובה של כ-870 מטר, בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת בית שמש. בבת עין מתגוררות כ-300 משפחות. היא נקראת על שם המעיינות סביבה: עין חובלה, עין ליבנה ועין סג'מה.
בת עין מורכבת מחוזרים בתשובה, מזרם החסידות החדשה, ומחסידות ברסלב, חסידות חב"ד תלמידי הרב יצחק גינזבורג ודתיים לאומיים.
היסטוריה
היישוב שוכן על הרכס שמדרום לכפר עציון, בסמוך לעיירה הפלסטינית צוריף. היישוב נקרא על שם ספרו של הרב אברהם דב מאבריטש. הגרעין הראשון שלו שכן בתחילה במקום שבו הייתה קודם לכן היאחזות הנח"ל "צורף".[3] בכניסה ליישוב ישנה עדות ליישוב יהודי קדום מתקופת בית שני, "חרבת חכלילי". בעתיקות במקום נמצאו גת עתיקה עם פסיפס ומקווה טהרה גדול.
היישוב הוקם ב-ב' באייר ה'תשמ"ט (7 במאי 1989) בידי תלמידי הרב יצחק גינזבורג ובסיוע תנועת אמנה, על אדמות כפר עציון ועל אדמות נוספות שנרכשו מפלסטינים באזור. המייסדים ביקשו לשלב בין אורח חיים דתי לבין עבודת האדמה. הם כינו את עצמם "חסידות במגפיים". היישוב נקרא תחילה בשם מגדל עדר, על שם מגדל עדר, היישוב היהודי הראשון בגוש עציון ששכן באותו מקום, ובהמשך שונה השם לשמו הנוכחי, בת עין. טקס העלייה על הקרקע היה ביום העצמאות ה-41 למדינה והשתתף בו אריק שרון. בשנותיו הראשונות כיהן הרב יצחק גינזבורג כרב היישוב.
בתי היישוב בולטים בצניעותם ביחס לשאר יישובי גוש עציון. בהתאם לתקנון היישוב, התושבים מקפידים על צניעות, רבים נמנעים משימוש במוצרים מתוצרת גרמניה ומשימוש בטלוויזיה, ומקפידים על עבודה עברית ואי העסקת גויים.[4] היישוב מונע כניסת גויים לתוכו, הן ערבים והן אחרים.[5]
מצפון לבת עין שוכנים שרידי היישוב משואות יצחק שנחרב על ידי הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות. מהיישוב נשארו רק בית ההארחה, חדר האוכל (שהפך לבית חולים בחודשי הלחימה) ומגדל השמירה שניצב סמוך למעיין "עין חובילה". כיום מתגוררים במשואות יצחק שתי משפחות, ופועלת בה מסעדה חלבית כשרה בשם "גוונא".
כלכלה
רבים מן התושבים עוסקים בתחומי אמנות ואומנות: חקלאות אורגנית, עבודות קרמיקה, כתיבת מזוזות וספרי תורה, חינוך ותורת הנפש, פיסול, אריגה, תפירת טליתות ויודאיקה, ציור, משחק, כתיבת שירה וספרות, ריקוד, בימוי, ויטראז', מוזיקה, רקמה ועוד.
בקצה היישוב ישנם כרמים ולידם הוקם יקב אורגני שמשתמש בגתות עתיקות שהתגלו במקום. במקום גם צימרים.
ביישוב נוצרה והתפתחה הכיפה "כיפת בת עין", כיפה גדולה ומעט גבוהה בעבודת יד שבאה במקור מכיפות שהיו לובשים החסידים (ומלבד זה הייתה כיפה דומה לרב אלעזר מנחם מן שך)[6]. הכיפה זכתה לפופולריות רבה בקרב הציבור הדתי לאומי והפכה בכללי לאחד מסמלי המתנחלים.
חינוך
ביישוב תלמוד תורה ממלכתי-דתי אזורי ברוח חסידית, לבנים ולבנות, שבו לומדים כמה מאות תלמידים. המוסד נקרא "שלמה נתיב", על שם אחד התלמידים שנרצח בסמוך, בגיל 13.
במקום פועל סניף בני עקיבא נפרד.
לימוד תורה
ביישוב ישנה ישיבה חסידית ארץ ישראלית לבעלי תשובה, "ישיבת בת עין", המחנכת ללמדנות וחסידות בדגש על דרכו של רבי נחמן מברסלב, בישיבה לומדים כ-50 בחורים ואברכים, חלקם חוזרים בתשובה. ראש הישיבה הוא הרב נתן גרינברג.
ביישוב פועלות שתי מדרשות, מדרשת בארות המיועדת לעולות חדשות, גיורות, ובנות הנמצאות בתהליך גיור, ומדרשת 'זהר' לחוזרות בתשובה ודתיות מבית בראשות הרבנית בתיה כהן.
רב היישוב הוא הרב דניאל כהן.
בת עין בסכסוך הישראלי-פלסטיני
על אף קרבתה למספר כפרים פלסטיניים, בת עין לא הייתה מוקפת גדר מטעמים אידאולוגיים במשך שנים[7], בדומה להתנחלויות ומאחזים נוספים, בהם סוסיא, חוות מעון, יצהר ומצפה יאיר.
בשנת 2013 תושבי הכפר ח'ירבת סאפא עתרו לבג"ץ בדרישה להקיף את בת עין בגדר, בטענה שתושבי היישוב פוגעים ברכושם ומהווים סכנה לתושבי הכפר. בשנת 2014 נבנתה גדר שמקיפה חלק מהיישוב[8].
בשנת 2003 נעצרו שלושה מתושבי היישוב יחד עם מתנחל מיישוב אחר, שהואשמו בהתארגנות ותכנון מעשי טרור נגד פלסטינים. הקבוצה כונתה מחתרת בת עין, ושלושה מחבריה הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים.
בפברואר 2007 נדקר למוות תושב היישוב, ארז לבנון - בעת שהתבודד בחורשה במרחק של כ־200 מטרים מביתו. רוצחיו, שני צעירים פלסטינים תושבי הכפר ח'ירבת סאפא הסמוך, נתפסו עוד באותו לילה לאחר שהתפארו במעשיהם בגלוי.[9] השניים שוחררו בעסקת שליט. הואדי בו התבודד ארז לבנון קרוי על שמו, ואדי ארז לבנון.
באפריל 2009 חדר מחבל תושב ח'ירבת סאפא ליישוב, רצח בגרזן את שלמה נתיב בן ה-13 ופצע ילד בן 7.
באוקטובר 2013, לאחר תקרית שבה רעולי פנים תקפו נהג משאית פלסטיני באלות וריססו חיילי צה"ל בתרסיס פלפל, החליט צה"ל להוציא את חייליו משטח היישוב.[10]
בפברואר 2015 הותקף פלסטיני תושב ג'בעה בזמן שעיבד את אדמתו. בשעות הלילה של אותו יום בוצעה בכפר פעולת תג מחיר שבמהלכה הוצת מסגד ורוססו סיסמאות. בעקבות אירועים אלה פעלו בבת עין כוחות משטרה וצבא. במהלך פעילות המעצרים תקפו תושבי היישוב את כוחות הביטחון, ובאחד המקרים נאלצו חיילים לבצע ירי באוויר.[11]
בשנת 2022 הקימו תושבי היישוב בליווי מספר חסידים מכפר חב"ד וכמה נערי גבעות את המאחז גבעת אוהבי יה[12] במחאה על גל הטרור באותה שנה ועל אירועי מבצע שומר החומות לזכרו של תושב היישוב אהוביה סנדק.[13] בניסן תשפ"ג נשרפו בגבעה בתים, לרבות בית המדרש על ספרי הקודש שבו. על פי עדות כמה תושבים השורפים הם מהכפר צוריף.[14] שנעצרו ושוחררו ללא ענישה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בת עין- בת עין - באתר המועצה האזורית גוש עציון
- אתר ישיבת בת עין
- נדב שרגאי, "טרור זה לא המקצוע שלנו", אמר תושב בת עין, באתר הארץ, 12 במאי 2002
בת עין (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספי בן-יוסף, מדריך ישראל, כרך 9 בערך "בת עין".
- ^ נדב שרגאי, "טרור זה לא המקצוע שלנו", אמר תושב בת עין, באתר הארץ, 12 במאי 2002
- ^
The Settlers (Les Colons) - Extract 1, סרטון בערוץ "Les Films du Poisson", באתר יוטיוב (אורך: 01:42)
- ^ יוגב כרמל, הטרנד מבת עין שחוצה את הקו הירוק: "רוצים להלביש את עם ישראל לגאולה", באתר מאקו, 2 בפברואר 2023
- ^ חיים לוינסון, רכז הביטחון של בת עין דרש להקים גדר, ראשי ההתנחלות החליטו לפטרו, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2010
- ^ לאחר 25 שנה: גדר בבת עין, באתר הקול היהודי, 2 בנובמבר 2014.
- ^ אפרת וייס, הותר לפרסום: נלכדו רוצחיו של ארז לבנון, באתר ynet, 26 בפברואר 2007
- ^ יהושע בריינר, צה"ל מפסיק לאבטח את בת עין לאחר שחייליו הותקפו, באתר וואלה!, 31 באוקטובר 2013
- ^ נועם אמיר, חייל צה"ל מואשם בריגול וגילוי ידיעות: "מעל באמון בצורה חמורה", באתר מעריב אונליין, 13 באפריל 2015
- ^ בפעם השישית: הרס ופינוי בגבעת אוהבי-יה, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2022
- ^
שילה פריד, הרס בגבעת אוהבי-יה; לאחר הפינוי הגיעו ערבים לחרוש בשטח, בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2022
- ^ אלחנן טולדנו, נקמה? התקפה ערבית על הגבעה בגוש עציון – מאות ספרי קודש עלו באש, באתר JDN, י״ב בניסן ה׳תשפ״ג
| ||||||||||||||||
39305686בת עין