קולין גילון
 | |||||||
| תאריך עלייה | 1937 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השכלה | אוניברסיטת יוהנסבורג | ||||||
| |||||||
| |||||||
קולין גילון (4 בינואר 1909 - 10 באפריל 1961) היה משפטן ישראלי ופרקליט המדינה השלישי.
ביוגרפיה
גילון נולד בשם קולין גלקמן ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. אביו היה עורך דין ואמו עמדה בראש קרן קיימת לישראל בדרום אפריקה. למד בבית ספר אנגלי וסיים לימודי משפטים באוניברסיטת יוהנסבורג, לצד פעילות בתנועה הציונית "הבונים". בשנת 1937 עלה לארץ ישראל, נישא ועבד בעריכת דין במשרד שניהל יחד עם אשתו בשם גלקמן את פרומקין[1][2].
בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרף לצבא הבריטי ויצא לשרת כקצין בבריגדה היהודית. במלחמת העצמאות שירת בצה"ל בדרגת רב סרן, ובסוף המלחמה היה קצין קשר ישראלי ראשי לאו"ם[3]. עם שחרורו חזר לעבוד לתקופה קצרה כעורך דין פרטי, אך עוד בשנת 1949 הצטרף לשירות המדינה והיה סגן פרקליט המדינה[4]. בשנת 1953 מונה לראש הפרקליטות וכיהן בתפקיד עד מותו, בשנת 1961. במשפט של נאשמי טבח כפר קאסם הוא הופיע מטעם התביעה לצדו של התובע הצבאי הראשי, משה דוד. לצורך כך הוא גויס לצה"ל והוענקה לו דרגת סגן אלוף[5].
גילון היה נשוי לסעדה פרומקין, בתם של השופט גד פרומקין וחנה, בת אהרן אייזנברג, איש העלייה הראשונה וממקימי המושבה רחובות. סעדה גילון הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
נפטר מסרטן ריאות בגיל 52 ונקבר בבית הקברות סנהדריה לצד קברו של חותנו השופט פרומקין.
ילדיו הם השופט אלון גילון, יעל שילוח וכרמי גילון. השף קולין גילון, בנו של אלון נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- ג. שטרסמן, הישר באדם, מעריב, 11 באפריל 1961
- גדעון חסיד, הקטיגור שהיה סניגור, מעריב, 8 במאי 1962
הערות שוליים
- ^ הזמנה בבית משפט השלום בירושלים, דבר, 31 באוקטובר 1940
- ^ נתן ברון, הכבוד האבוד של השופט העליון: פרשת אי-מינויו של השופט גד פרומקין לבית המשפט העליון בישראל, קתדרה 101, חשוון תשס"ב, עמ' 183
- ^ הגישה למקומות הקדושים והמעבר בדרך הר הצופים ודרך בית לחם, דבר, 19 באפריל 1949
- ^ נפטר פרקליט המדינה ק. גילון, דבר, 11 באפריל 1961
- ^ כפר קאסם, מעריב, 14 בינואר 1957
| פרקליטי המדינה | ||
|---|---|---|
|
