פרדריק רולנד שו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ד"ר פרדריק רולנד סטדרט שואנגלית: Frederick Roland Studdert Shaw; ‏29 בפברואר 1892 - 2 בדצמבר 1935) היה רופא וקצין בחיל הרפואה המלכותי הבריטי והרופא הראשי של חברת הנפט העיראקית. פרדריק שו הוא בן דוד מדרגה שנייה של המחזאי והסופר ג'ורג' ברנרד שו[1][2].

קורות חייו

ראשית דרכו

פרדריק רולנד שו נולד ב-29 בפברואר 1892 בדבלין בירת אירלנד. בכור מבין ילדיו של הוראס שו (Horace F.C Shaw), פקיד בכיר בוועדת הקרקעות האירית (Irish Land Commission). בתום לימודיו בבית הספר התקבל ללימודי רפואה בטריניטי קולג'. במקביל ללימודיו עסק גם בספורט ואף הגיע להישגים מרשימים באתלטיקה. כך למשל רשם שיאים בריצת ה-100 וה-220 יארד, יצג את אירלנד בשנים 19121914 בתחרויות אתלטיקה אוניברסיטאיות כנגד סקוטלנד ואנגליה, והיה לשחקן טניס, סקווש וקריקט מוכשר. כשחקן קריקט שיחק במספר הרכבים לרבות זה של הצבא הבריטי[1][3][4][5].

שירותו הצבאי

בשנת 1915, עם סיום לימודיו, התגייס בדרגת סרן לחיל הרפואה המלכותי ושירת עד סוף מלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית, בצרפת. בראשית 1917, בעקבות השתתפותו בקרב על הסום, עוטר בצלב הצבאי. בשנת 1919 נשלח להודו, שם פיקד על שיירת אמבולנסים ורכבי פינוי צבאיים במהלך סכסוכי גבולות בחזית הצפון-מערבית של פקיסטן. במסגרת שירותו הצבאי בהודו פעל רבות למען מיגור מגפת הכולרה שפרצה באזור וזיריסטן. בהמשך צורף לצוותו של סר צ'ארלס ברטצ'ל (Charles Bartchell), הממונה על הבריאות בהודו מטעם הצבא הבריטי. בצוות זה עבד עד לשנת 1923, עת נסע לאלדרשוט שבאנגליה. בשנת 1925 נשלח לעיראק שם שירת כרופא בחיל האוויר המלכותי. במסגרת תפקידו טיפל גם במגויסים האשורים[6][7].

פרשת שחרור השבויים הבריטים בכורדיסטן

ב-14 ביוני 1926, במהלך הפעילות הבריטית כנגד הכורדים בהנהגתו של השייח' מחמוד ברזאני בדרום כורדיסטן, נאלץ מטוס בריטי מדגם DH.9A לבצע נחיתת חירום בנפת פנג'ווין (Penjwin) שבמחוז סולימאניה. כתוצאה מכך שני אנשי הצוות, הטייס והמכונאי המוטס, נלקחו בשבי הכורדים והועברו אל הכפר ולאז'יר (Wlazher) בצד הפרסי של כורדיסטן. ב-13 בספטמבר התקבל מכתב ממחמוד ברזאני בו צויין כי חלה הדרדרות במצבם הבריאותי של שני השבויים הבריטים והוא מבקש לשלוח ציוד רפואי עבורם בהקדם. חיל האוויר המלכותי החליט לשלוח את הציוד הנדרש, אולם במקביל ביקש לקבל אישור לכך שרופא צבאי בריטי יגיע לוולאז'יר על מנת להעריך באופן מקצועי את מצבם הבריאותי. מספר ימים אחר כך החל הצבא הבריטי להתקדם לעבר נפת פנג'ווין כאשר ד"ר שו משמש בתור הרופא היחידתי. ב-20 בספטמבר התקבל מכתב נוסף מהכורדים בו הם מאשרים את הבקשה, וכך נוצר מצב שבו ד"ר שו היה לרופא הבריטי הזמין ביותר למשימה. בבוקר ה-24 בספטמבר יצא ד"ר שו מלווה במתורגמן אל עבר קווי הכורדים, ולאחר המפגש עימם החל במסע רכוב לכיוון הכפר ולאז'יר. בוולאז'יר התקבל ד"ר שו בכבוד רב ולמחרת, לאחר בדיקת מצבם הגופני של השבויים, נפגש עם מחמוד ברזאני[1][8].

חרף העובדה כי לא קיבל שום ייפוי כוח מהצבא הבריטי לנהל משא ומתן להחזרת השבויים, לקח ד"ר שו את היוזמה והחל בסדרת מאמצי שכנוע בדבר החזרת השבויים. את טענותיו בפני ברזאני ביסס בשני מישורים; מדיניות החוץ הבריטית ובריאות השבויים. בבוקר ה-26 בספטמבר, לאחר מאמצים רבים, קיבל ד"ר שו את הבטחתו של ברזאני כי שני השבויים יוחזרו כעבור 10-15 ימים, וזאת על מנת להראות שהדבר נעשה מתוך מחווה כורדית ולא מתוך עמדה של חולשה. הודות ליוזמה אשר נקט ד"ר שו שוחררו שני השבויים כעבור כשבועיים, ב-9 באוקטובר[6][8].

את קורות הפרשה תיאר פרדריק שו בפרוטרוט במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Journal of the Royal Army Medical Corps בחודש דצמבר 1927[8].

עבודתו במסגרת חברת הנפט העיראקית

עם תום שירותו הצבאי באוקטובר 1927 הצטרף ד"ר שו לחברת הנפט העיראקית. במסגרת עבודתו בחברה פעל רבות במישור הרפואי-מניעתי על מנת למזער התפרצויות של תחלואה בקרב העובדים שעמלו באותה התקופה על הקמת צינורות הנפט מכירכוכ לבניאס, מכירכוכ לטריפולי ומכירכוכ לחיפה. עם התרחבות החברה מונה לרופאהּ הראשי ובמסגרת תפקידו היה מסייר בין 8 תחנות ההגברה לאורך צינור הנפט כירכוכ-חיפה. ב-2 בדצמבר 1935, עם חזרתו מביקור רופא אצל עמית לעבודה בכירכוכ, נפטר ד"ר שו לאחר נחיתתו על מסלול ההמראה של תחנת הגברה K3 בסמוך לחדיתה, ככל הנראה כתוצאה מסיבוך של דלקת שקדים[1][4][6].

פרדריק רולנד שו היה נשוי ולו שני ילדים. הוא נקבר ב-4 בדצמבר בבית הקברות האנגליקני בחיפה[1][9].

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25432069פרדריק רולנד שו