בית הקברות סנהדריה
בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.
היסטוריה
עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. החברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", השיגו את השטח של חוות ניסיונות חקלאית בשולי שכונת סנהדריה לצורך קבורה, והמקום היה לבית הקברות סנהדריה. חלק מהנפטרים נקברו גם בבית העלמין בשכונת שערי צדק ובבית הקברות שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והן שבתו מפעולה עד לחידוש הקבורה בהר המנוחות בסוף 1951.
הנקברים הראשונים בבית עלמין זה היו ארבעים ושניים (מבין 58) חללי מכונית התופת שפוצצה ברחוב בן-יהודה. הקבורה במקום נמשכה למרות מחאות תושבי סנהדריה שטענו שהקבורה במקום תפגע בהתפתחות השכונה[1].
בט' באייר תש"ח, 18 במאי 1948, הפך המצב בסנהדריה מסוכן ונוצר צורך למצוא מקום אחר לקבורת המתים[2]. בימי ההפוגה הראשונה נעשה ניסיון לחזור ולקבור בבית הקברות סנהדריה, אולם לאחר שאחד מחברי החברה קדישא נהרג מירי צלף, שבו לקבור בשייח' באדר[2].
לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, מול גבעת התחמושת.
עד סוף 1951 התקיימה קבורה זמנית בבית העלמין שייח' באדר ועל כן רבים העדיפו להיקבר בסנהדריה, שבה הקבורה נחשבה קבורת קבע, ועבור הקבורה בה גבתה החברה קדישא מחיר גבוה יותר[3].
בעקבות פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוחל ביוני 1951 בפינוי החיילים שנקברו בסנהדריה להר הרצל[4].
לאחר מלחמת ששת הימים הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.
בית קברות קבוע
לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, למול גבעת התחמושת. בתקופה זו החל לפעול גם בית הקברות הר המנוחות ממערב לירושלים, שנפתח ב-1951. עם פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל הועברו אליו חללי צה"ל שהיו קבורים בבית הקברות סנהדריה.
לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות סנהדריה, רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.
בבית הקברות סנהדריה קיימים קברי שדה רגילים או "זוגיים" ורק חלקה אחת של קבורה רוויה (בקומות). כיום בית הקברות אינו מתרחב, מאחר שנשארו בו מעט מקומות קבורה פנויים.
בניגוד למנהג הרגיל בירושלים, לפיו בבתי קברות ליהודים אשכנזים המצבות שוכבות ולא עומדות, בבית קברות זה ישנן גם מצבות עומדות.
בקצה בית הקברות נבנה בית הלוויות גדול ובולט. על חזית הבניין לכיוון שדרות גולדה מאיר נכתבו המילים "בית מועד לכל חי" מתוך ספר איוב[5], המכוון לקבר שהוא סופו של כל אדם, להזכרת יום המיתה המעורר לתשובה.
רבנים הקבורים בבית הקברות
- רבי דוד טברסקי מרחמסטריווקה (הראשון), האדמו"ר מרחמסטריווקא.
- רבי ישראל אלעזר הופשטיין, האדמו"ר מקוז'ניץ.
- רבי אברהם אלימלך שפירא, האדמו"ר מגרודז'יסק.
- רבי שמשון אהרן פולונסקי, הרב מטפליק.
- הרב משולם ראטה.
- הרב נפתלי צבי שמרלר, ראש ישיבת חיי עולם ודיין בעדה החרדית.
- הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי.
- הרב בן ציון אבא שאול.
- הרב יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף.
- הרב עובדיה יוסף ואשתו הרבנית מרגלית יוסף.
- הרב המקובל יהודה לאון פטילון - "הצייר הקדוש".
- הרב אריה לוין ומשפחתו.
- הרב רפאל בנימין לוין, בנו של הרב אריה לוין
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב האשכנזי הראשי לישראל
- הרב יעקב משה חרל"פ ראש ישיבות "בית זבול" ו"מרכז הרב", נקבר בתחילה 'על תנאי' מכיון שקברו שקנה בחייו היה בהר הזיתים שנשלט ע"י הירדנים.
- הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש רבה של זכרון משה וראש ישיבת בית זבול.
- הרב ניסן פייבל זק"ש רבה של רחביה ושערי חסד.
- הרב זבולון זק"ש רבה של רוממה.
- הרבנית חיה מושא אלישיב בת ה'לשם' ואמו של הרב יוסף שלום אלישיב.
- הרב חיים מאניס פרדס אב"ד ת"א וחבר ביה"ד הרבני הגדול.
- הרב דב בער הכהן קוק רבה הראשון של עפולה, אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
- הרבנית פייגא מינטשע אלתר, אשת רבי אברהם מרדכי אלתר בעל האמרי אמת מגור.
- הרבנית צפורה אלתר, אשת רבי פינחס מנחם אלתר בעל הפני מנחם מגור.
- הרבנית רבקה רייזא קוק, אשתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- רבי שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה.
- הרב שמואל בירנבוים ראש ישיבת מיר ארה"ב.
- שר הדתות הרב ד"ר זרח ורהפטיג מחותמי מגילת העצמאות.
- הרב יהודה דרעי הרב הראשי וראב"ד באר שבע.
אישים מפורסמים הקבורים בבית הקברות
- אפר יהודים שנספו בשואה
- קבר אחים של נרצחי שיירת הדסה
- הרוגי הפיגוע ברחוב בן יהודה
- פרופ' שרגא אברמסון
- נשיא בית המשפט העליון לשעבר יצחק אולשן
- ראש עיריית ירושלים לשעבר דניאל אוסטר
- מנשה אלישר
- פרופסור שמעון בודנהיימר
- השר לשעבר יוסף בורג
- בצלאל בזק
- הרב מאיר בר-אילן
- פרופ' שמואל הוגו ברגמן
- שר התעשייה והמסחר לשעבר פרץ ברנשטיין
- פרופסור יוליוס גוטמן
- שופט בית המשפט העליון לשעבר דוד גויטיין
- הרב זאב גולד - מחותמי מגילת העצמאות
- קולין גילון פרקליט המדינה לשעבר
- אברהם גרנות, יו"ר קק"ל
- שופט בית המשפט העליון לשעבר מנחם דונקלבלום
- שמחה הולצברג "אבי הפצועים"
- נגיד בנק ישראל לשעבר דוד הורוביץ
- פרופסור חיים זאב הירשברג
- שופט בית המשפט העליון לשעבר בנימין הלוי
- ארתור הנטקה
- זרח ורהפטיג, שר הדתות לשעבר
- הרב ירוחם ורהפטיג
- נשיא בית המשפט העליון הראשון משה זמורה
- יעקב טהון
- השר לשעבר דב יוסף
- פרופ' משה ימר
- הרב שאול ישראלי
- אברהם כצנלסון
- בת שבע כצנלסון
- יוסף כצנלסון
- שולמית כצנלסון
- הרב ד"ר יהודה לייב מאגנס
- פרופ' ליאון אריה מאיר
- הרב יהודה לייב הכהן מימון
- שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מני
- מבקר המדינה ד"ר יצחק ארנסט נבנצל
- הרב מרדכי נורוק, ממנהיגי המזרחי
- פרופסור אליעזר ליפא סוקניק
- המשורר יהודה עמיחי
- יהושע תלמי
- שופט בית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי גד פרומקין
- פרופסור ברנרד צונדק
- פרופסור יחזקאל קויפמן
- הרב עוזי קלכהיים ממורי דרכה של הציונות הדתית
- פרופסור בצלאל (ססיל) רות
- חברת הכנסת לשעבר אסתר רזיאל-נאור
- השר לשעבר יצחק רפאל
- יוסי שטרן (צייר)
- ראובן שילוח, מפקד המוסד הראשון
- פרופסור גרשום שלום
- חנה שפיצר מנהלת בית הספר "שפיצר"
- שר המשפטים לשעבר שמואל תמיר
- הרב אברהם חן
- הרב ישעיהו הדרי
- השר דוד אזולאי
קישורים חיצוניים
- יהושע לביא, מסתרי בית הקברות בסנהדריה, בבלוג "עונג שבת", 5 בספטמבר 2017
24189856בית הקברות סנהדריה
- ^ מחאת תושבי סנהדריה, הצופה, 8 במרץ 1948
- ^ 2.0 2.1 ישראל ברדקי, על קבורת המתים בירושלים, המשקיף, 30 בנובמבר 1948
- ^ חיים יפת, בין גבעת רם להר המנוחות, הבוקר, 18 בנובמבר 1951
- ^ החלה העברת ארונות החללים מבית הקברות העראי בסנהדריה, הצופה, 7 ביוני 1951
- ^ פרק ל', פסוק כ"ג