תעשיית הבשר
המונח תעשיית הבשר מתייחס לתעשיית החקלאות מן החי לצורך ייצור, אריזה, שימור ושיווק של בשר.
חלק גדול מתעשיית הבשר מערב גידול מרוכז וצפוף של חיות במקומות מגודרים וסגורים, כגון רפתות, לולים ודירים. היבטים רבים בגידול בשר הפכו למתועשים, גם בגידול חיות המזוהות כמזון גורמה, כגון כבד אווז[1].
תהליך ייצור הבשר מעובד לרוב בשיטת אינטגרציה אנכית, שבו רוב שלבי הייצור מנוהלים על ידי חברה אחת.
יצרניות גלובליות בתעשיית הבשר
מבין יצרניות הבשר הגדולות בעולם:
- טייסון פודס (אנ') - חברה אמריקנית, המעבדת והמשווקת הגדולה ביותר בעולם של בשר עופות, בקר וחזירים.
- Shuanghui (אנ') - חברה סינית, יצרנית הבשר הגדולה ביותר בסין והיצרנית הגדולה ביותר בעולם של בשר חזיר.
- JBS S.A (אנ') - חברה ברזילאית, יצרנית הבשר המעובד הגדולה ביותר בעולם (במכירות). החברה מייצרת בשר מעובד של עופות, בקר וחזירים.
- Cargill Meat Solutions (אנ') - יצרנית בשר אמריקנית.
ייצור בשר בעולם
בשר בקר
| מדינה | ייצור בשנה | אחוז מהייצור העולמי |
|---|---|---|
| ארצות הברית | 10,861,000 | 18.58 |
| ברזיל | 9,425,000 | 16.13 |
| האיחוד האירופי | 7,540,000 | 12.90 |
| סין | 6,750,000 | 11.55 |
| הודו | 4,200,000 | 7.19 |
| ארגנטינה | 2,740,000 | 4.69 |
| אוסטרליה | 2,550,000 | 4.36 |
| מקסיקו | 1,845,000 | 3.16 |
| פקיסטן | 1,725,000 | 2.95 |
| רוסיה | 1,355,000 | 2.32 |
בשר עוף
| מדינה | ייצור בשנה |
|---|---|
| סין | 3,860,000,000 |
| ארצות הברית | 1,970,000,000 |
| אינדונזיה | 1,200,000,000 |
| ברזיל | 1,100,000,000 |
| הודו | 648,830,000 |
| מקסיקו | 540,000,000 |
| רוסיה | 340,000,000 |
| יפן | 286,000,000 |
| איראן | 286,000,000 |
| טורקיה | 250,000,000 |
בשר חזיר
| מדינה | ייצור בשנה |
|---|---|
| סין | 49,000,000 |
| ארצות הברית | 10,555,000 |
| גרמניה | 5,474,000 |
| ספרד | 3,466,000 |
| ברזיל | 3,465,000 |
| וייטנאם | 3,160,000 |
| רוסיה | 2,559,000 |
| צרפת | 2,180,000 |
| קנדה | 1,998,000 |
| פולין | 1,836,000 |
צריכת הבשר בעולם
על פי דו"ח צריכת הבשר העולמית של האו"ם[6], ארצות הברית ממוקמת במקום הראשון בצריכת הבשר, שצורכת בממוצע 95.4 ק"ג לנפש בשנה, ואוסטרליה במקום השני, עם צריכה ממוצעת של 92.5 ק"ג לנפש בשנה. מדינות האיחוד האירופי ממוקמות במקום השמיני. בעוד צריכת הבשר הנמוכה באירופה מקושרת עם הרגלים תרבותיים, המדינות המתפתחות ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות מדינות מתפתחות כמו אתיופיה, שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, בנגלדש שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש והודו, שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. במדינות אלו, מצבם הסוציו-אקונומי הנמוך של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה.
| שם המדינה | בשר בקר | בשר כבש | בשר עוף | בשר חזיר | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 24.7 | 0.4 | 47.6 | 22.7 | 95.4 |
| אוסטרליה | 22.8 | 7.4 | 42 | 20.3 | 92.5 |
| ארגנטינה | 40.4 | 1.2 | 36.5 | 8.2 | 86.3 |
| ישראל | 20.2 | 1.8 | 57.7 | 1.6 | 81.3 |
| אורוגוואי | 46.4 | 5.7 | 13.6 | 14.3 | 80 |
| ברזיל | 24.2 | 0.4 | 39.4 | 11.2 | 75.2 |
| ניו זילנד | 14.5 | 4.4 | 37.8 | 18.1 | 74.8 |
| האיחוד האירופי (28 מדינות) | 10.8 | 1.8 | 22.7 | 33 | 68.3 |
| קנדה | 17.4 | 0.8 | 34.2 | 15.7 | 68.1 |
| צ'ילה | 15 | 0.4 | 30.9 | 17.5 | 63.8 |
תעשיית הבשר בישראל
ישראל ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. בנוסף, צריכת בשר בישראל עלתה בכ-50% בין השנים 2015-1993[6].
בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה (גרעינים וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים[7].
בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים במשלוחים חיים ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר - כ-13%[8].
שטח הקרקע הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מעלה שאלות על מידת קיימות מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה[7].
ביקורת על תעשיית הבשר
ביקורת נמתחת על תעשיית הבשר ממספר הבטים:
- השלכות סביבתיות חמורות - תעשיית הבשר תורמת להתחממות העולמית, זיהום האוויר, זיהום המים, מחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי. כדי לייצר מוצרים מן החי בכמות שעונה על הביקוש, יש צורך להאכיל ולהשקות כמות אדירה של בעלי חיים. אחוזים גדולים משטח כדור הארץ משמשים היום להאכלת בעלי חיים באמצעות שדות לגידול מזון לחיות. משאבי קרקע ומים רבים מנוצלים באופן אינטנסיבי לגידול מזון החיות, והמחיר הסביבתי שאנו משלמים גבוה במיוחד: חיסול של בתי גידול טבעיים (יערות האמזונס הם רק דוגמה אחת לכך), הכחדה מואצת של מינים ופגיעה במגוון הביולוגי. מחיר סביבתי נוסף שגורמת תעשיית המזון מן החי הוא פליטת גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. לפי הערכות, תעשייה זו אחראית ל-20% מפליטת גזי החממה בעולם – יותר מכל הפליטות שמקורן בתחבורה. פרט להשפעה הישירה של פליטת גזי חממה, גם בירוא היערות – שאחוז גבוה ממנו נועד להכשיר שטחי מרעה או לגדל מספוא – מביא לשחרור נוסף של גזי חממה ממאגרי פחמן שאגורים בקרקע ובצומח[9].
עגלים אוסטרלים מכוסים הפרשות יבשות שהגיעו במשלוח לנמל אילת. מההסגר יובלו לרפתות פיטום ולאחר מכן לבתי מטבחיים.
- רווחת בעלי החיים -
- סבל שנגרם לבעלי החיים בשל הפרקטיקות המכאיבות של התעשייה ותנאי החיים, כליאה, חוסר גירויים ושלילת האינסטינקטים הבסיסיים.
- בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה.
- הרג בעלי החיים. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד[10], פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש.
- משלוחים חיים - משלוחים של בעלי חיים ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב וחלקם אף מתים בדרך[11].
פעילויות נגד תעשיית הבשר
עמותות רבות בארץ ובעולם פועלות כדי להעלות את המודעות ולגרום להפחתה בצריכת מוצרים מן החי. עמותות אלו מארגנות הפגנות, עושות פרסומות, עורכות הרצאות וכנסים, לוקחות חלק פעיל בהחלטות ארגונים עולמיים וממשלתיים, כגון ארגון הבריאות העולמי ועוד.
עמותות עולמיות
- PETA - ארגון צער בעלי חיים הגדול בעולם שנוסד ב-1980, הארגון מחזיק מקלטים לבעלי חיים ומקדם טבעונות בעזרת תחקירי סתר וקמפיינים ברשתות התקשורת.
- Mercy for Animals (אנ') - ארגון עולמי ללא מטרות רווח שמבצע תחקירי סתר בתעשייה ומוקדש למניעת אכזריות לחיות משק וקידום בחירות מזון מוסריות, נוסד בשנת 1999.
- Compassion Over Killing (אנ') - ארגון ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 1995. הארגון מתמקד בארגון קמפיינים נגד המשק המתועש ומקדם צמחונות.
- החזית לשחרור בעלי חיים (בינלאומי) - ארגון בינלאומי אידאולוגי פרו-טבעוני התומך בזכויות בעלי חיים ובפעולה ישירה לשחרור בעלי חיים מתעשיות הבשר, הביצים ומוצרי החלב, תעשיית הפרווה, מעבדות המחקר העושות ניסויים בבעלי חיים ותעשיות אחרות הכרוכות, באכזריות כלפי בעלי חיים.
עמותות ישראליות
- Vegan Friendly - העמותה למען עתיד טבעוני. פועלת לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים.
- אנימלס - עמותה ישראלית לזכויות בעלי חיים, הנאבקת נגד פגיעה בבעלי חיים במסגרות תעשייתיות, כגון תעשיית המזון מן החי, תעשיית הלבוש, תעשיית הבידור, וניסויים בבעלי חיים.
- תנו לחיות לחיות - עמותה ותיקה שמנהלת מקלטים לחיות מחמד, ומקדמת טבעונות על ידי תחקירי סתר וקמפיינים תקשורתיים.
- החזית לשחרור בעלי חיים (ישראל) - תנועה ישראלית למען בעלי חיים. חזון התנועה הוא שחרור בעלי החיים מהתעשיות שמנצלות והורגות אותם, ובראש ובראשונה שחרור בעלי החיים מתעשיית המזון מהחי על ידי קידום טבעונות. בראש התנועה עומדת טל גלבוע, שהתפרסמה בזכות זכייתה בתוכנית האח הגדול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
איילת שני, כדור הארץ פשוט לא יכול לשאת את צריכת הבשר של המדינות המפותחות, באתר הארץ, 25 במאי 2017- מור הופרט, מזון למחשבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 ביוני 2018
- משרד החקלאות: התועלות הסביבתיות מטות הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית
הערות שוליים
- ^ עובדות על פיטום אווזים, באתר עמותת אנונימוס
- ^ Heinrich Böll et all, A SPECIES-POOR PLANET, MEAT ATLAS: Facts and fi gures about the animals we eat 2014, עמ' 25-24
- ^ "World Beef Production: Ranking Of Countries".
- ^ Top 10 Chicken Meat Producing Countries, www.mapsofworld.com
- ^ Top 10 Pork Producing Countries, www.mapsofworld.com
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Agricultural output - Meat consumption - OECD Data, theOECD
- ^ 7.0 7.1 שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, אקולוגיה וסביבה 6(4), 2015, עמ' 301-294
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל, חוברת מס' 158, אפריל 2014
- ^ "המחיר האמיתי של הבשר | זווית". זווית. 2015-06-02. נבדק ב-2017-01-14.
- ^ "17 Chicken Facts the Industry Doesn't Want You to Know". Free From Harm (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-01-17.
- ^ "סיוט ימי". ynet. נבדק ב-2017-01-14.
24545977תעשיית הבשר