ג'ורג' ברנרד שו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברנרד שאו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' ברנרד שו
לידה 26 ביולי 1856
פטירה 2 בנובמבר 1950 (בגיל 94)
ביתו של שו, "Shaw's Corner"

ג'ורג' ברנרד שו (באנגלית: George Bernard Shaw;‏ 26 ביולי 1856 – 2 בנובמבר 1950) היה מחזאי וסופר בריטי ממוצא אירי, פילוסוף, פעיל פוליטי-חברתי, מבקר מוזיקה ותיאטרון ופובליציסט. אחד מאנשי התרבות הבולטים והמשפיעים של המאה העשרים. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1925 וחתן פרס האוסקר לשנת 1938 (הראשון אשר זכה בשניהם).

ביוגרפיה

שו נולד בדבלין בשנת 1856 לג'ורג' קאר שו (1814–1885), סוחר תבואות כושל ועובד ציבור לעת מצוא, וללוסינדה אליזבת שו (1830-1913; שם נעוריה - גרלי), זמרת מקצועית. לשו היו שתי אחיות, לוסינדה פרנסס (1853–1920), זמרת שהשתתפה בעיקר בקומדיות מוזיקליות ואופרות קלות, ואלינור אגנס (1854–1876). כמו כן הוא היה בן הדוד מדרגה שנייה של פרדריק רולנד שו, הרופא הראשי של חברת הנפט העיראקית.

בילדותו למד בבתי ספר שונים, לרבות בית ספר מתודיסטי, בית ספר פרטי ובית ספר ציבורי. ברבות השנים הפגין שו טינה רבה כלפי בתי ספר ומורים באומרו: "Schools and schoolmasters, as we have them today, are not popular as places of education and teachers, but rather prisons and turnkeys in which children are kept to prevent them disturbing and chaperoning their parents". את גישתו לבתי ספר הביע, בין היתר, במבוא לספרו Cashel Byron's Profession, שבו מתואר ניסיונו של ביירון הצעיר במוסדות חינוך. התיאור הוא, במידה רבה, אוטוביוגרפי. עוד ביטויים ליחס זה ניתן למצוא ב-Treatise on Parents and Children, שם מפרט שו את הסיבות לסלידתו מחינוך פורמלי. לדבריו, תוכנית הלימודים הסטנדרטית היא חסרת תועלת, מקהה את החושים ומחניקה את האינטלקט. הוא אף תקף בחריפות את הענישה הגופנית, שרווחה במסגרות החינוך באותה העת.

זמן קצר לפני יום הולדתו השישה-עשר (1872) עזבה אמו את הבית והצטרפה למורה שלה לפיתוח קול, ג'ורג' וונדלור לי, בלונדון. האחיות התלוו לאם, אך שו נותר בדבלין עם אביו. זמן מה עוד המשיך ללמוד בחוסר חשק, ולאחר מכן עבד כפקיד. בשנת 1876 הצטרף לאמו בלונדון. הוא נתמך על ידי וונדלור לי, אמו ואחותו לוסי בעת שלמד על ידי קריאה בספריות ציבוריות ובמוזיאון הבריטי והחל לכתוב. בין היתר, כתב עבור וונדלור לי טור מוזיקלי שפורסם בעיתון London Hornet. הסיפורים שכתב, לעומת זאת, לא התקבלו היטב. בשנת 1885 החל שו להתפרנס מכתיבה כמבקר אמנות.

בהשפעת החומרים שקרא הפך שו לסוציאליסט מסור ונמנה עם מייסדי האגודה הפביאנית, ארגון של אנשי מעמד הביניים שהוקם ב-1884 כדי לקדם את הפצת הסוציאליזם בדרכי שלום. התנועה נקראה על שם פאביוס מאקסימוס "קונקטטור", מצביא רומי אשר ניסה להתיש את חניבעל באמצעות קרבות נסיגה.

יחד עם חבריו לאגודה הפביאנית, סידני וב, ביאטריס וב וגראהם וואלאס, הקים שו את בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון בשנת 1895. המוסד החדש התבסס על כספי תורמים, לרבות תרומה בסך 20,000 ליש"ט של הנרי האנט האטצ'ינסון לאגודה הפביאנית.

שו נבחר לחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925. הוא התלבט, מטעמים פוליטיים, אם לקבל את הפרס ולבסוף החליט להקדיש את הכסף לקרן מיוחדת, שתפקידה לשפר את היחסים בין אנגליה לבין שוודיה בתחום הספרות.

במסגרת פעילותו הפוליטית, פגש את שארלוט פיין-טאונסנד, אותה נשא בשנת 1898. ב-1906 עברה המשפחה לבית חדש בכפר Ayot St Lawrence שבהרטפורדשייר, בו התגוררו עד יום מותם, אף שהחזיקו גם דירה בלונדון. הבית זכה לכינוי Shaw's Corner ("פינתו של שו"). הוא מת בגיל תשעים וארבע מאי ספיקת כליות שנגרמה מפציעות שנגרמו לו בעת נפילה בזמן גיזום עץ. לאחר מותם, פוזר אפרם של בני הזוג שו בחצר הבית.

יצירתו

שו כתב קרוב לחמישים מחזות, הדנים בבעיות חברתיות ומוסריות. הודות לכתיבתו השנונה והמבריקה, תוצר של אדם שופע אינטלקט והתמצאות בתחומים רבים, הייתה למחזותיו תהודה משמעותית.

מחזהו הנודע ביותר הוא פיגמליון, שבו ביקורת נוקבת על ההתייחסות למעמדות החברתיים באנגליה.

תפיסה פוליטית

שו בכנרת, 1931

לשו היה חזון, אותו הציג במכתב להנרי ג'יימס משנת 1909: "עלי, כסוציאליסט, החובה להטיף לשינוי הסביבה. אנו יכולים לשנות אותה; עלינו לשנות אותה, ואין שום הגיון בחיים חוץ מהמשימה של שינויה. מה התועלת בכתיבת מחזות, מה התועלת בלכתוב כל דבר, אם אין רצון שלבסוף יוצר מהכאוס גזע אלים". שו טען כי כל מעמד פעל לטובת עצמו, ושהמעמדות העליונים ניצחו במאבק הזה. הכישלון של מעמדות העובדים לקדם את האינטרסים שלהם הביא לביקורת רבה מצד שו על המערכת הדמוקרטית של ימיו. הסוציאליזם שלו היה מבוסס על דאגה מוסרית בשל העוני של מעמדות העובדים. ברקע הכתיבה של שו, לדוגמה ב"מייג'ור ברברה" וב"פיגמליון", ניצב הרעיון של מאבק המעמדות. חשוב להכיר בסוציאליזם של האיש על מנת להבין את מחזותיו.

אף שהיה סוציאל-דמוקרט, בשנות ה-30 שו תמך בדיקטטורה של סטלין וגם מיוחסות לו כמה אמירות שיכולות להתפרש כתמיכה בהיטלר. ב-1945, בהקדמה למחזה ז'נבה, שו טען כי מרבית היושבים במחנות הריכוז מתו כתוצאה מ"צפיפות יתר". הוא טען שהיטלר נעשה ל"משיח מטורף" לאחר זמן, בניגוד לברית המועצות, שם "סטלין... עשה דברים הרבה יותר מהר וטוב מאשר פרלמנט". הוא גם הצהיר הצהרות אנטישמיות רבות בתקופה זו, אם כי נראה שפעמים רבות הוא פשוט ניסה לעורר פרובוקציות. מכל מקום, ברור שהוא תמך בסטלין באופן אמיתי.

צמחונות ופעילות למען בעלי חיים

שו הפך לצמחוני מטעמי מצפון ב-1881. הוא התבטא בחריפות נגד תעשיית הבשר ונגד ציד. במסגרת ההקדמה למחזה דילמת הרופא הוא יצא נגד ניסויים בבעלי חיים.[1]

שמו

שו שנא את שמו הפרטי, ג'ורג'.[2] הסבר נפוץ לסלידתו של שו משמו הפרטי הוא יחסו לאביו. העובדה ששמו היה כשמו של אביו הפריעה לשו מאוד לאורך כל חייו.[3][4] לאחר מות אביו ב-1885, החל שו לקצר את השם ג'ורג' בחתימתו ל-ג' בלבד, ובהמשך נהג לחתום כ"ברנרד שו" או בראשי התיבות GBS.‏[5]

הסבר אפשרי אחר הוא שג'ורג' היה שמו של אחד הגברים שאמו של שו הייתה עמם בקשר (אולי ג'ורג' ונדלור לי), קשר ששו הסתייג ממנו. [6]

התבטאויות ידועות

שו היה אדם רחב אופקים, בעל הבנה בתחומים שונים, והתבטא בשנינות ובחריפות. בברכה שנשא לכבוד אלברט איינשטיין אמר: "תלמי יצר יקום שהחזיק מעמד במשך 1,400 שנה, ניוטון יצר יקום שהחזיק מעמד רק 300 שנה, והיקום שיצר איינשטיין איני יכול לשער כמה זמן יחזיק מעמד".

מכתביו

  • "דילמת הרופא"
  • "קיסר וקלאופטרה"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ורג' ברנרד שו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ורג' ברנרד שו

הערות שוליים

  1. ^ אריאל צבל, ברנרד שו, צמחונות וניסויים בחיות, באתר אנימלס
  2. ^ ראו לדוגמה בספר Shaw of Dublin: The Formative Years מאת B. C. Rosset או בספר Bernard Shaw: The Ascent of the Superman מאת Sally Peters.
  3. ^ ראו בספר Bernard Shaw: A Psychological Study מאת Daniel Dervin, עמ' 128
  4. ^ Laurie Morrow, The Playwright in Spite of Himself
  5. ^ ראו Bernard Shaw: The Ascent of the Superman מאת Sally Peters, עמ' 100-101 ו-186
  6. ^ Bernard Shaw: The Ascent of the Superman מאת Sally Peters, עמ' 15


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)

תבנית:פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39297320ג'ורג' ברנרד שו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ורג%27_ברנרד_שו&oldid=2684530"