שולמית כצנלסון
שולמית כצנלסון (אוגוסט 1919 – 6 באוגוסט 1999) הייתה מחנכת ישראלית, מייסדת ומנהלת אולפן עקיבא, כלת פרס ישראל למפעל חיים בחינוך (1986) ומועמדת לפרס נובל לשלום.
ביוגרפיה
שולמית כצנלסון, בתם של בת שבע (אשת ציבור וחברת הכנסת) וראובן כצנלסון (ממניחי היסוד לרפואה הציבורית ולעבודה הסוציאלית בארץ), נולדה ב-1919 בז'נבה שבשווייץ, שם שהו הוריה באותה עת לצורך לימודיהם, ובהיותה בת שנתיים חזרו עמה ארצה והתיישבו בירושלים. אחיה הצעיר הוא שמואל תמיר, שר המשפטים לשעבר, ובין דודיה ודודותיה מצויים אברהם קצנלסון, מחותמי מגילת העצמאות, יוסף כצנלסון, ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית וממקימי האצ"ל, ורחל כצנלסון, אשת ציבור ואשתו של איש הציבור, הסופר וההיסטוריון נשיא המדינה זלמן שזר.
בסיום לימודיה בגימנסיה רחביה בירושלים למדה כצנלסון בבית הספר לעבודה סוציאלית ולמדה לימודי תואר שני בחינוך באוניברסיטת מישיגן ובמרכז הבינלאומי הקווייקרי שליד פילדלפיה. לאחר סיום לימודיה החלה בעבודה כמורה בכפר הנוער מאיר שפיה וומאוחר יותר בבית הספר היסודי "לדוגמה" בתל אביב. במהלך שנות ה-40 הייתה בין חברי האצ"ל.
בשנת 1951 הקימה כצנלסון את אחד האולפנים הראשונים בישראל, אולפן עקיבא בנהריה. היא עברה מאוחר יותר לנתניה והעבירה את האולפן לשם. האולפן קלט אליו עולים חדשים לצד תושבים ותיקים, תיירים שביקשו ללמוד עברית וערבים. לימוד השפה העברית לווה בשיעורי מורשת וידיעת הארץ, ולאחר מלחמת ששת הימים הוצע לצידה גם לימוד השפה הערבית. באולפן הוכשרו בשפה הערבית, בין היתר, מורות חיילות וצוערי המכללה לביטחון לאומי. בעקבות פועלה זה מונתה כצנלסון לוועדה הבין-דתית שבמסגרת משרד החינוך. כצנלסון עמדה בראש האולפן עד פרישתה לגמלאות עקב בריאות לקויה בשנת 1996.
כצנלסון הייתה לנציגת משרד החינוך והבונדס בכינוסים בינלאומיים וטיפחה באופן רשמי את הקשר עם קהילת המקויה ביפן. בשנת 1972 השתתפה בכינוס אונסק"ו, ובשנת 1996 הוזמנה לקונגרס האמריקאי. בעקבות פרישתה מניהול אולפן עקיבא ב-1996 המשיך אפרים לפיד, מתלמידי כיתתה הראשונה, בתפקיד זה.
פעילותה להחייאת והנחלת השפה העברית לצד טיפוח פלורליזם תרבותי ודו-קיום זכו להוקרה בקבלתה את פרס ישראל למפעל חיים בחינוך (1986), פרס יושב ראש הכנסת לאיכות חיים (1983), פרס התנועה למען ארץ ישראל טובה (1988), פרס מסדר "בני ברית" (1988) ותואר ידידת העיר נתניה (1985).
שולמית כצנלסון נפטרה בביתה בנתניה ונטמנה בבית הקברות סנהדריה שבירושלים.
קישורים חיצוניים
- קורות חייה באתר "מורשת נתניה"
- אביבה רבינוביץ, שולמית כצנלסון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
23106079שולמית כצנלסון