גרזן

ערכת גרזנים המשמשת לכריתת עצים וליערנות

גרזן הוא כלי בעל להב בולט, המשמש ככלי עבודה, כלי מטבח, כלי לכריתת עצים וככלי נשק קר עוד מהתקופה הפרה היסטורית. הגרזן בנוי מידית ארוכה שבקצהּ מותקן להב כבד ורחב.

סקירה כללית

גרזן מתקופת הברזל שנמצא בשוודיה.

לגרזן שני תפקידים, חיתוך וביקוע. לכן יצרו שני סוגי גרזנים, כל סוג מיועד לתפקיד שונה.

הגרזן היה הן כלי עבודה שימושי והן כלי נשק. פשטות הייצור, כפל השימושים ונחיצותו לעבודת עץ הפכו אותה לאחד מכלי הנשק הנפוצים ביותר בעת העתיקה שלפני גילוי הברזל.

הגרזן הוא כלי החיתוך בעל יכולת החיתוך והביקוע החזקים ביותר מכל הכלים בעלי הלהב. הסיבה לכך היא עיצוב ראש הגרזן. ראש הגרזן הוא גוש מתכת כבד שמסתיים בלהב שהולך ונהיה צר ככל שמתרחקים מבסיס הגוש. קצה הלהב (שמבצע את החיתוך/ביקוע) הוא צר יחסית ולכן הכוח הרב שנצבר עקב משקל כל הגוש מופעל על שטח פנים קטן מאד וכתוצאה מכך הגרזן מפעיל לחץ רב שמרבית החומרים דאז (בשר ועצמות, עץ ואף לוח מתכת דק) לא יכלו לעמוד בו.

תחילת השימוש הנרחב בגרזני אבן בתקופת האבן החדשה, לחיטוב עצים ולשימושים אחרים בידי ראשוני החקלאים. כאשר התגלה הברזל, גדל השימוש בכלי נשק ייעודיים ללחימה, כמו חרבות, והגרזן נדחק הצידה לטובת החרב, האלה והחץ וקשת. מאוחר יותר (ימי הביניים) שב הגרזן להיות נשק פופולרי ויעיל בשדה הקרב.

גרזני מלחמה

ערך מורחב – גרזן קרב

סוגי גרזני קרב

גרזני המלחמה התפתחו באופן ניכר, ובתקופת ימי הביניים (החל מ-500 לספירה והלאה) הומצאו סוגים רבים של גרזני מלחמה, שבאו בגדלים וסוגים שונים:

• עם התפתחות השריון התפתחו גרזנים כבדים יותר המסוגלים לחתוך שריון. הידוע מביניהם הוא הגרזן הדו-להבי עם מוט הנפה ארוך. גרזן זה יש צורך לתפעל בשתי הידיים בגלל משקלו הרב. למרות זאת, רוב הגרזנים היו פשוטים וכללו להב כבד אחד ולעיתים "מקור" או חוד אחורי. על מנת להתגבר על יתרונות השריון, הגרזן השתכלל ונוספו לו דוקרן שתפקידו היה להידחק בין לוחות השריון ולפצוע את האויב. לעיתים נוסף גם מעין פטיש שתפקידו היה להמם את האויב במכה חזיתית על השריון שאותו לבש. שילוב המשקל והכוח היו מסוגלים להכריע גם לוחמים מנוסים.
• הגרזן הדני היה גרזן ענק. מדובר בגרזן דו-ידני באורך 170 ס"מ ששקל פי 3 מגרזן רגיל וכלל להב כבד במיוחד. את הגרזן הדני הפעילו יחידות עילית של אנשים חזקים וגדולי מידות במיוחד, הידועים שבהם הם ההאוסקרלים של המלך הסקסוני הרולד גודווינסון. מכת הגרזן הדני הייתה כה חזקה עד כדי היכולת לרסק מגן ואף להרוג פרש על סוסו.
• בתחילת ימי הביניים נכנס לשימוש הקרדום - גרזן קטן יחסית, בעל להב מעוגל, המסוגל לשמש הן ככלי נשק לקרב פנים אל פנים והן ככלי נשק להטלה.
• גרזן-הטלה "פרנציסקה" - גרזן זה שימש גם כן במלחמות ימי הביניים, אך בשונה מקודמיו, גרזן זה היה קטן מקודמיו. על תכונה זו פיצה במבנה ידית האחיזה המעוקלת שאיפשרה ללוחם להשליכו למרחק רב תוך גרימת נזק מאסיבי לכוחות אויב מסתערים.
• מוט-גרזן (Pollaxe): זהו שם כללי לנשק מוט או כידון שבקצהו מותקן גם להב גרזן. מוט-גרזן נע בין גרזן דו-ראשי מוארך - כאשר ראש הקרב כלל להב גרזן גדול בצד אחד, להב קטן יותר או "מקור" בצד השני, וחוד מוארך וחד - עד לנשק שומרים כגון ההאלברד. לעיתים קרובות, גם פטיש הקרב נקרא Pollaxe. כלי נשק אלה דומים מאד במבניהם ונבדלים רק בראש הקרב: בעוד הגרזן מצויד בלהב חותך הפטיש מצויד בקצה קהה המיועד להלום ולא לחתוך.
• גרזן טומהוק - גרזן הטלה דו-ראשי קל שהיה בשימוש האינדיאנים באמריקה. שימש לקרב פנים אל פנים, כגרזן הטלה וככלי עבודה. גרזן זה שבתחילה נקנה באלפיו מסוחרים שהגיעו ליבשת אמריקה הפך לסמל סטטוס בקרב האינדיאנים והעיד על חשיבותו של הלוחם הנושא אותו. לרוב היה מעוטר בסמלים מתרבותם ואף הגדילו לעשות בתקופות מאוחרות יותר כאשר שילבו את הטומהוק עם כלי אחר שהיה בשימוש נפוץ אצל האינדיאנים בשעתו - המקטרת כאשר החלק של הידית שנעשה חלול שימש פייה. טעות נפוצה היא לחשוב שגרזן זה שימש לקרקף את קרבנותיהם של האינדיאנים, למעשה זו תוצאה של פעולה שנעשתה בסכין. שמועה זו הופצה בימיהם של המתיישבים הראשונים והונצחה לאחר מכן בסרטים ברוח התקופה.

השימוש בגרזן בקרב

הגרזנים היו נשק פופולרי לאורך רוב ההיסטוריה. לשיא הפופולריות הם הגיעו בתקופת הויקינגים - עם של לוחמים חסרי מורא שאופיים האגרסיבי התאים לשיטת הלחימה בגרזן. הגרזן הוא נשק כבד ולא מאוזן, דבר שהופך אותו לנשק גרוע בהגנה. לעומת זאת, כאשר מניפים אותו במהירות וללא הפסקה הוא נהפך לנשק התקפי קטלני מאחר שעוצמת הפגיעה הייתה כה חזקה עד שהיא יכלה לחדור כל שריון ואף לנפץ מגנים. גם אם המכה לא ניפצה את המגן, היא הכאיבה מאד לאיש האוחז בו ומנעה ממנו לתקוף מאחר שהיה עסוק בהגנה מפני מכות הגרזן. שימוש מוצלח בגרזן דורש מיומנות, כושר גופני וסיבולת גבוהה על מנת להניפו בעוצמה ובמהירות לפרקי זמן ממושכים (בסדר גודל של דקות). שיטת השימוש בגרזן הייתה לתקוף כל הזמן, עד שהאויב מתייאש או מתעייף או בורח.

בימי הביניים חלה עלייה במעמדו של הגרזן, בעיקר עקב יכולתו לפצח שריונות כבדים (לרבות שריון לוחות). גרזנים נהפכו להיות נשק פופולרי גם בקרב מעמד האבירים ונודעו כנשק יעיל וקטלני. הגרזן, שהחל כנשק פופולרי בקרב הנורדים, נהפך לאחד מכלי הנשק הפופולריים בקרב הבריטים: הן בקרב האבירים הנורמניים והן בקרב אנשי הגבעות הסקוטיים. בסוף ימי הביניים ותחילת הרנסאנס, גדל השימוש בנשקי מוט דוגמת מוט-גרזן, האלברד ובארדיש, שהיו יעילים גם נגד שריוני הלוחות של התקופה.

הגרזנים כיום

כיום, גרזנים עדיין נמצאים בשימוש אזרחי. גרזנים קטנים משמשים בעבודות גינון ואילו גרזנים דו-ידניים (גדולים יותר) משמשים את מכבי האש וצוותי הצלה לחילוץ נפגעים. גרזנים אלו מצוידים בצידם האחד בלהב חד ואילו מצידם האחר קיים דוקרן המשמש לנעיצה. כבאים משתמשים בגרזנים אלו על מנת לתלוש דלתות מציריהן, לפתיחת נתיבי איוורור בגגות ואף לשבירת קירות בבניינים בוערים. בגרזנים אלה הידית איננה עשויה מעץ (מאחר שבשימוש רב ידית האחיזה נוטה להישבר) אלא מחומרים פלסטיים מתקדמים כגון פיברגלס.

במקומות רבים בעולם בהם נהוג השימוש בעצי הסקה משתמשים בגרזנים לביקוע בולי עצים להסקה.

ראו גם

• פסקס
• גרזן קרח
• גרזן מקור הברווז

קישורים חיצוניים

• מייקל סלזאק, גרדיאן, אבן שנמצאה במערה חותרת תחת הנחת מקור הטכנולוגיה האנושית, באתר הארץ, 11 במאי 2016
• הגרזן העתיק ביותר נמצא במערה באוסטרליה, סרטון באתר יוטיוב(באנגלית)
• מוט-גרזן
• עמנואל פרידהיים, ‏הקדשת קרדום לעבודה זרה: מנהג אלילי אנטולי/סורי בפיו של ר' עקיבא, קתדרה 95, אפריל 2000, עמ' 36-25