בת עין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בת עין
Bat Ayin View.jpg
מראה כללי של היישוב, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎810 מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,730 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4% בשנה
31°39′31″N 35°06′02″E / 31.6585122836086°N 35.1004817709247°E / 31.6585122836086; 35.1004817709247
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
http://www.bat-ayin.org
עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב.
בית הכנסת המרכזי של היישוב
אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני

בַּת עַיִן היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, צפונית-מערבית לכפר עציון. ההתנחלות שוכנת על גבעה נישאה בגובה של כ-870 מטר, בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת בית שמש. בבת עין מתגוררות כ-300 משפחות. היא נקראת על שם המעיינות סביבה: עין חובלה, עין ליבנה ועין סג'מה.

לצד בת עין א' המהווה את הגרעין המקורי של היישוב, נמצאת בת עין ב', שהוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי תלמידיו של הרב משה לוינגר[דרוש מקור].

רובם של תושבי בת עין הם חוזרים בתשובה. רבים מהם הם דתיים לאומיים מזרם החסידות החדשה, בנוסף גם מחסידות ברסלב, חסידות חב"ד או תלמידי הרב יצחק גינזבורג.

היסטוריה

היישוב שוכן על הרכס שמדרום לכפר עציון, בסמוך לעיירה הפלסטינית צוריף. הגרעין הראשון שלו שכן בתחילה במקום שבו הייתה קודם לכן היאחזות הנח"ל "צורף".[3] בכניסה ליישוב ישנה עדות ליישוב יהודי קדום מתקופת בית שני, "חרבת חכלילי". בעתיקות במקום נמצאו גת עתיקה עם פסיפס וכן מקווה טהרה גדול.

היישוב הוקם ב-1989 בסיוע תנועת אמנה, על אדמות כפר עציון ועל אדמות נוספות שנרכשו מפלסטינים באזור. המייסדים ביקשו לשלב בין אורח חיים דתי לבין עבודת האדמה. הם כינו את עצמם "חסידות במגפיים". היישוב הוקם תחילה בשם צורף ובהמשך שונה השם לשמו הנוכחי, בת עין. טקס העלייה על הקרקע היה ביום העצמאות ה41 למדינה והשתתף בו אריק שרון.

בתי היישוב בולטים בצניעותם ביחס לשאר יישובי גוש עציון. בהתאם לתקנון היישוב, התושבים מקפידים על צניעות, רבים נמנעים משימוש במוצרים מתוצרת גרמניה ומשימוש בטלוויזיה, ומקפידים על עבודה עברית ואי העסקת גויים.[4] היישוב מונע כניסת גויים לתוכו, הן ערבים והן אחרים.[5]

מצפון לבת עין שוכנים שרידי היישוב משואות יצחק שנחרב על ידי הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות. מהיישוב נשארו רק בית הארחה, חדר האוכל (שהפך לבית חולים בחודשי הלחימה) ומגדל השמירה הניצב סמוך למעיין "עין חובילה". כיום מתגוררים במשואות יצחק שתי משפחות ופועלת בה מסעדה חלבית כשרה בשם "גוונא".

כלכלה

רבים מן התושבים עוסקים בתחומי אמנות ואומנות: חקלאות אורגנית, עבודות קרמיקה, כתיבת מזוזות וספרי תורה, חינוך ותורת הנפש, פיסול, אריגה, תפירת טליתות ויודאיקה, ציירים, שחקנים, כותבי שירה, סופרים, רקדנים, במאים, יוצרי ויטראז', מוזיקאים ואמני רקמה, מעצבי חנוכיות, פמוטות, נרות זיכרון וכדומה.

בקצה היישוב ישנם כרמים ולידם הוקם יקב אורגני שמשתמש בגתות עתיקות שהתגלו במקום. במקום גם צימרים.

חינוך

ביישוב תלמוד תורה ממלכתי-דתי אזורי ברוח חסידית, לבנים ולבנות, שבו לומדים כמה מאות תלמידים. המוסד נקרא "שלמה נתיב", על שם אחד התלמידים שנרצח בסמוך, בגיל 13.

במקום פועל סניף בני עקיבא נפרד.[6]

לימוד תורה

ביישוב ישנה ישיבה חסידית ארץ ישראלית, המחנכת ללמדנות וחסידות בדרכו של רבי נחמן מברסלב, בישיבה לומדים כ-50 רווקים ואברכים, חלקם חוזרים בתשובה. ראש הישיבה הוא הרב נתן גרינברג.

ביישוב פועלות שתי מדרשות, מדרשת בארות המיועדת לעולות חדשות, גיורות, ובנות הנמצאות בתהליך גיור, ומדרשת 'זהר' לחוזרות בתשובה ודתיות מבית בראשות הרבנית בתיה כהן.

רב היישוב הוא הרב דניאל כהן.

בת עין בסכסוך הישראלי-פלסטיני

בניגוד למרבית ההתנחלויות, בת עין איננה מוקפת גדר מטעמים אידאולוגיים.[7] זאת על אף קרבתה הרבה לכפרים הפלסטיניים חרבת צפא, צוריף, ג'בעה ונחלין.

בשנת 2003 נעצרו שלושה מתושבי היישוב יחד עם מתנחל מיישוב אחר, שהואשמו בהתארגנות ותכנון מעשי טרור נגד פלסטינים. הקבוצה כונתה מחתרת בת עין, ושלושה מחבריה הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים.

בפברואר 2007 נדקר למוות תושב היישוב, ארז לבנון - בעת שהתבודד בחורשה במרחק של כ־200 מטרים מביתו. רוצחיו, שני צעירים פלסטינים תושבי הכפר חרבת צפא הסמוך, נתפסו עוד באותו לילה לאחר שהתפארו במעשיהם בגלוי.[8] השניים שוחררו בעסקת שליט. הואדי בו התבודד ארז לבנון קרוי על שמו, ואדי ארז לבנון.

באפריל 2009 חדר מחבל תושב חרבת צפא ליישוב, רצח בגרזן את שלמה נתיב בן ה-13 ופצע ילד בן 7.

באוקטובר 2013, לאחר תקרית שבה רעולי פנים תקפו נהג משאית פלסטיני באלות וריססו חיילי צה"ל בתרסיס פלפל, החליט צה"ל להוציא את חייליו משטח היישוב.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בת עין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ספי בן-יוסף, מדריך ישראל, כרך 9 בערך "בת עין".
  4. ^ שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "[".נדב שרגאי, "טרור זה לא המקצוע שלנו", אמר תושב בת עין, באתר הארץ, 2002
  5. ^ תושבי הישוב, The Settlers (Les Colons) - Extract 1, YouTube, ‏18/06/2016
  6. ^ בפייסבוק
  7. ^ חיים לוינסון, רכז הביטחון של בת עין דרש להקים גדר, ראשי ההתנחלות החליטו לפטרו, באתר הארץ, 20.8.2010
  8. ^ הותר לפרסום: נלכדו רוצחיו של ארז לבנון, באתר ynet
  9. ^ יהושע בריינר‏, צה"ל מפסיק לאבטח את בת עין לאחר שחייליו הותקפו, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2013


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0