בית העלמין בשכונת שערי צדק
בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית לבניין שערי צדק הישן (כיום מבנה השייך לרשות השידור), בין רחוב יפו לשדרות שז"ר בירושלים.
בבית העלמין קבורים בין השאר אדמו"רי חסידות דושינסקי. בשנת 2003 נרכש שטח בית העלמין על ידי חסידות דושינסקי והוכר רשמית לקבורה.
היסטוריה
עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם היה בית הקברות סנהדריה, בו קברו עד בוקר ה-19 במאי 1948 כאשר השטח הפך למסוכן עקב ירי מן הצד הערבי. החל מיום 24 במאי 1948 החלה הקבורה בבית העלמין שייח' באדר, בשטח שאותר בתחום המחצבה הנטושה של שייח' באדר.
לשאר שתים עשרה חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים עד הפסקת הקבורה בהר הזיתים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון החליטה "חברה קדישא הראשית והכללית" (פרושים), שקודם לפרוץ המלחמה הייתה הגדולה והפעילה מבין החברות קדישא בירושלים, לפתוח חלקת קבורה חדשה בשטח קטן שהוקצה לה בשולי חצר בית החולים "שערי צדק".
החל מקיץ 1948 ועד קיץ 1951 נטמנו בחלקה זו כמה עשרות נפטרים, רובם יהודים חרדים שמתו מוות טבעי. חלק מהקבורים במקום הועברו לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. מאז אין במקום קבורה מסודרת, אם כי מעת לעת נטמנו בחלקה נפטרים נוספים.
הכרה כאתר קבורה
במרץ 2003, לאחר פטירתו של רבי ישראל משה דושינסקי גאב"ד העדה החרדית, נרכש שטח בית העלמין על ידי חסידות דושינסקי [1], ובית העלמין הוכר על ידי המשרד לשירותי דת וקיבלה רישון קבורה [2].
לאחר שבית העלמין נרכש על ידי החסידות הכניסה אליו חסומה בשער שעליו קודן. בית העלמין מתוחזק ומתנהל כיום ע"י ארגון 'ועד ציון המצוינת' שמתופעל ע"י חסידות דושינסקי[דרוש מקור].
מפורסמים הקבורים בבית הקברות
- ד"ר משה וולך, מייסד בית החולים
- רבי יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- בנו, הרב ישראל משה דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה
- הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם
- הרב מאיר יהודה לייב הכהן פישמן מיימון תלמיד חכם, מנהיג ציוני ומחותמי מגילת העצמאות
רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.
גלריה
קברו של ד"ר משה וואלך
קברו של הרב יוסף צבי דושינסקי
קברו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר
לקריאה נוספת
- מירון בנבנשתי, עיר המנוחות - בתי העלמין של ירושלים, כתר, 1990, ע' 78.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית העלמין בשכונת שערי צדק (ירושלים) |
- בית העלמין שערי צדק בירושלים באתר "ישראל נגלית לעין"
- אמרי סדן, הקבר המסתורי של החלל החרדי בשטח ההפקר הירושלמי, באתר וואלה! NEWS, 10 במאי 2016
- אלי אלון, סיפורו של בית העלמין "שערי צדק" בירושלים , באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2015
הערות שוליים
- ^ עיתון חדשות שלנו גליון מס' 61 ובטאון העדה גליון 1197
- ^ עיתון השבוע בירושלים גליון 325
