תפירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה של מכונת תפירה ישנה

תפירה היא פעולת חיבור או שינוי סגנוני של בדים, עורות, ניירות, רשתות מחומרים שונים וחומרי גלם אחרים שעוביים דק באמצעות חוט. אפשר לתפור במלאכת יד בעזרת מחט בעלת קוף שבו משחילים את החוט או לתפור במכונת תפירה.

בדרך כלל תופרים בגד כך שתך התפירה נסתר מעין, אך בתקופות שונות תפרו בגדים עם חוטי רקמה שהם עבים יותר מחוטי תפירה וכך קבלו בגדים צבעוניים יותר. עם המצאת מכונת התפירה שהקלה על יצירת הבגדים, התחילו להשתמש בתכי תפירה גלויים שחיזקו ועיטרו את הבגדים בו זמנית. למכונות התפירה החשמליות כיום יש מגוון תכי רקימה שבעזרתם אפשר לרקום צורות מסוגננות על בגדים, כלי מיטה ובדים אחרים. הנוהג של בחירת צבע החוט לתפירה כך שייטמע בצבע הבד הולך ונזנח, עם הפוך תכי התפירה לקישוטיים יותר ודומים יותר לרקמה.

שימושים נוספים בתפירה: נעליים נתפרות על ידי הסנדלר, ויש כריכות ספרים הנתפרות על ידי הכורך.

תכי תפירה

תך מכליב

"מכליב" מלשון חיבור, כליבה. תך זמני המיועד להצמדת חלקי בד עד שייתפר התפר הקבוע. נוח למדידת בגדים יותר מחיבור סיכות. כמו כן, יתרונו הוא שאין סכנה כי ישבור את מחט מכונת התפירה (בניגוד לחיבור בסיכות). כמו כן, אינו משאיר סימנים רבים בבד במקרה של פרימה.

כדי לתפור תך זה יש להעביר את החוט דרך הבד למעלה ולמטה ללא חזרות. קל למשוך את החוט החוצה בסיום השימוש בתפר. שימוש נוסף הוא לצורך כיווץ בד, כאשר יש לכווץ רק צד אחד של חלקי הבד המוצמדים.

ישנם סוגים שונים של תכים מכליבים, לאזורים שונים בבגד.

יתרונות התך הם בחוט המיוחד שבו משתמשים, שהוא חוט לא מפותל (לא שזור), ואינו משאיר סימנים בגיהוץ.

התכים המכליבים השונים משמשים לדוגמה:

  • להפנות עיבוד של דש הג'קט או החצאית
  • למקם מכפלת
  • לבדוק את מידות החלקים לפני תפירה ממשית במכונה
  • להעביר סימוני גיזרה לבגד כשאין אפשרות להשתמש בגיר

תך נסתר

תך זה משמש לתפירת מכפלות בבגדים אלגנטיים, מכנסים, חצאיות ושמלות מצמר ובבדים עבים בעיקר.

קיימת מכונה לביצוע תך זה הנהוגה בתעשייה ואצל חייטים. בהיעדר הציוד, ניתן לבצע תך זה גם באמצעות חוט ומחט. קיימים שני סגנונות של תכים נסתרים ידניים, רגיל ומוצלב.

לתפירת תך נסתר נוהגים לבחור חוט בצבע מעט כהה יותר מצבע הבד, ולתפור תך דומה למכלב, אלא שהוא צפוף, ובכל פעם שעובדים לצד הימני (הקדמי) של הבדים, לוקחים חוט אחד או שניים מן הבד. כך משתלב התך במרקם הבד. יש להזהר ולא למתוח את הבד יתר על המידה, פן ייווצרו שקעים שייראו מצידו הקדמי של הבד.

זיגזג

תך מכונה. התך קיים במכונות התפירה הביתיות העכשוויות, במכונות ישנות שבהן היה רק תך ישר, אפשר היה להוסיף אביזרים מיוחדים שנענעו את הבד וכך נוצרו תכי זיגזג. שני תכי הזיגזג שבהם משתמשים הכי הרבה הם 'זיגזג רגיל' בו המחט הולכת צעד אחד באלכסון קדימה -ימינה וצעד שני באלכסון קדימה-שמאלה. 'זיגזג שלושת הצעדים' שבו המחט צועדת שלושה צעדים קטנים באלכסון קדימה -ימינה ואחרי זה המחט צועדת שלושה צעדים קטנים באלכסון קדימה -שמאלה.

הזיגזג משמש לגימור קצוות הבד (בהיעדר מכונת אוברלוק), לרקמות שונות ואפליקציות, לעיבוד אבקות הכפתורים וכן לתפירת בדים גמישים גם כן כתחליף לאוברלוק. ניתן לכוון תך זה גם באורכו וגם ברוחבו.

אוברלוק

באנגלית "אוברלוק" הוא הלחם של המילים אובר (מעל) ולוק (נעילה).

תך האוברלוק מיועד בעיקר לעיבוד קצוות בדים. קימים סוגים שונים של מכונות אוברלוק, לפי מספר סלילי החוטים שהם נושאות: 3-5. במכונת אוברלוק משוכללות ניתן לבצע גימורים שונים באמצעות מתיחה שונה של החוטים השונים, והסטת מחט התפירה במרחקים שונים.

מכונת האוברלוק מצוידת גם בלהב החותך את שאריות הבד תוך כדי התפירה.

תפר האוברלוק מצטיין בגמישות, ולכן נוהגים לתפור בעזרתו בדים בלי מתיחות - אלסטיות כגון סריגים, טריקו, בגדי ים, הלבשה תחתונה וכדומה.

תך כלה

נקרא גם אז'ור, על שם הריקמה הלבנה על כלי לבן לבית.

תך הנעשה במכונה, כגימור בבדים דקיקים כשיפון ואורגנזה. נעשה בעזרת מכונת אוברלוק לה יש חלק המיוחד לתך זה, או בתפר זיגזג קטן מאוד וצפוף.

במכונת אוברלוק התך נעשה על ידי צמצום התפר לרוחב מינימלי, קיצור התפר, ומתיחת החוטים כדי ליצור מראה סיומת דקיק ביותר.

לעיתים מכניסים בתך כלה חוט שקוף וקשה כחוט דיג, והוא נותן לגימור מראה מסולסל.

הוראת תפירה

הוראת התפירה עברה שינויים מעניינים, לפני המצאת מכונת התפירה כל בת למדה זאת תוך כדי התבגרות מהאמא או הסבתא שלה. כל אשה עסקה בתיקוני הטקסטילים הביתיים ולכן מרגע שילדה יכלה לאחוז במחט לימדו אותה לתפור כי זה חשוב לחייה וגם שתעזור לאם בעבודה הרבה. שנים רבות שיעורי התפירה היו חלק מלימודי החובה של בנות, בסוף שנות ה1970 הוציאו מהמערכת את הוראת התפירה והיא נלמדה מאז בעיקר באופן פרטי, או בחוגי ם של אח"הצ, בעיקר כי נשים רבות חושבות שזה 'כושר חיים' חשוב לכל ילד וילדה[1].

בבתי הספר של[2]כי"ח במאה ה-19 בעוד הבנים קבלו חינוך נרחב הבנות לומדות תפירה ורקמה, לימודי דת ותולדות עם ישראל בימי המקרא, אך לא חשבון, גאוגרפיה או שפות זרות.

חייט ותופרת

גבר שמקצועו תפירת בגדים נקרא חייט. אשה שמקצועה תפירת בגדים נקראת תופרת.

חייטות ותפירה נחשבו למקצועות יהודיים וישנם שמות משפחה רבים הקשורים למקצועות אלו, כגון שניידר (Schneider), קלארמקר (Kleermaker), ו-דרסלר (Dessler).

תפירה קיומית

בגניזה הקהירית נמצאו מסמכים[3] המעידים שהייתה ציפייה מכל אשה נשואה שתעבוד בעבודה כלשהי נוסף על מילוי חובות משק הבית, בין המקצועות המקובלים ונאותים לנשים היו מלמדות לרקמה ותפירה. נשים התפרנסו מאריגת בדים ומתפירת תכריכים.

יעקובינה שרלוטה מונסטרהיים [Jacobina Charllota Munsterhjelm] [4] שהייתה בת -13 כשהתחילה לכתוב את יומנה ב-1799 בו היא מתארת את חייה כבת למשפחה אצילה, אינה מבטאת את רגשותיה אבל מספרת על פעולותיה היומיומיות, כמעט בכל יום היא מתעדת את מה שהיא תפרה ועוד מלאכות יד שהיא עובדת בהן, בעוד אינה מזכירה תפירת דוגמית ייתכן שהיא סיימה אותה לפני התחלת היומן. יעקובינה אחראית לתפירת ותחזוקת הבגדים שלה, שאותם תפרה לעיתים קרובות יחד עם אחותה הגדולה ממנה אולה [Ulla] . מלבד תפירת בגדיה היא טוותה, ארגה, סרגה גרביים וקלעה כובעי קש. לעיתים תפרה עם סבתא, אחיות או בנות דודוות, מה שגיבש את חברותן לעתיד והקנה להן את החינוך היאות לבנות האצולה.

בגלי ההגירה, מארץ לארץ או מיבשת ליבשת, במאה ה-19, המאה ה-20 ואף במאה ה-21[5], הרבה אנשים בעיקר נשים שלא ידעו את שפת הארץ החדשה, אך היו זקוקים לפרנסה, עבדו בעבודות ששכרן מועט, עזרה במשק בית ותפירה. נשים יכלו לתפור בבית ולתקן תיקונים אך רובן השתלבו בתעשיית הטקסטיל, בארצות הברית עשרות אלפי נשים עבדו כתופרות בבתי מלאכה שכונו Sweatshop היות שהתנאים בהם היו ועודם לצערנו אז וגם עד היום תנאי עבדות. שכר מינימום, חוסר תנאי תברואה. ב-1995[6] עלה בשימוע בניו-יורק שברחבי ארצות הברית היו אז מיליון עובדים בסדנאות המיזע, 140,000 מהם לטינים ואסיאתים, שמהם 80% נשים. עם זאת נשים מהגרות ממשיכות מחוסר ברירה לעבוד במפעלי תפירה.

במגפת השפעת הספרדית, שהפילה חללים רבים בכל רחבי העולם, תפרו אנשים רבים מסיכות בד, כדי להגן על עצמם מהידבקות[7]. הרשויות הורו לאנשים לתפור את המסיכות הללו משכבות של גאזה, במודעות של הצלב האדום פורסם ש"מסיכת גאזה נותנת הגנה של 99% נגד השפעת". באזורים מסוימים אמרו שיש לתפור מסיכה של ארבע שכבות, בעיתונים ממונטנה היו הסברים שיש לקפל פיסת גאזה גדולה מספר גדול של פעמים לפני שמוסיפים את שלושת הקיפולים ותופרים. כמו כן הומלץ לסמן בחוט שחור את אחד הצדדים, כדי שהלובשים ידעו מה חיצוני ומה פנימי. מסיכות הגאזה נודעו כ'גדרות שפעת ' וכ'מפרשי סנטר' .

במלחמת העולם השנייה עם גבור רדיפות היהודים בהולנד, הבינו רבים שבעלי מקצועות שונים מבוקשים על ידי הנאצים וכי סיכויי השרידות שהם יגדלו, בספר 'Our families the way it was' [8]שכתבה רגינה ספרינגר יחד עם בעלה, היא מספרת שיהודים רבים פנו אליה ובקשו אותה ללמדם את מקצוע התפירה. היא שכרה אולם ובו נתנה שיעורים בתפירה, גזירה, ותיקונים. היא לימדה בכל שעות היום, הייתה גם כיתה לבנות העשרה.

בפיליפינים יש עוני גדול מאוד ואנשים רבים שלא יכלו לסיים לימודים סדירים ארגון Golden Hands livelihood מזמין בחורות [9]ללמוד קורס בן שמונה חודשים לתפירה וכך הן יכולות לעזור בפרנסת משפחתן.

בתחילת 2020 התפרצה בעולם מחלת נגיף הקורונה שמדביק ונפוץ בעיקר על ידי חלקיקי רוק זעירים היוצאים מפה של אדם אחד ונכנסים לפה ולאף של האדם השני. בין אמצעי ההתגוננות, שמירת מרחק של 2 מטר מאדם, הסתגרות בבתים ומסכות לפנים. היות והמגפה היא כלל עולמית ואין בנמצא מספיק מסכות רפואיות גם לצוותים רפואיים וגם לכל מי שיוצא מביתו, הבריות החלו לתפור מסכות הגנה מבד[10] גם לבני ביתם וגם לצוותים רפואיים שחסרו להם מסכות. בדיונים שונים בחוגי תופרות וגם ברשויות הרפואיות[11] נדונה יעילות המסכות התפורות מעשה-יד לעומת מסכות מקצועיות. המסקנה היא שלאנשים שאינם מטפלים בחולים[12] אך רוצים להיות מוגנים מהידבקות תוך הליכה ברחוב, מסכות הבד מספקות את ההגנה הדרושה. השיבה למלאכות יד באמצעות תפירה סיפקה תעסוקה עבור אלו שנאלצו לשבת בסגר ביתי, כמו גם אפשרה לאנשים שאיבדו חלק מפרנסתם, ליצור ולתקן דברים שימושיים ואף למכור אותם[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Megan Breneman, 9Reasons I Teach Sewing to Middleschoolers, We Are Teachers, ‏30/5/2017 (באנגלית)
  2. ^ אהרון רודריג, ההוראה בבתי הספר של "כל ישראל חברים", באתר הספרייה הוירטאלית של מטח
  3. ^ שלמה דב גוייטין, דליה טסלר,מירי שפר (ע), תרגום: איה ברויר, מקצועות של נשים, חברה ים - תיכונית, 2005, תל אביב: ידיעות אחרונות, 1999, עמ' 304-306, מסת"ב 965-511-380-9
  4. ^ Johanna IImakunnas, [Jacobina Charlotta Munsterhjelm Embroidering women and turning men], Scandinavian Journal of History, ‏17/6/2017 (באנגלית)
  5. ^ Dalia Gebrial, THE INEXTRICABLE LINK BETWEEN MIGRATION AND SWEATSHOPS, New Internationalist, ‏13/12/2016 (באנגלית)
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Immigration and Sweatshops, Migration News 2, October 1995
  7. ^ Christina Garton, Protect Your Jaws from Septic Paws: Making Masks During the Spanish Flu, PIECEWORK, ‏10/4/2020 (באנגלית)
  8. ^ Regina and Arnold Springer, 28, Our Families The Way It was, 1994, New York: Shengold, 1994, עמ' 142, מסת"ב 0-88400-171-7. (באנגלית)
  9. ^ Anne Benavidez, Golden Hands: Livelihood Skills Change Sons’ Futures, Extreme Response International, ‏16/3/2020 (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 Rosa In0cencio Smith, Getting Through a Pandemic With Old-Fashioned Crafts, The Atlantic, ‏1/4/2020 (באנגלית)
  11. ^ Rafi Letzer, Can homemade masks protect you from COVID-19?, LIVESCI=NCE, ‏25/3/2020 (באנגלית)
  12. ^ Jonathan Bastian, Do Handsewn Face Masks Protect Against Coronavirus, KCRW, ‏26/3/2020 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0